בהמשך לקונפליקט המן והאגירה, נעסוק בשאלה של צרכנות נבונה ואיך אפשר לקיים אותה כך שיהיה לנו די מחד גיסא, ולא יותר מדי מאידך גיסא.
נוכל להציע לתלמידים להתנסות בתרגיל הצרכנות הזה: ההורים יקצו להם תקציב שבו יצטרכו לקנות להם אוכל טעים לכל השבוע. התלמידים וההורים יסתכלו יחד מראש באתרי קנייה ברשת, יחליטו מה בדיוק הם צריכים וכמה, ויתכננו מראש את הקנייה. התלמידים ילכו עם הוריהם לסופר יקנו את מה שתכננו וישימו לב שהם לא מגזימים ולא ממעיטים.
אפשר גם לשאול בהקשר של אגירה וליקוט:
- מה אפשר לקנות לזמן רב? (למשל, קמח)
- מה "יבאיש" מהר ולכן לא כדאי לקנות יותר מדי ממנו אלא בדיוק כמה שצריך? (למשל, ירקות ופירות)
נוכל גם לעסוק בשאלת תודעת שפע מול תודעת מחסור: נשלח את התלמידים להתנסות בבית בשני האופנים שבהם אלוהים מנחה את ישראל להתייחס אל המן. במהלך ימות השבוע, לשים לב שכל יום אנחנו עושים משהו כיף וטוב שאפשר להגיד עליו "ברוך השם יום יום", ובד בבד שומרים משהו כיף במיוחד ליום שבת.
לדוגמא: בכל ימות השבוע נקשיב לשיר שאנחנו אוהבים לפני השינה, ובשבת נלך לראות הופעה או הצגה. לחילופין: בכל ימות השבוע נאכל אוכל טעים בלי לשמור למחר, ובשישי נכין ביחד משהו שיספיק לנו ליומיים.
אפשרות נוספת היא לתרגל מיומנות של נוכחות בהווה על ידי מדיטציה, טיול בטבע או כל דבר שאנחנו אוהבים ובו ההורים לא עסוקים במשימות / מחשבה על העבודה, והילדים לא עסוקים במה יהיה אחר כך. לשם נוכחות זו נימנע מלהשתמש במסכים: טלוויזיה, סמארטפון וכו'.
