יחידה זו עוסקת בין השאר בנושא ההתיישבות הראשונה בארץ. נשלח את התלמידים לחיפוש אחר חלוציות במשפחתם ובסביבתם. התלמידים ישמעו מן ההורים או מבני משפחה אחרים סיפורי ראשונים מעניינים מן ההיסטוריה הקרובה אלינו. אם התלמידים ימצאו גם תמונות מהתקופה המדוברת של סבא או סבתא או של אחד ההורים יוכלו התלמידים להביאם לכיתה ולערוך תערוכת 'סיפורי ראשונים בארץ'.
אפשר להציע לתלמידים לערוך בבית פעילות בנושא החלוציות: התלמידים ובני משפחתם יחשבו יחד על מעשה חלוצי שלהם במשפחה – דבר שבני המשפחה לא עשו מעולם ויעשו אותו בפעם הראשונה יחד. לדוגמה, אפשר לחשוב על מקום שמעולם לא היו בו בארץ ולנסוע לטייל בו בפעם הראשונה. אפשר לישון יחד לילה אחד בחוץ אם מעולם לא עשו זאת, להכין אוכל שאף פעם לא הכינו וכן הלאה.
אפשר להציע למשפחות לנסוע לטייל בארץ בעקבות מקומות שהייתה בהם חלוציות בתחום ההתיישבות והלחימה גם יחד: מוזיאון 'חומה ומגדל' בקיבוץ חניתה שבגבול הצפון, מוזיאון הפלמ"ח בתל-אביב ויישובים נוספים הקרובים למקום מגורי התלמידים.
בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם [כספם ורכושם] יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת.
הֵם אָמְרוּ לְמשֶׁה: גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.
אָמַר לָהֶם משֶׁה: עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם.
(מעובד. על פי: מדרש במדבר רבה, פרשה כב פסקה ט)
לפי הפסוק, אנשי גד וראובן ביקשו ממשה מקום שיוכלו להקים בו גדרות לצאן שלהם ולבנות ערים לילדיהם (לטף). המדרש טוען כי משה העביר ביקורת על הסדר של בקשתם.
- כיצד למדו חז"ל משני הפסוקים (טז, כד) על הביקורת של משה?
רמז – קראו את הפסוקים בתשומת לב לפרטים. - ומה דעתכם – מה העיקר ומה הטפל? מה היה חשוב לבנות קודם ומדוע?
"אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו את המקנה, וישבו להם חוּצָה לארץ ישראל. לפיכך גלו ראשונים מן השבטים, שנאמר: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי…" (דברי הימים א, פרק ה פסוק כו).
(מעובד. על פי: במדבר רבה פרשה כב)
משה אומנם הסכים בסופו של דבר לבקשת בני גד וראובן, אבל הוא העביר עליהם ביקורת. הביקורת כלפי בני גד וראובן בשל בקשתם ממשיכה גם במדרש חז"ל. המדרש קושר בין אירוע עתידי המתואר בספר דברי הימים בתנ"ך – גלות ישראל – לבין האירוע בפרק שלנו, ויש בו גורם של "מידה כנגד מידה".
מידה כנגד מידה – עונש שהוא שווה ערך למעשה השלילי שנעשה.
- מה היה עונשם של בני גד וראובן בתקופת גלות ישראל?
- מה הקשר בין ההתנהגות שלהם בפרק שלנו, לבין תיאור הגלות?
- מדוע אפשר להסביר זאת כ"מידה כנגד מידה"?
ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל יש לו תנאי: שהם ייקחו חלק במלחמת כיבוש הארץ.
אם יעמדו בתנאי, הם יהיו "נקיים". הכוונה לא לכך שלא יהיו מלוכלכים, אלא לכך שלא יהיו מִשְׁקָעִים או חובות בינם לבין העם, ובינם לבין אלוהים.
- מדוע הבקשה של השבטים ראובן וגד היא בקשה בעייתית?
- ממה השבטים יהיו "נקיים" אם יעמדו בתנאי?
השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.
- בשפה העברית יש ביטויים נוספים עם המילה "נַחֲלָה", למשל: "אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה", "הִגִּיע אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", "נַחֲלַת אָבוֹת".
בחרו אחד מהביטויים והסבירו אותו. נסו לקשר את ההסבר גם לנושא של הפרק.
את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.
- השבטים גד וראובן רצו להישאר באזור הגלעד משום שהיה בו שפע של מזון מצוין לבעלי החיים שלהם.
מצאו בשיר של לאה גולדברג, שנכתב שנים רבות אחרי כתיבת התנ"ך, אזכורים לשפע של הטבע שבורך בו אזור הגלעד. - במה בעלי החיים ובני אדם דומים, לפי השיר?
קרדיט: אריק סיני – ערב מול הגלעד/מיטב שירי הילדים, 2015
ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.
התחריט שלפנינו אכן מורכב ועשיר מאוד בפרטים. השיירה של בני ישראל הנודדים עצרה באזור הגלעד. הדמות הכהה שפניה אלינו, הנבדלת מהדמויות האחרות הלבושות לבן, היא ככל הנראה דמותו של משה. בחזית נראים ראובן וגד משוחחים, כנראה מתכננים כיצד לגשת למשה ומה לבקש ממנו.
- מדוע אנו מניחים כי משה הוא הדמות הכהה יותר, שנמצאת בצד שמאל של היצירה?
- מה יכול לרמוז לנו שזו דמות המנהיג? התייחסו למשל לאופן שבו מתוארת הדמות, למיקום הדמות, לדמויות שסביבה.
- ייתכן שיש לכם השערה אחרת בנוגע לזהות הדמויות. אם כן, הציגו אותה ונמקו.
"הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח הממלכה הירדנית. בגבולו הצפוני נמצאת הכינרת ובגבולו הדרומי אזור ים המלח. מימי התנ"ך ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, חיו יהודים באזור זה.
- התבוננו במפה. מה הם היתרונות ומה הם החסרונות לכך ששבטים מישראל יחיו בעבר הירדן המזרחי?
הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.
יורדים בו 600-500 מ"מ גשם בשנה ויש בו גידולי חקלאות רבים. עמאן, בירת ירדן, ממוקמת בדרום הרי גלעד.
בפרק שלנו משה נעתר לבקשת ראובן וגד ומאפשר להם לחיות, להתכלכל ולגדל את עדרי הצאן והבקר שלהם באזור הגלעד.
- קראו את הפסוק, וציינו אילו עמים קדומים חיו לפני כן באזור הגלעד.
השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.
- העלו כמה שיותר השערות – מדוע בעל המקנה צריך לגדר את שטח המרעה?
ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".
- הסבירו מדוע כעס משה על השבטים ראובן וגד.
- מה ההבדל בין "שוויון בנטל" לבין "יעד משותף", באופן כללי ובהקשר של הפרק?
קרדיט: סימנים במדבר פרק לב / 929 תנך ביחד, 2015
השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015
- מה הבטיחו למשה אנשי השבטים גד וראובן?
קרדיט: סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015
פרק לב בספר מדבר, אנחנו בדרך לארץ והנה באים בני שבט ראובן וגד עם בקשה למשה: "וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן."
מה??? אתם רוצים להשאר פה? כלומר לא להשלים את המסע לארץ? למה???
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד", פה, בעבר הירדן המזרחי יש המון מקום למקנה וכנראה שגם די טוב להם שם…
מה דעתכם על הבקשה שלהם?
איך אתן חושבות משה מגיב לבקשה?
משה, איך לומר, לא ממש מברך את הרעיון: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"!!!
"אתם משאירים את כל יתר השבטים להלחם לבד? לכבוש לבד את הארץ? ואתם תשארו פה בכייף שלכם! ואיך לדעתכם זה ישפיע על יתר העם? רק יכניס בהם פחד וגם הם יחששו מהרעיון להכנס לארץ!!! בקיצור רעיון גרוע מאוד!!!"
מה עושים?
יש לכם פתרון?
לבני ראובן וגד יש! "לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." כלומר, נשאיר פה את הנשים, הילדים והצאן וכל הגברים יבואו להלחם אתכם ככוח חלוץ!!! ועד שכיבוש הארץ לא יסתיים – אנחנוו נלחם אתכם!
הצעה מעניינת… מה יעלה בגורלה?
אוקי! אומר משה. אם אתם עומדים בהבטחה עבר הירדן המזרחי שלכם!
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה, לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף, אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב."
משהו מוזר בפסוק הזה… שמתם לב?
מאיפה הגיע פתאום חצי משבט המנשה? לא כתוב שהוא ביקש בכלל… ולמה רק חצי?
משונה מאוד! יש כל מיני תשובות וסברות, מה התשובה שלכם?
מה אתם חושבים על הפיצול של העם וההפרדות של השבטים?
ההתפצלות של השבטים מגיעה מרצון ובחירה. לא תמיד זה המצב כשצריך להתפצל: