לקחת הביתה

ספר שופטים פרק ד אבל רגע לפני … תפקידי נשים בקרב. חשבתם על זה פעם? 

"וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'".

ומה יעשה אלוהים?

אלוהים שולח עונש. הפעם תורם של יבין מלך חצור ושר צבאו סִיסְרָא להציק לישראל, במשך 20 שנה.

אבל הפעם לא נשלח שופט להושיע אלא שופטת: "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא".

מי את דבורה? שופטת צדק? מושיעה צבאית? נביאה?!

דבורה לא מובילה את הקרב בעצמה, אלא היא שליחה של אלוהים למינוי מושיע צבאי. היא מזעיקה את ברק בן אבינועם משבט נפתלי שיצא למלחמה בסיסרא, בעזרת חיילים מהשבט שלו ומשבט זבולון. אבל ברק קצת מפחד… יש לו תנאי: "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ". אין בעיה, אני מצטרפת אבל דע לך ש: "בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא". 

יש לכם כבר ניחוש מי היא אותה אישה?

נחזור לקרב! ברק וצבאו עולים על הר תבור (ליד עפולה). סיסרא שומע על ההכנות של ברק ונערך לקרב: "וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן". כן, 900 רכב ברזל אורבים למרגלות ההר. עם כלים כאלה הניצחון שלו מובטח.

"וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה' אֶת סִיסְרָא בְּיָדֶךָ".

ברק, עם הליווי הצמוד של דבורה, יוצא להתקפת פתע, כשהוא וצבאו יורדים במהירות מהר תבור לעבר נחל קישון. אבל, בתזמון אלוהי ממש, מתחיל לרדת גשם. מרכבות הברזל תקועות בבוץ, ובמקום כלי מלחמה, המרכבות הופכות למלכודות לחיילים. גם המרכבה של סיסרא נתקעת, וכדי להציל את עצמו הוא קופץ ממנה ורץ ברגל.

לאן יוכל לברוח?

לאוהל של חֶבֶר הַקֵּינִי.

חֶבֶר היה איש ממשפחתו של יתרו חותן משה (מפעם פעם). הוא חי בשלום גם עם ישראל וגם עם ממלכתו של יבין מלך חצור. סיסרא בונה על השלום הזה ומגיע לאוהל, ופוגש שם את יעל אשתו של חבר, ומבקש ממנה מסתור.

סיסרא מבקש מים ויעל מביאה לו חלב, שגורם לו להירדם מהר. הוא מתכסה בשמיכה, ורגע לפני שהוא עוצם עיניים הוא מבקש ממנה לשמור שאף אחד לא ידע שהוא שם.

בשיא המתח! מה דעתכם? יעל לטובתו או נגדו?! מה דעתכם? 

בעודו ישן, אוחזת במהירות יעל את יתד האוהל והורגת את סיסרא.

למה, לדעתכם, בוחרת יעל צד במלחמה בין ישראל לבין חצור?

כשברק מגיע לאזור במרדף שלו אחרי סיסרא היא יוצאת לקראתו באלגנטיות ורומזת לו שהוא יכול לעצור את המרדף: "לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ". עשרים שנות הצקות של יבין וסיסרא הגיעו לסיומן.

אז יעל היא האישה שדבורה דיברה עליה! ניחשתם נכון?

"כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה". מתברר שנבואתה של דבורה התגשמה.

 האם לדעתכם זו מחמאה לברק או עלבון?

רוצים לשמוע עוד? צפו בחדשות התנך על דבורה הנביאה!

ספר שופטים פרק ה. רגע לפני הקריאה…

איך אתם מתנהגים  אחרי שאתם מנצחים? 

בפרק הקודם סיפרנו על ניצחון ישראל על יבין מלך חצור ושר צבאו סִיסְרָא. הפרק שלנו כולו, הוא שירת הניצחון. ומי המשוררת? קבלו את הנביאה, השופטת, וגם.. המשוררת!  וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם.

אפשר לומר שהשירה עוסקת ארבעה נושאים מרכזיים:

השירה מברכת את הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם. ואגב מתברר שאמנם שבטי זבולון ונפתלי היו הלוחמים המרכזיים אבל היו עוד שבטים שלקחו חלק במלחמה: אפרים, בנימין, מנשה ויששכר. ואולי גם ראובן וגד.  אבל… היו גם כאלה שלֹא בָאוּ… לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים ודבורה לא חוסכת את הביקורת שלה עליהם.

השירה גם מסבירה מדוע מרכבות הברזל הענקיות של צבא סיסרא לא היו יעילות בקרב, מדוע פתאום היו בלבול ומהומה. זה לא קרה סתם. נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם. כלומר… לפתע פתאום החל לרדת גשם זלעפות, הנחל דרכו התקדם צבא סיסרא לכיוון ישראל הוצף וסחף את המרכבות. מי שהצליח לעמוד בסחף, שקע בבוץ שהשאיר השיטפון. המרכבות שהיוו את היתרון הגדול של האויב הפכו להיות נטל.

מה עוד? הניצחון הרי לא היה שלם בלי פעולת המחץ של יעל! השירה מהללת את יעל, מלכת הניצחון. תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. ישנן נשים שהיו "נשארות באוהל", אדישות או לא מכירות בכוחן לסייע. אבל יעל היא משהו מיוחד.

זוכרים שבפרק ד דבורה ניבאה (בלעג) שתפארתו של ברק תהיה ביד אישה?! אז… בבקשה!

וכמובן, שירת ברק ואבינועם מזכירה את הגיבור הגדול של האירוע. מי אם לא… אלוהים שהושיע את ישראל!  אֲזַמֵּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל… מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא… כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'.

מתברר, שהיו הרבה שותפים בניצחון.

סיבות טובות לכתוב שיר, ואפילו… להלחין ולשיר אותו!

לכבוד שנת ה-66 למדינת ישראל, הלחינה המוזיקאית נורית הירש את פסוקי שירת דבורה. הזמרת והשחקנית אסתר רדא ביצעה את קטע השירה יחד עם תזמורת סימפונט רעננה בטקס הדלקת המַשׂוּאות בירושלים. באותה השנה נושא הטקס היה: "זמן נשים – הישגים ואתגרים", ו-14 נשים הדליקו בו משואות.

מה דעתכן? מה דעתכם? האם צריך להדגיש באופן מיוחד הצלחות של נשים? מהם הרווחים ומהם המחירים? כולם וכולן מוזמנים ומוזמנות לענות. 

 וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.