לקחת הביתה

אז מסתבר שלא המצאתם שום דבר. הביטוי הזה לקוח מפה.
*אגב, מעניין לדעת שבניגוד למה שמקובל לחשוב, החמור והאתון הם דווקא חיות חכמות.

אנחנו מנסים להקטין את המעשה ואומרים לעצמנו: "בקטנה". ובכן, אתם לא הראשונים להשתמש בביטוי הזה. גם בלעם הרגיש שיש עבירה שהיא "גדולה" ויש עבירה שהיא "קטנה".

"בלעם ואתונו" היא יצירה בסגנון הבארוק, הסגנון האומנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18, ושרמברנדט היה אחד מאבותיו. סגנון הבארוק התאפיין בפאר, בתנועה, בדרמטיות ובהדגשת ניגודים. את המאפיינים הללו אפשר למצוא בקלות ביצירה. שלוש הדמויות הראשיות – בלעם, המלאך והאתון – יוצרות משולש של תנועות גוף מובלטות והנפות (חרב ומקל). היצירה מדגישה את הקשר בין המלאך לאתון – כנפי המלאך בצבע גופה של האתון, וזווית הנפת החרב כמעט זהה לזווית ראשה של האתון. מצד שני מודגשים הניגודים:
הניגוד בין בלעם למלאך – המלאך לבוש בלבן, צבע שמסמל טוהר וקדושה, לעומת בלעם שלבוש באדום, צבע שמסמל יצריוּת.
הניגוד בין בלעם לאתון – באופן סמלי, בלעם, שאמור להיות נביא וקוסם, פיו סגור ועיניו מוצללות, ואילו האתון עיניה פקוחות לרווחה וכך גם פיה.
הניגוד בין בלק, בלעם והמלאך – בלעם רכוב על אתון שמסרבת לזוז. בלק נראה מאחוריו (מעליו), רכוב על סוס לבן אציל, ואילו למלאך יש כנפיים משלו.

הוא היה גם פעיל ציוני והשתתף בכמה כינוסים של הקונגרס הציוני והיה בוועד המנהל של הקרן הקיימת לישראל. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא תחריט של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה.
בתחריט שלפנינו, שנראה כמעט כמו סקיצה ראשונית, הדמות הריאליסטית ביותר היא של האתון. אנו יכולים לראות בבירור את פיה ואת עיניה הפקוחות. דמותו של המלאך, לעומת זאת, מתעתעת – נראית ולא נראית, נדמה שהיא חלק מהרקע, מהעננים.

הכתובת הייתה קטועה מאוד, אך למרות זאת הצליחו החוקרים לפענח כמה שורות:
ספר בלעם בר בעור, איש חוזה אלוהין הוא. ויאתו (=ויבואו) אליו אלוהין בלילה, ויחז מחזה כמשא אל. ויאמרו לבלעם בר בעור: כה יפעלו… איש לא ראה מה שמעת.
ויקם בלעם מן מחר… ולא יאכל, ובכה יבכה. ויעל עמו אליו ויאמרו לבלעם בר בעור: לם (=למה) תצום ותבכה? ויאמר להם: שבו אחווכם מה שדין יפעלו, ולכו ראו פעולת אלוהין.

כן! בלעם מהסיפור שלנו מופיע בכתובת הקדומה, ומסופר עליו שהוא ניבא אסון גדול, שאפשר היה להינצל ממנו באמצעות הקמת מקדש.

החמור והאתון סובלים מדימוי שלילי, מקובל לחשוב שהם עקשנים וטיפשים, אך זה לא נכון! הם בעלי חיים בעלי כושר סיבולת והתמדה, יכולת נשיאת משאות כבדים ובכלל לא טיפשים.