למילים שלנו כוח להשפיע על המציאות ועל אנשים הקרובים לנו. המילים שיוצאות מן הפה מתפזרות כמו נוצות ברוח. קשה לתפוס אותן ולהחליט לאן יגיעו, ומי ישמע אותן. במהלך הלימוד שלנו המשלנו את המילים לחיצים, לנוצות ולשיקוי חיים, למדנו, קישטנו והאזנו ללחן הפסוקים "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהילים פרק לד פסוקים יג-יד).
כל אחד רגיש לדברים שאומרים עליו. לפעמים אנשים מדברים זה על זה בלי לחשוב מה יחוש האדם שבו מדובר. הפסוק "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" מזכיר לנו את הכוח של המילים ומדגיש שהחיים טובים יותר כששומרים על הלשון. הפסוק שאחריו (פסוק טו) מביא המלצה חיובית: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
כינסו את משפחתכם על הספה וחשבו יחד:
- מה נעים לכל אחד מכם לשמוע ומה פוגע בו?
- האם יש כינוי שמעליב אתכם?
- שתפו את בני המשפחה או רק את ההורים במילים שנותנות לכם תחושה טובה ובמילים שפוגעות בכם.
נסיים במשחק משפחתי חוויתי: מילים שעוברות "מפה לאוזן" יכולות להישמע אחרת ממה שנאמרו. המשחק "טלפון שבור" מדגים זאת בצורה מצחיקה: יושבים במעגל, הראשון לוחש באוזנו של השני מילה. השני לוחש אותה לשלישי. המשתתף האחרון אומר בקול את המילה שהגיעה אליו. האם זו המלה שלחש המשתתף הראשון?
