לקחת הביתה

כְּלוֹמַר, הַצֵירוּף "לֶךְ לְךָ" פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֶת שׁוּרַת הַנִיסְיוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם הוּעֲמַד אַבְרָהָם:  מֵהַנִיסָיוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ נִדְרַשׁ לַעֲזוֹב אֶת עוֹלָמוֹ הַמוּכָּר וְלָלֶכֶת אֶל הַלֹא נוֹדָע, עַד הַנִיסָיוֹן הָעֲשִׂירִי וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁבּוֹ בָּחַן ה' אִם אַבְרָהָם מוּכָן לְוַותֵר עַל עֲתִידוֹ לְמַעַן אֱמוּנָתוֹ. הַצֵירוּף "לֶךְ לְךָ" הוּא "מִילָה מַנְחָה" בְּחַיָיו שֶׁל אַבְרָהָם וּבַעֲשֶׂרֶת הַפְּרָקִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית הַמְתָאֲרִים אֶת נִיסְיוֹנוֹת חַיָיו. בְּמַהֲלַךְ הַדוֹרוֹת הָפַךְ הַצֵירוּף "לֶךְ לְךָ" לְבִיטוּי הַמְבַטֵא אֶת "צַו הַנְדוּדִים" הַנִצְחִי שֶׁל הַיְהוּדִים.

לֵךְ לְךָ: הַפַּרְבָרִים, מִילִים: דוּדוּ בָּרָק

לֵךְ לְךָ מִיָּם אֶל יָם מֵהַר אֶל הַר. לֵךְ לְךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֹמַר. לֵךְ לְךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֹמַר. אֵי שָׁם בֵּין נְאוֹת מִדְבָּר הַרְחֵק בְּאֶרֶץ הַכִּכָּר. לֵךְ לְךָ, לֵךְ לְךָ, כָּל הַדְּרָכִים שֶׁלְּךָ, כָּל הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ. לֵךְ לְךָ אֶל כֶּרֶם עֲנָבִים שְׁתוּלִים. לֵךְ לְךָ לְשָׁם יֵלְכוּ כָּל הַנְּחָלִים. לֵךְ לְךָ לְשָׁם יֵלְכוּ כָּל הַנְּחָלִים. וְהַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים הַרְחֵק בֵּין כָּל הַמִּשְׁעוֹלִים. לֵךְ לְךָ… לֵךְ לְךָ לְשָׁם תִּסַּע צִפּוֹר שִׁירָה. לֵךְ לְךָ אֶל דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַתּוֹרָה. לֵךְ לְךָ אֶל דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי אוֹתָהּ הַמְּכוֹרָה אֲשֶׁר אוֹתְךָ לְשָׁם אֶקְרָא. (לֵךְ לְךָ… © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.)

מֵאֲחוֹרָיו הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים מַבִּיטִים לַצְדָדִים בְּמַבָּט מוּדְאָג, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם שַׁיָירָה אֲרוּכָּה אֲרוּכָּה שֶׁל אֲנָשִׁים. מֶזֶג הָאֲוִויר נִרְאֶה סוֹעֵר וּמַדְאִיג. הַצִיוּר מְעוֹרֵר תְחוּשָׁה שֶׁל דְאָגָה וְחוֹסֶר וַדָאוּת, וּמַמְחִישׁ לָנוּ שֶׁהַיְצִיאָה מֵהַמָקוֹם הַמוּכָּר וְהַבָּטוּחַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה אֵינָה פְּשׁוּטָה.

לְפִי הַגְבוּלוֹת הְַיוֹם, חָרָן נִמְצֵאת בְּטוּרְקִיָה, וְהִיא נֶחְשֶׁבֶת אֲתָר אַרְכֵאוֹלוֹגִי מְפוּרְסָם שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִמֶנוּ כֵּיצַד חָיוּ בָּעֵת הָעַתִיקָה. יָדוּעַ לָנוּ שֶׁדֶרֶךְ חֲשׁוּבָה הוֹלִיכָה מִדְרוֹם מֵסוֹפּוֹטַמְיָה, בִּסְבִיבוֹת אוּר כַּשְׂדִים, דֶרֶךְ חָרָן וְעַד לְאֶרֶץ כְּנַעַן.

אַחֲרֵי כְּתִיבַת הַשֵׁם הָיוּ שׁוֹבְרִים אֶת הַכְּלִי, וְזֶה הָיָה סֵמֶל לְמָה שֶׁיִקְרֶה לְמִי שֶׁיִמְרוֹד בְּמִצְרַיִם. בְּרָכָה הִיא אֲמִירָה הַמְאַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ דָבָר טוֹב. הֲפוּכָה מִמֶנָה הִיא הַקְלָלָה הַמְאַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ דָבָר רַע. בַּמִזְרָח הַקָדוּם הֶאֱמִינוּ שֶׁלַמִילָה הַנֶאֱמֶרֶת יֵשׁ כּוֹחַ, וְשֶׁמֵרֶגַע שֶׁנֶאֶמְרוּ דִבְרֵי הַבְּרָכָה אוֹ דִבְרֵי הַקְלָלָה – הַם עֲתִידִים לְהִתְקַיֵים אִם אֵין כּוֹחַ אַחֵר שֶׁיְבַטֵל אוֹתָם.

אֶחָד הָאֵלִים הָאֵלֶה הָיָה הָאֵל סִין – אֶל הַיָרֵחַ. שְׁתֵי עָרִים גְדוֹלוֹת הָיוּ בְּאֵזוֹר זֶה – אוּר וְחָרָן – וְהַן הָיוּ מֶרְכָּזִים גְדוֹלִים לָאֱמוּנָה בְּאֵל הַיָרֵחַ. אַבְרָם וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ יָצְאוּ מֵהָעִיר אוּר, שֶׁבָּה הָיָה מִקְדָשׁ גָדוֹל לָאֵל הַיָרֵחַ, וְעָבְרוּ לְחָרָן שֶׁהָיְיתָה גַם הִיא עִיר גְדוֹלָה שֶׁבָּה הִתְפַּלְלוּ לָאֵל סִין. אַבְרָם עָזַב אֶת הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה, עָזַב גַם אֶת הָאֱמוּנָה בָּאֵלִים הָרַבִּים שֶׁהִכִּיר מִיַלְדוּתוֹ וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין בְּאֵל אֶחָד שֶׁאַחְרַאי לְכָל תְחוּמִי הַחַיִים.