מִבֶּטֶן שְׁאוֹל – ארוכה הדרך חזרה

נקרין את פסוקים א-ג על הלוח:
א וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה. וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. ב וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. ג וַיֹּאמֶר: "קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי, מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי".

עבודה עם הטקסט במליאת הכיתה

1. ניצור עם התלמידים "מחסן מילים" ונסביר יחד את המילים האלה (אפשר לעשות זאת גם תוך כדי קריאת הפסוקים): וַיְמַן, מְעֵי, שְׁאוֹל (עולם המתים הנחשב לנמוך מכול – שאול תחתיות), שִׁוַּעְתִּי. מלבד המילה 'שְׁאוֹל' ננסה להבין את המילים מתוך שורשיהן.
2. נשאל את התלמידים: מה יכול לייצג הביטוי "בֶּטֶן שְׁאוֹל"? מה הוא מזכיר? איך הייתם מציירים אותו?
3. הדרך ל'בטן השאול' מתקשרת לפרק א. נשאל את התלמידים: מהן חמש הירידות שירד יונה עד לתחתית, לבטן השאול? (הירידה ליפו, הירידה לתרשיש, הירידה אל ירכתי הספינה, ההטלה אל הים, השהייה בבטן הלוויתן) . אם לא לימדנו בפרק א, זה המקום לציין את השורש החוזר יר"ד ואת חשיבותו כסמל להידרדרותו של יונה (נוכל להשתמש בתרשים המצורף בנספח ג).
4. נשאל את התלמידים: האם די בהגעתו לבטן השאול'? האם יש עוד לאן לרדת? האם מיד לאחר שנבלע בפי הדג נזעק יונה להתפלל?

יונה בתחתית של התחתית, וגם ממנה הוא לא ממהר להתפלל אלא ממתין שלושה ימים ושלושה לילות. נשאל את התלמידים לדעתם, כיצד הם מסבירים זאת.

1. נחלק דף ובו המדרש המעובד מילקוט שמעוני (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). זהו מדרש המבוסס על השינוי הקטן מדג בפסוק א לדגה בפסוק ב. לפי המדרש אלוהים ראה שליונה היה נוח במעי הדג והעביר אותו לדגה מעוברת שבה צפוף יותר. המעבר שבר את יונה וגרם לו לפנות סוף-סוף אל אלוהים.
2. נחלק את התלמידים לזוגות ונקדים במבוא קצר למשימה: אנו עומדים ללמוד מדרש. מדרש הוא שיטה פרשנית של חז"ל, חכמינו זיכרונם לברכה, שלמדו ודרשו בתורה בימי המשנה והתלמוד. רבים מהמדרשים מזהים פער או שאלה העולים מן הכתוב בתנ"ך ומבססים עליו סיפור שבא להסביר את הפער או השאלה מתוך עומק ומחשבה חדשה. פרשנים מאוחרים מוכרים כמו רש"י התבססו פעמים רבות בפירושיהם על מדרשי חז"ל.

ננחה את התלמידים כך: חז"ל קראו את הפסוקים, הבחינו בשינוי קטן וכמעט בלתי מורגש בין פסוק א לפסוק ב והשתמשו בו כדי להסביר מה גרם ליונה להתפלל פתאום. קראו את המדרש וענו בכתב על השאלות שלהלן:

• לפי המדרש, מה גרם ליונה להתפלל פתאום אחרי שלושה ימים ושלושה לילות?
• מה השינוי הקטן בין פסוק א לפסוק ב שזיהו חז"ל ועל בסיסו סיפרו את סיפור המדרש?
• האם לפי המדרש יש בין פסוק א לפסוק ב "ירידה" נוספת?
• אם יונה היה שולח מבטן הדגה משפט אחד בבקבוק שמתאר את הרגשתו. מה לדעתכם היה כתוב בו?

הזוגות יתבקשו לשתף במליאה בממצאיהם. לאחר ששאלות התוכן (סעיפים 1-3) ימצו את עצמם, ישתפו התלמידים בשאלה היצירתית, וכל צמד יוכל לזכות לשתף בדברו.

נזכיר לתלמידים מהי תקבולת ונסביר על חשיבותה באפיון השפה השירית המקראית וכיצד היא עוזרת להבנת מילים שאינן מובנות באמצעות השוואה בין צלעות. לאחר מכן נחלק לתלמידים את פסוק ג מודפס על דף.

נבקש מהתלמידים לזהות לפחות זוג אחד של איברים נרדפים בצלעות. אחרי שישתפו בממצאיהם נקרין על הלוח תרשים של התקבולת (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נזהה כי הצלעות נרדפות זו לזו ולא ניגודיות, אך נבקש מהתלמידים לעמוד על הבדל חשוב בין צלע א לצלע ב:

בעוד בצלע א יונה מדבר על אלוהים בגוף שלישי (רמוז בתרשים בסימון בעיגול צהוב) בצלע ב הוא פונה אל אלוהים בגוף שני, כנוכח. נשאל את התלמידים:

• מה זה יכול ללמד על התהליך שעבר יונה? (אפשר לטעון כי הדיבור בגוף שלישי משמש שלב מעבר ממצב של חוסר תקשורת למצב של פנייה ישירה, סירוב-ריחוק-חיבור מחדש).,

הביטוי "טיפס על העץ" מתייחס לאדם שדבק בטעות, ועקשנותו אינה מאפשרת לו לחזור בו.
נשאל את התלמידים:

• האם אפשר לטעון שיונה "טיפס על עץ"?
• על איזה עץ טיפס ומדוע?
• האם גם לנו קורה שאנחנו "מטפסים על עצים" וקשה לנו לחזור?
• לפי מה שלמדנו – מה גורם ליונה "לרדת מהעץ"?
• האם היינו רוצים להגיע לכדי כך?
• מה אנחנו יכולים ללמוד לעצמנו מהדרך שעבר יונה כדי למנוע מעצמינו לחוות ייסורים כמוהו?

תוכן: קיבלנו תמונה של המשך ההידרדרות עד הגעה לעומק התהום שאליה ירד יונה. עיון בפסוקים א-ג בפרק ב לימד על תחתיתו של תהליך הירידה שהתחיל בפרק א. דנו בשאלה מה הביא אותו להתפלל ולבסוף דיברנו על הגדולה שבהכרה בטעות.
מיומנויות: הבנת מילים באמצעות שימוש בשורשיהן, התמודדות עצמאית עם מדרש, זיהוי הטריגר למדרש בכתוב, זיהוי איברים נרדפים בתקבולת.
מתודות: הצגנו את הירידה באמצעות תרשים, עבדנו על המדרש בלימוד בזוגות וערכנו השוואה בין שתי צלעות התקבולת.