נציע לתלמידים לראיין את אחד מבני משפחתם בנושא בריחה. האם ברח פעם ממישהו או ממשהו? מדוע ברח? ממה חשש בעת הבריחה? מה היו השיקולים שלו בהחלטה לקום ולברוח? האם במבט לאחור ההחלטה לברוח הייתה נכונה? מה הוא הרוויח מהבריחה ומה הפסיד ממנה?
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע.
(עיבוד לפי: מדרש לקח טוב, בראשית לא, ב)
- לְדַעְתְכֶם, מָה רָאָה יַעֲקֹב בְּפָנָיו שֶׁל לָבָן?
(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה עד פסקה ה)
- לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ גָנְבָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל אָבִיהָ?
יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל עַל יַעֲקֹב, הִשְׁתַנָה, וְיַעֲקֹב מַסְפִּיק חַד הַבְחָנָה כְּדֵי לְהַרְגִישׁ בְּכָךְ.
גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילִים שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בְּפֶרֶק זֶה: בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית נָהוּג לוֹמַר "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְתָאֵר אֵירוּעַ שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּאוֹפֶן שִׁגְרָתִי, וְ"אֵינוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כְּשֶׁמִישֶׁהוּ אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי הַהֶרְגֵל אוֹ הַשִׁגְרָה. אֶחָד מִסְפָרָיו הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל הַסוֹפֵר שַׁ"י עַגְנוֹן נִקְרָא "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם".
- מָה פֵּירוּשׁ הַבִּיטוּי "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ?
- אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי הַזֶה הַיוֹם?
- מָה לְדַעְתְכֶם רָצָה לְהַגִיד שַׁ"י עַגְנוֹן בְּכוֹתֶרֶת הַסֵפֶר שֶׁלוֹ – בְּמָה יַעֲסוֹק הַסֵפֶר?
בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק.
יַעֲקֹב מַאֲשִׁים אֶת לָבָן כִּי גָנַב מִמֶנוּ אֶת הַשָׂכָר הַמַגִיעַ לוֹ, וְעוֹזֵב אֶת בֵּית לָבָן בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. לָבָן מַאֲשִׁים אֶת יַעֲקֹב כִּי גָנַב אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת אֱלוֹהָיו (הַתְרָפִים), וְרִימָה אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁיָצָא מִבֵּיתוֹ בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל לָבָן נֶחְשֶׁבֶת "גְנֵבַת לֵב", כְּלוֹמַר מַעֲשֵׂה רַמָאוּת הָרָאוּי לִגְנַאי. רָחֵל גוֹנֶבֶת אֶת הַתְרָפִים מִבֵּית לָבָן, מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב וּמַכְחִישָׁה אֶת הַגְנֵבָה.
- כַּמָה פְּעָמִים מוֹפִיעוֹת מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב בַּפֶּרֶק? קִרְאוּ אֶת הַפֶּרֶק וְחַפְּשׂוּ אֶת הַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב.
- הַסְבִּירוּ אֶת פָּסוּק כ בְּהֶקְשֵׁר זֶה – מָה גוֹנֵב יַעֲקֹב מִלָבָן?
- וְכַיוֹם… אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי "גָנַב אֶת הַלֵב" כַּיוֹם?
- הַאִם אַתֶם זוֹכְרִים עוֹד גְנֵבוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בַּמִשְׁפָּחָה, בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים?
אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא.
בַּצִיוּר שֶׁל רָחֵל הַיוֹשֶׁבֶת עַל הַתְרָפִים נִרְאִים יַעֲקֹב וְרָחֵל מֵאָחוֹר, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל הַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הֵם יוֹצְאִים. בַּצַד הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַתְמוּנָה מְסוּפֶּקֶת הֲצָצָה קְטַנָה אֶל הַמָקוֹם שֶׁאוֹתוֹ עָזְבוּ: בָּתִים קְטַנִים בַּעֲלֵי גַגוֹת בְּצוּרַת כִּיפָּה. לְצַד הַגָמָל, הָעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, נִרְאִים כְּבָשִׂים – רֶמֶז לָעֵדֶר הַגָדוֹל וְלָרְכוּשׁ שֶׁל יַעֲקֹב. הַצִיוּר כּוּלוֹ מְאוּפְיָין בִּצְבָעִים עַזִים – אָדוֹם, כָּתוֹם, וָרוֹד.
- אֵיזוֹ תְחוּשָׁה יוֹצֵר הַצִיוּר?
- הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹד בְּרָחֵל הַמְצוּיֶרֶת שֶׁל אֲהוּבָה קְלַיְין שֶׁהִיא מַסְתִירָה דְבַר מָה גָנוּב?
- הַאִם מַשֶׁהוּ בַּצִיוּר, בְּצִבְעֵי הַצִיוּר, בִּשְׂפַת הַגוּף שֶׁל הַדְמוּיוֹת, מְרַמֵז עַל כָּךְ?
בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים.
שִׂימוּ לֵב שֶׁפְּרָטִים שׁוֹנִים בַּצִיוּר גוֹרְמִים לָנוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלָבָן וּבְרָחֵל (בַּסְצֵנָה הַמֶרְכָּזִית): בְּמֶרְכַּז הַדְרָמָה רָחֵל וְלָבָן מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה בִּתְנוּחוֹת גוּף רַבּוֹת הַבָּעָה. רָחֵל יוֹשֶׁבֶת עִם יֶלֶד קָטָן, בְּעוֹד אָבִיהָ לָבָן עוֹמֵד מֵעָלֶיהָ מְלוּוֶה בְּחַיָיל. מִשְׂמֹאל – דְמוּת שֶׁמַצְבִּיעָה לַמֶרְכָּז, מִיָמִין – דְמוּיוֹת שֶׁמַבִּיטוֹת לְכִיווּן לָבָן וְרָחֵל. גַם הַגְמַלִים בְּצַד יָמִין וְהָרוֹעֶה בְּצַד שְׂמֹאל מִתְבּוֹנְנִים בְּלָבָן וּבְרָחֵל. נוֹצֶרֶת בַּצִיוּר תְחוּשָׁה שֶׁל הִתְרַחֲשׁוּת דְרָמָטִית, מַמָשׁ כְּמוֹ עַל בָּמַת הַתֵיאַטְרוֹן, וּמֵאֲחוֹר אֲפִילוּ יֵשׁ מָסַךְ (וִילוֹן כָּבֵד) כְּמוֹ בַּתֵיאַטְרוֹן. דְמוּיוֹת הַמִשְׁנֶה בַּצִיוּר מַפְנוֹת אֶת הַצוֹפֶה לַמִתְרַחֵשׁ בְּמֶרְכַּז הַבָּמָה, וְגַם מִתְבּוֹנְנוֹת בְּעַצְמָן בְּמֶתַח בַּהִתְרַחֲשׁוּת וְתוֹרְמוֹת לְהַעֲצָמַת תְחוּשַׁת הַדְרָמָה.
- תָאֲרוּ אֶת רָחֵל – כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית, מָה הִיא לוֹבֶשֶׁת? אַתֶם יְכוֹלִים לְנַסוֹת לְתָאֵר גַם אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלָהּ.
- תָאֲרוּ אֶת לָבָן – כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה, מָה הוּא לוֹבֵשׁ, מָה שְׂפַת הַגוּף שֶׁלוֹ מְשַׁדֶרֶת.
- הַצִיוּר מְתָאֵר מַצָב מָתוּחַ מְאוֹד – לָבָן מְחַפֵּשׂ אֶת הַתְרָפִים שֶׁבִּתוֹ גָנְבָה מִמֶנוּ. כֵּיצַד הַמֶתַח בָּא לִידֵי בִּיטוּי בַּצִיוּר?
הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן וּמֵהַמַמְלָכוֹת הַיְהוּדִיוֹת שֶׁל תְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי.
הוּא הִשְׂתָרֵעַ מִמִזְרָח לִנְהַר הַיַרְדֵן – גְבוּלוֹ הַצְפוֹנִי הוּא קַו הַכִּנֶרֶת, וּגְבוּלוֹ הַדְרוֹמִי אֵזוֹר יָם הַמֶלַח. שֵׁם הַמָקוֹם נִקְשַׁר לַמִילָה הָעַרְבִית גַ'לְעֵד, שֶׁמַשְׁמָעוּתָה גַס, קָשֶׁה, כַּנִרְאֶה בִּגְלַל אוֹפְיוֹ הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִלְעָד.
- מִצְאוּ אֶת אֵזוֹר הַגִלְעָד בַּמַפָּה.
בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד כַּנִרְאֶה בַּשָׂפָה שֶׁבָּהּ הוּא רָגִיל לְדַבֵּר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".
גַל הָאֲבָנִים, מַצֵבָה שֶׁהֵקִימוּ לָבָן וְיַעֲקֹב, מַגְדִיר אֶת הַגְבוּל הָעֲתִידִי בֵּינֵיהֶם וּמְסַמֵל אֶת הַהִתְנַתְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב מִלָבָן. גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַלֵי אֲבָנִים שֶׁמַגְדִירִים גְבוּל אוֹ מְסַמְנִים אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה. גַלֵי הָאֲבָנִים הָאֵלוּ נִקְרָאִים "רוּג'וּם". הַכַּוָונָה לַאֲבָנִים שֶׁהוּנְחוּ זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַסְפִּיק בּוֹלְטוֹת בַּשֶׁטַח, וְהֵן שִׁימְשׁוּ לְסִימוּן שְׁבִילִים, מַסְלוּלִים אוֹ מַעֲבָרִים. גַלֵי אֲבָנִים נְפוֹצִים בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים וַהֲרָרִיִים בְּכָל הָעוֹלָם. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶם מְטַיְילִים בַּמִדְבָּר וְרוֹאִים עֲרֵמַת אֲבָנִים שֶׁמְסַמֶנֶת לָכֶם אֶת הַדֶרֶךְ – דְעוּ שֶׁאַתֶם רוֹאִים רוּג'וּם.
- לָמָה יַעֲקֹב וְלָבָן צְרִיכִים לְסַמֵן אֶת הַגְבוּל בֵּינֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת גַל אֲבָנִים? הַאִם לֹא מַסְפִּיק שֶׁיְסַכְּמוּ זֹאת בְּשִׂיחָה בְּעַל פֶּה? מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ שֶׁלְמַצֵבָה נִיתְנוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת (יְגַר שָׂהֲדוּתָא וגַלְעֵד)?
תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת.
הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה שֶׁל חַיוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם עֵרֶךְ מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי מִי שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶם. הַתְרָפִים סִיפְּקוּ תְחוּשָׁה שֶׁל הֲגָנָה וּבִיטָחוֹן לְמִי שֶׁהֶאֱמִין בָּהֶם. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים בְּדִיוּק כֵּיצַד נִרְאוּ הַתְרָפִים שֶׁרָחֵל גָנְבָה מִבֵּית לָבָן, אוּלָם הֲצָצָה עַל אֱלִילִים שֶׁנִמְצְאוּ בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת יְכוֹלָה לְאַפְשֵׁר לָנוּ לְדַמְיֵין כֵּיצַד הֵם נִרְאוּ. רָחֵל הִצְלִיחָה לְהַסְתִיר אֶת הַתְרָפִים מִתַחַת לְכַר הַגָמָל, וּמִכָּךְ אָנוּ מְבִינִים שֶׁהַתְרָפִים שֶׁהִיא לָקְחָה מֵאָבִיהָ הָיוּ פְּסָלִים קְטַנִים.
- מָה הֵם תְרָפִים?
- אִם הֱיִיתֶם צְרִיכִים לְהַמְצִיא מִילָה אַחֶרֶת לִ"תְרָפִים", מָה הִיא הָיְיתָה?
- מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל לָבָן אָבִיהָ?
https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן.
יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ, עֵדֶר מַרְשִׁים שֶׁהֵקִים, וְהַיַחַס שֶׁל לָבָן אֵלָיו הִשְׁתַנָה: "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (בְּרֵאשִׁית לא, ב). וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק, אֱלוֹהִים בְּעַצְמוֹ נִגְלָה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה.
- צְפוּ בַּסִרְטוֹן (עַד דַקָה 1:40). לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לַעֲזוֹב אֶת בֵּית לָבָן. יַעֲקֹב צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אֶת נְשׁוֹתָיו, בְּנוֹת לָבָן, לַעֲזוֹב אֶת בֵּית אֲבִיהֶן. מָה עוֹד עוֹשֶׂה יַעֲקֹב כְּדֵי לַעֲזוֹב?
קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים לא-לה/929 תנך ביחד, 2015