נזמין את התלמידים לקחת לביתם את השיר "המסלול מוכן", לקרוא אותו עם המשפחה ואת הפסוקים שלמדנו, ולשוחח על השינוי שעשה יישומון הנווטן בחיינו: הביטחון שהוא נותן לנו בזמן נסיעה למקומות לא מוכרים, והדמיון בין המתואר במסע לפי הענן ובין הנסיעה המשפחתית בעזרת הנווטן.
יחידות לימוד
לכיתה
ה
ספר ויקרא: מצוות
ספר במדבר: המסע במדבר
ספר דברים
פברואר
אוקטובר
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
"המסלול מוכן"
המסלול מוכן / גלעד מאירי וּבְהֵעָלוֹת הַנַּוְטָן עַל מָסָךְ יִסְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם כִּי...
"המסלול מוכן"
המסלול מוכן / גלעד מאירי
וּבְהֵעָלוֹת הַנַּוְטָן
עַל מָסָךְ יִסְּעוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּכָל מַסְעֵיהֶם
כִּי שָׁכַן עָנָן
זִכָּרוֹן מָלֵא כְּבוֹדוֹ
בְּרִכְבָּם יוֹמָם
וְאֵשׁ לַיְלָה בּוֹ.
אִם לֹא יַעֲלֶה
הַנַּוְטָן בְּשָׁמָיו
לֹא יִסְּעוּ עַד עֲלוֹתוֹ
כִּי הַדֶּרֶךְ נִשְׁכַּחַת.
רַק בְּעֵת הֵעָלוֹת
נַוְטָן מְעֻדְכָּן לְעֵינֵיהֶם
יְכַס עָנָן אֶת רִכְבָּם
וַיָּחֵלוּ בִּנְסִיעָה בְּטוּחָה
כַּאֲשֶׁר יַנְחֶה אוֹתָם
וְיַגִּיעוּ לִיעָדָם.
מתוך אתר 929
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
חז"ל יצרו קשר במדרש בין הפסוק מהפרק שלנו לבין ספר ירמיהו. "…בשעה שאמר להם [אלוהים]...
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן, עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ." (פסוק כ)
קריעת ים סוף, איור מ-1907, מתוך ויקישיתוף. מאוסף Providence Lithograph Company
חז"ל יצרו קשר במדרש בין הפסוק מהפרק שלנו לבין ספר ירמיהו.
לקריאת המדרש
"…בשעה שאמר להם [אלוהים] שיסעו,
לא אמרו לו [לא שאלו אותו בני ישראל] להיכן אנו נוסעין למדבר, שמא אין בו כלום, אלא עמדו ונסעו להם, על פי אמונה.
אמר ירמיה: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב, ב).(מדרש תנחומא בשלח)
לא אמרו לו [לא שאלו אותו בני ישראל] להיכן אנו נוסעין למדבר, שמא אין בו כלום, אלא עמדו ונסעו להם, על פי אמונה.
אמר ירמיה: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב, ב).(מדרש תנחומא בשלח)
- איזה קשר בין עם ישראל לבין אלוהים מתאר המדרש?
- הנביא ירמיהו מדמה את הקשר בין עם ישראל לבין אלוהים לקשר של חתן וכלה. כיצד המסר של המדרש מתחדד באמצעות הפסוק מספר ירמיהו?
למה הדבר דומה?
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן…" – אותו הענן שנגלה עליו על הר סיני. למה...
למה הדבר דומה?
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר." (פסוק טו)
איור כתר. cammep/shutterstock.com
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן…" – אותו הענן שנגלה עליו על הר סיני.
למה הדבר דומה? למלך שהיה לו חבר קרוב.
למה הדבר דומה? למלך שהיה לו חבר קרוב.
להמשך המדרש
העביר המלך מסר לחבר: הָכֵן עצמך שאני בא אצלך ביום מסוים.
לא האמין לו החבר, ואמר – גם אם הוא יבוא אליי, הוא יבוא מחופש לאיש פשוט או בלילה כשאף אחד לא רואה.
המלך ידע מה אמר חברו, והשיב לו כך – באור יום אני בא אצלך, בְּפַרְהֶסְיָא, באופן גלוי לעיני הציבור, והסוס שרכבתי עליו ביום שנעשיתי מלך – עליו ארכב, והבגד שלבשתי ביום שנעשיתי מלך, אותו אלבש, ואבוא אליך כדי שידעו הכל כמה אני מחבב אותך.
כך כיוון שנגלה הקדוש ברוך הוא בסיני בענן נגלה, שנאמר "אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן"… אמר להם – בפרהסיא אני בא אליכם.
(עיבוד מתוך אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות)
- מה שִׁעֵר לעצמו החבר של המלך?
- כיצד התכוון המלך לנהוג? מדוע?
- המדרש הוא מָשָׁל – המלך מסמל את אלוהים והחבר את עם ישראל. מה מבקש לומר המדרש על אלוהים הנגלה בענן אל ישראל?
יומם ולילה
כיצד אפשר להגיד בצורה יפה וספרותית "כל הזמן"? ביטוי יפה בשפה העברית שמשמעותו "כל הזמן"...
יומם ולילה
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ, אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ." (פסוק כא)
כיצד אפשר להגיד בצורה יפה וספרותית "כל הזמן"?
ביטוי יפה בשפה העברית שמשמעותו "כל הזמן" הוא: "יומם ולילה".
להמשך קריאה
הביטוי מופיע בפסוק זה ובמקומות נוספים בתנ"ך, למשל בספר יהושע: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (א, ח).
- כיצד הביטוי "יומם ולילה" מבטא את הרעיון של משהו שמתרחש "כל הזמן"?
- כִּתבו משפט שמופיע בו הביטוי "יומם ולילה".
קרדיט: Running Clock/SimpleNature, 2013
כמו עמוד ענן
"שיר נְבוּאָה קוֹסְמִי עליז" הוא שיר שכתבו יחד עֵלִי מוהר ויוני רכטר. כך סיפר עֵלִי...
כמו עמוד ענן
"וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ, אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ." (פסוק כא)
"שיר נְבוּאָה קוֹסְמִי עליז" הוא שיר שכתבו יחד עֵלִי מוהר ויוני רכטר.
כך סיפר עֵלִי מוהר על תהליך כתיבת השיר ועל הסיבה לשמו:
"מילות השיר נכתבו בשיתוף עם יוני רכטר (שכתב את הבית הראשון) וכשגמרנו לכתוב את השיר, לא ידענו איך לקרוא לו. ראינו שהבית הראשון (כמו עמוד ענן…) הוא נבואי, הבית השני (כמו שביל החלב…) הוא קוסמי, והבית על בריג'יט ברדו הוא עליז. לכן החלטנו לקרוא לשיר "שיר נבואי קוסמי עליז".
ציטוט מאירוח של עלי מוהר בפורום מוזיקה ישראלית בוואלה
למילות השיר
שיר נבואה קוסמי עליז/עלי מוהר, יוני רכטר
כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
הו, לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.
אוהו אוהו או.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד.
כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב
הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
כמו בריז´יט ברדו שתפסה כבר את העסק
השאירה מאחור את הטוב ואת הרע
ועל העניינים היא צופה מן המרפסת
משהו בך יאמר לך
הפסק.
בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
כל החישובים ייגמרו מאליהם
כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת
משהו בך יאמר לך
המשך
לך ישר…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- מיהו לדעתכם הנמען של השיר? הציעו כמה שיותר תשובות.
- הסבירו – מה זה אומר להיות "כמו עמוד ענן"?
קרדיט: שיר נבואי קוסמי עליז – יוני רכטר (עלי מוהר/ יוני רכטר) / Yr Archive, 2015
תערוכת "עמוד ענן"
במהלך שנת 2018 הוצגה במוזאון הרמן שטרוק בחיפה תערוכה קבוצתית (תערוכה המציגה מיצירותיהם של...
תערוכת "עמוד ענן"
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי-כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)
במהלך שנת 2018 הוצגה במוזאון הרמן שטרוק בחיפה תערוכה קבוצתית (תערוכה המציגה מיצירותיהם של כמה אומנים) בשם "עמוד ענן".
להמשך קריאה
בקטלוג התערוכה נכתב כך:
"תערוכה קבוצתית חדשה המציגה באמצעות נושא העננים מתח בין עולמות שונים: בין שאיפה אל מֵמַד הנִשְׂגָב הרומנטי, לבין תיאור של מציאות קָטַסְטְרוֹפָלִית וקודרת. בתנ"ך מסמל "עמוד הענן" התגלות אלוהית בפני עם ישראל, ואילו בתודעה העכשווית הישראלית הביטוי "עמוד ענן" נקשר למציאות קשה…" (הכוונה היא למבצע הצבאי "עמוד ענן" משנת 2012)
מתוך קטלוג התערוכה, אוצרת סבטלנה ריינגולד
הביטו ביצירות האומנות מן התערוכה, התמקדו בענן המופיע בכל אחת מהן ובדקו אילו תחושות ורגשות הוא מעורר. איפה הוא נראה כמו משהו נִשְׂגָב וקדוש? איפה הוא נראה מדאיג וּמְבַשֵּׂר אסון?
נקודות למחשבה שתוכלו להיעזר בהן:
- שימוש בצבע – האם היצירה צבעונית או מוֹנוֹכְרוֹמָטִית (כלומר שמופיעים בה רק גוונים שונים של אותו הצבע)? האם הצבעוניות עליזה או קודרת, מרגיעה או מכבידה?
- סגנון – האם להבנתכם היצירה רֵאָלִיסְטִית (כלומר מציגה את המציאות בצורה מדויקת, בדיוק כפי שהיא נראית)? או אולי מֻפְשֶׁטֶת (כלומר מציגה רעיונות, וקשה לזהות בה דברים כפי שהם נראים במציאות)? ואולי היצירה סוּרֵאָלִיסְטִית (כלומר מציגה דברים שקיימים במציאות, אבל החיבור ביניהם או המיקום שלהם מוזר ולא מציאותי)?
המשכן
המשכן (או בשמו השני – אוהל מועד), הוא כינוי למתחם נייד מקודש שאיתו הלכו בני...
המשכן
"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר." (פסוק טו)
איור של המשכן וחצר המשכן, Aleksig6, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0
המשכן (או בשמו השני – אוהל מועד), הוא כינוי למתחם נייד מקודש שאיתו הלכו בני ישראל במדבר. בתוך המשכן היה ארון הברית, ובתוך ארון הברית – לוחות הברית.
להמשך קריאה
את המשכן בנו אומנים מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך. המשכן נבנה לפי הוראות מפורטות של אלוהים והיו בו כלים כמו מנורה, פרוכת, ארון ושולחן. לפי התיאור, המשכן היה עשוי מקורות עץ מצופות זהב. כאשר נכנסו בני ישראל לארץ כנען, הוחלף המשכן הנייד במקדש קבע ששכן בעיר שילֹה, ואחר כך נבנה בית המקדש בירושלים. מקור המילה "משכן" הוא מהמילה לשכון, כלומר – לגור.
- מדוע נקרא המשכן בשם זה? מי "שכן" בו?
- מדוע היה צורך בבניית משכן מפואר בתקופת הנדודים במדבר?
הענן
כיצד ידעו בני ישראל מתי ולאן ללכת במדבר? פשוט – בעזרת הענן! לפי המתואר במקרא,...
הענן
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)
המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890. מתוך ויקישיתוף
כיצד ידעו בני ישראל מתי ולאן ללכת במדבר? פשוט – בעזרת הענן!
לפי המתואר במקרא, הענן היה צמוד לבני ישראל. הוא הראה להם את דרכם במדבר (עמוד הענן) והִנחה אותם מתי לעצור ולחנות ומתי להמשיך.
- קִראו את פסוקים טו-כג. כיצד סימן הענן לבני ישראל מתי לעצור, מתי להמשיך בדרך ולאן ללכת?
- נסו לתאר במילים את הענן או לצייר אותו.
בעקבות הענן
הסרטון מתאר את שִׁגְרַת הנדודים של בני ישראל במדבר.
בעקבות הענן
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק יז)
הסרטון מתאר את שִׁגְרַת הנדודים של בני ישראל במדבר.
- מה היה טקס הזיכרון השנתי ליציאת מצרים?
- כיצד ידעו בני ישראל מתי ללכת ולאן ללכת?
קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר פרקים ט-יג/ 929 תנך ביחד, 2015
פסח בא
פרק ט בספר במדבר, אנחנו בשנה השניה לצאת ישראל ממצרים, והגיע הזמן לחגוג את חג...
פסח בא
פרק ט בספר במדבר, אנחנו בשנה השניה לצאת ישראל ממצרים, והגיע הזמן לחגוג את חג הפסח!
אבל אז.. בעיה! מה יעשו אלו שטמאים ולא יכולים לחגוג את חג הפסח עם כולם?
מה זאת אומרת להיות טמאים? זוכרים? (אם שכחתם, בספר ויקרא עסקנו בזה המון… אבל למשל, מי שנגע באדם מת נחשב לטמא לפי התורה.)
בכל אופן, יש פתרון! יש הזדמנות שניה!
לפי הפרק, מי שהיה טמא בחג הפסח יכול לחגוג את הפסח חודש מאוחר יותר (בי"ד אייר!). רק נזכיר שחגיגת הפסח של אז זו לא החגיגה של ימינו…
חגיגת הפסח היא אכילת קרבן הפסח "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (מכירים את הפסוק הזה? הוא מופיע בהגדה של פסח!)
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
איזה יופי! איך בני ישראל יכולים לדעת מתי נוסעים ומתי הגיע הזמן לארוז ולעבור הלאה?
סימן ברור! כשהענן חונה מעל אוהל מועד חונים וכשהענן עולה – מתקפלים וממשיכים הלאה.