נבקש מכל תלמיד למצוא יחד עם ההורים והאחים בבית, שיטה אחת שעוזרת להם לרגוז פחות בדרך: משחק שהמציאו לנסיעה, שיר ששרים יחד כדי להירגע וכו'. כל משפחה תשלח למורה את ההצעה שלה במייל, והמורה תדפיס מכל ההצעות ספרון משפחתי לנסיעות שכותרתו תהיה "אל תרגזו בדרך"
(פסוק ב)
בְּפָסוּק ב מְסוּפָּר שֶׁיוֹסֵף לֹא יָכוֹל הָיָה יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק וּפָרַץ בִּבְכִי.
הַמִדְרָשׁ מַסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַבֶּכִי.
"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי…"
כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף פִּיֵּס אֶת אָחִיו תּוֹךְ כְּדֵי בֶּכִי, בְּצוּרָה דּוֹמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהוּא נֶאֱלַץ לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת תּוֹךְ כְּדֵי בֶּכִי.
(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צג פסקה יב)
- לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ יוֹסֵף בּוֹכֶה?
(פסוק ג)
יוֹסֵף שָׁאַל: "הַעוֹד אָבִי חָי"? כְּלוֹמַר – הַאִם אַבָּא שֶׁלִי, יַעֲקֹב, עֲדַיִין בַּחַיִים?
הַמִילִים שֶׁל יוֹסֵף הָפְכוּ לִהְיוֹת מִילִים מוּכָּרוֹת וּמוּשָׁרוֹת בַּתַרְבּוּת הָעִבְרִית: "עוֹד אָבִינוּ חַי!" מִשְׁפָּט שֶׁאֵין בּוֹ שְׁאֵלָה, אֶלָא סִימַן קְרִיאָה וְהַרְבֵּה שִׂמְחָה.
הַאֲזִינוּ לַשִׁיר, שֶׁמִילוֹתָיו בְּהַשְׁרָאַת פָּסוּק ג. זֶה שִׁיר מוּכָּר וְקָלִיט, כְּלוֹמַר – הַמִילִים וְהַלַחַן שֶׁלוֹ נִקְלָטִים אֵצֶל הַשׁוֹמֵעַ בִּמְהִירוּת וּבְקַלוּת.
- מָה, לְדַעְתְכֶם, הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁהַשִׁיר קָלִיט כָּל כָּךְ?
- מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, הוּתְאַם לַמִילִים לַחַן כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ?
קרדיט: עוד אבינו חי/ עלון קרלבין חכמת שלמה, 2013
(פסוקים א-ג)
הָאַחִים מְבִינִים שֶׁיוֹסֵף הוּא הָעוֹמֵד לִפְנֵיהֶם, וּמִיָיד נוֹפְלִים אַרְצָה וּמִשְׁתַחֲוִוים בְּבֶהָלָה וּבְיִרְאַת כָּבוֹד.
- מִי הוּא הַנַעַר הַצָעִיר שֶׁיוֹסֵף מְחַבֵּק? שִׂימוּ לֵב לַהֶבְדֵל בֵּינוֹ לְבֵין יֶתֶר הָאַחִים, הַמוּדְגָשׁ בְּאֶמְצָעוּת תְנוּחַת הַגוּף הַשׁוֹנָה, הַקִרְבָה לְיוֹסֵף, הַלְבוּשׁ.
- בְּעֶזְרַת אֵילוּ מֶחְווֹת גוּפָנִיוֹת מַמְחִישׁ הָאוֹמָן אֶת רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף כְּלַפֵּי הַנַעַר הַצָעִיר?
הַצַיָיר הַהוֹלַנְדִי רַמְבֶּרְנֵדְט, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, נֶחֱשָׁב לְאַחַד הָאוֹמָנִים הַגְדוֹלִים בַּהִיסְטוֹרְיָה. הַיְצִירוֹת שֶׁלוֹ עָסְקוּ בְּמִגְוָון רָחָב שֶׁל נוֹשְׂאִים – הִיסְטוֹרִיִים, תָנָ"כִיִים, דְיוּקְנָאוֹת (פָּנִים שֶׁל אֲנָשִׁים), טֶבַע וְנוֹף. רַמְבְּרַנְדְט הָיָה נוֹצְרִי, אַךְ נִמְשַׁךְ לַעֲסוֹק בִּיצִירוֹתָיו בִּיהוּדִים, בַּיַהֲדוּת וּבְסִיפּוּרֵי הַתָנָ"ךְ. בָּרִישׁוּם אָנוּ רוֹאִים אֶת יוֹסֵף מְדַבֵּר אֶל אֶחָיו וּמִזְדַהֶה בִּפְנֵיהֶם. יוֹסֵף עוֹמֵד בַּמֶרְכָּז, אוֹר בּוֹהֵק מֵאִיר אוֹתוֹ וְאֶת הָאָח הַצָעִיר בִּנְיָמִין. שְׁאָר הָאַחִים נִמְצָאִים בַּצְלָלִים, וְנִרְאֶה שֶׁהֵם מוּפְתָעִים וּמְבוֹהָלִים.
- אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְיוֹסֵף – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּה?
- אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְאַחַד הָאַחִים – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּהּ?
(פסוק י)
יוֹסֵף הִזְמִין אֶת מִשְׁפַּחְתוֹ לָבוֹא וְלִחְיוֹת בְּמִצְרַיִם בְּאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "אֶרֶץ גוֹשֶׁן".
אֶרֶץ גוֹשֶׁן נִמְצֵאת בַּקָצֶה הַצְפוֹנִי שֶׁל הַנִילוּס, בָּאֵזוֹר שֶׁהַיוֹם מְכַנִים אוֹתוֹ "הַדֶלְתָא" (בִּגְלַל הַדִמְיוֹן שֶׁל פְּנֵי הַשֶׁטַח לָאוֹת הַיְוָונִית דֶלְתָא – Δ). מֵי הַנִילוּס מִתְנַקְזִים אֶל הַדֶלְתָא וְנִשְׁפָּכִים לַיָם הַתִיכוֹן, וְהָאֲדָמָה בָּאֵזוֹר עֲשִׁירָה וּפוֹרִיָיה וּמַתְאִימָה לְגִידוּלִים חַקְלָאִיִים. כַּחֲצִי מֵאוּכְלוּסִיַית מִצְרַיִם מִתְגוֹרֶרֶת כַּיוֹם בְּאֵזוֹר הַדֶלְתָא.
- מָה יִיחוּדוֹ שֶׁל הָאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "אֶרֶץ גוֹשֶׁן"? מַדוּעַ אֵזוֹר זֶה הִתְאִים לִמְגוּרִים בַּעֲבוּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
(פסוק ו)
כְּדֵי לְתָאֵר אֶת מְמַדֵי הָרָעָב בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף אוֹמֵר: "אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר".
חָרִישׁ – הַפְּעוּלָה הַחַקְלָאִית שֶׁמְבַצְעִים לִקְרַאת הַזְרִיעָה. בְּמַהֲלַךְ הֶחָרִישׁ פּוֹתְחִים אֶת הַקַרְקַע לִקְלִיטַת הַזְרָעִים וְלִקְלִיטַת מֵי הַגֶשֶׁם.
קָצִיר – פְּעוּלָה חַקְלָאִית שֶׁל חִיתוּךְ הַתְבוּאָה. בָּעֵת הָעַתִיקָה הָיוּ קוֹצְרִים אֶת הַיְבוּל בְּאֶמְצָעוּת מַגָל אוֹ חֶרְמֵשׁ (סוּגִים שֶׁל סַכִּינִים), וּמְקַבְּצִים אוֹתוֹ לַאֲלוּמוֹת.
- אֵיזוֹ מִבֵּין הַתְמוּנוֹת מְתָאֶרֶת חָרִישׁ, וְאֵיזוֹ מְתָאֶרֶת קָצִיר?
- נַחֲזוֹר לִדְבָרָיו שֶׁל יוֹסֵף: כֵּיצַד הַבִּיטוּי "אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" מְבַטֵא אֶת עוֹצְמַת הָרָעָב?
(פסוק יט)
אֵיךְ נִרְאוּ הָעֲגָלוֹת בְּמִצְרַיִם בִּימֵי יוֹסֵף?
צִיוּרֵי קִיר וְעִיטוּרִים מֵהָעֵת הָעַתִיקָה מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל צוּרַת הָעֲגָלוֹת שֶׁל הַיָמִים הַהֵם. הָיוּ עֲגָלוֹת מִסוּג מֶרְכָּבוֹת קַלוֹת וּקְטַנוֹת, שֶׁנוֹעֲדוּ לְהִסְתַעֲרוּת בַּקְרָב, וְהָיוּ עֲגָלוֹת כְּבֵדוֹת יוֹתֵר, בַּעֲלוֹת אַרְגַז עֵץ גָדוֹל וּרְתוּמוֹת לִשְׁוָורִים, שֶׁתַפְקִידָן הָיָה בְּעִיקָר לְהַעֲבִיר סְחוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים.
- אֶת הַדֶרֶךְ מִכְּנַעַן לְמִצְרַיִם עָשׂוּ הָאַחִים בָּרֶגֶל. בִּדְקוּ בַּפְּסוּקִים – מַדוּעַ עַכְשָׁיו הֵם נִזְקָקִים לַעֲגָלוֹת?
(פסוק ה)
הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים עַל הָרָעָב בִּכְנַעַן וְעַל יוֹסֵף וְאֶחָיו, בְּלִיווּי אִיוּרִים שֶׁל דָנִי קֵרְמַן.
- יוֹסֵף חוֹשֵׂף אֶת זֶהוּתוֹ בִּפְנֵי אֶחָיו. הַאִם מִדְבָרָיו מִשְׁתַמֵעַ שֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁהוּא סָלַח לָהֶם? כֵּיצַד מְנַמֵק יוֹסֵף אֶת הַרְגָשָׁתוֹ?
קרדיט: תנ"ך בחרוזים – רעב בכנען, יוסף והאחים / כאן חינוכית, 2014
(פסוק ג)
יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה וּמְאַרְגֵן אֶת כָּל מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַשַׁלִיט עַל מִצְרַיִם, "הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית מב) וְגַם לְאֶחָיו שֶׁיוֹרְדִים לִקְנוֹת אוֹכֶל בְּמִצְרַיִם. זוֹ הַהִזְדַמְנוּת שֶׁל יוֹסֵף לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַם וְאוּלַי גַם לְלַמֵד אֶת אֶחָיו לֶקַח.
- מַדוּעַ חָשְׁשׁוּ הָאַחִים מִנְקָמָה שֶׁל יוֹסֵף?
- כֵּיצַד הָיָה יָכוֹל יוֹסֵף, בְּמַעֲמָדוֹ הֶחָדָשׁ, לִנְקוֹם בָּאַחִים?
- כֵּיצַד פָּעַל יוֹסֵף בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר?