"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ… וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם"

מזמור תהילים קכו – כיצד מתוארת השיבה?
הצהרת כורש פותחת תקופה חדשה המכונה 'שיבת ציון' או 'תקופת בית שני'. מקור השם 'שיבת ציון' הוא במזמור קכו בתהילים. נקרא יחד עם התלמידים את תהילים קכו ונתמקד בשני פסוקים:

• פסוק א: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"
  תקופת שיבת ציון מתוארת כאן כחלום, נשאל את התלמידים:
  • מדוע לדעתכם בחרו בתיאור זה של חלום?
• פסוק ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב"
  שטיינזלץ מבאר באתר 929: אפיקי הנחלים בנגב יבשים בדרך כלל. כשהם מתמלאים הרי זה ממי גשמים שירדו במרחק רב מהם, והאפיק לפתע מתמלא מים רבים – זהו שיטפון.

"כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב", האומנם?
כורש יוצא בהצהרה חסרת תקדים. לאחר שבעים שנה בגלות אפשר לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש מחדש!
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם תהיה תגובתם של העם היהודי בגלות?
• כיצד לדעתכם ציפה כורש שהם יגיבו?

נציג לתלמידים את הטענה הבאה: כורש ידע כי לא כל היהודים יחזרו לירושלים וחלקם יישארו בבבל.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד ולמצוא הוכחות לחיזוק הטענה. (פסוק ג – " מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ…", פסוק ד – "וְכָל הַנִּשְׁאָר…".

נשאל את התלמידים:

• כיצד לדעתכם הגיבו היהודים?
• האם בחרו לעלות לארץ או להישאר בבבל?

נקרא עם התלמידים את פסוקים ה-ז. בפועל לא כל היהודים עולים, רבים מעדיפים להישאר בבבל, שם הם התבססו והשתקעו. בפסוק ו אנו אף רואים שהם היו מבוססים מבחינה כלכלית.

החיים בבבל בזמן הגלות – מגילות 'אל יהודו':
בירמיהו פרק כט מתואר כי ירמיהו הנביא שלח איגרת ליהודים בבבל בראשיתה של הגלות. באיגרת ביקש מהם ירמיהו להשתקע בבבל, הוא שאף לא לטפח תקוות שווא על חזרה בקרב הגולים וידע כי יעברו כשבעים שנה עד שהגלות תסתיים והעם יורשה לחזור לארצו, ועד אז ביקש שיבססו את חייהם בבבל.
נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם העם הצליח להשתקע בבבל?

בשנת 2015 התפרסמו כתבות על מגילות שנמצאו בבבל השופכות אור על חייהם של הגולים בבבל. נקדיש זמן קצר לעיסוק בחיי הגולים דרך הכתבות.
נחלק לתלמידים חלקים מתוך כתבות על חיי היהודים הגולים בבבל: הכתבה 'מגילות קומראן הבבליות' (פסקה: ברוכים הבאים לאל יהודו) והכתבה 'אילנות היוחסין של גולי בבל' (פסקאות: העולים מעירק בוכים, התבוללות כלכלית, פוליטית ומנהלית).

נבקש מהתלמידים לקרוא אותן יחד בזוגות ולכתוב מה אפשר ללמוד מתוך הממצאים על החיים בבבל בתחומים אלו: התא המשפחתי, תחומי עיסוק, יחס ליהדות, היחסים עם שכניהם הגויים ומעמד האישה.

נחזור במליאה לדון בממצאים שעלו מתוך הכתבות ונשאל את התלמידים:

• כפי שעולה מהפסוקים, הרוב המוחלט של גולי בבל לא עלו בחזרה לירושלים, מדוע לדעתכם?

נעיין ברש"י לפסוק ד ונענה על השאלות המובאות אחריו במליאת הכיתה.

מי עלה בכל זאת, ומה לקחו אתם?
נקרא עם התלמידים את פסוק ה ונשאל:

• מי הם העולים לירושלים? (ראשי האבות ליהודה ובנימין, הכוהנים והלויים)

בנוסף לכך נאמר שבין העולים היו "לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ".
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם משמעות הפסוק?
• כיצד אתם מפרשים אותו?

נבקש מהתלמידים לחזור לתחילת הפרק ונשאל:

• איפה עוד מופיעה התעוררות?
• מי לפי הכתוב אחראי להעיר את הדמויות בפרק? ("הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ" – פסוק א)
• מדוע לדעתכם המחבר המקראי בוחר להשתמש בפועל להעיר?
• האם יש קשר בין הפועל לבין תהילים קכו?

אחרי החורבן הקשה ותקופת הגלות הצהרת כורש מגיעה בהפתעה ומגשימה חלום לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש.

רשימת כלים:
נערוך רשימה של הכלים שהוחזרו לירושלים עם העולים. מדובר בכלים שהוצאו מירושלים בחורבן.

• שלושים אגרטלי זהב = כלי קיבול גדולים,
• אלף אגרטלי כסף,
• עשרים ותשעה מחלפים = סכיני שחיטה,
• שלושים כפורי זהב = ספלים ששימשו לזריקת הדם על המזבח לכפרה,
• ארבע מאות ועשר כפורי כסף,
• אלף כלים אחרים (לא מפורטים).

נשאל את התלמידים:

• מה המטרה של העולים לפי הרשימה ולפי פסוק ה? (לבנות את בית אלוהים אשר בירושלים)
• מה לדעתכם חשו העולים ומה חשו אלו שהחליטו להישאר בבבל?
• מהי לדעתכם הסיבה שהמשימה הראשונה שלהם היא דווקא בית המקדש?
• איזה תפקיד חשוב יכול להיות לבית המקדש במצב שבו רק חלק מהעם עלה ורבים נשארו בבבל?

התנועה הציונית ראתה בשיבת ציון של עזרא ונחמיה מקור השראה חשוב ביותר מכיוון שהיא העמידה מודל לחזרה פוליטית ואנושית לארץ, שלא כמו בתפיסות המשיחיות ביתר ספרי התנ"ך.

בשנת שבעים לספירה נחרב בית המקדש השני, והעם היהודי יצא לגלות של 2,000 שנה. העם היהודי חיפש מנהיג שיתמוך בחזרה של העם היהודי לארץ ישראל, הרצל חיפש "כורש" חדש. נשאל את התלמידים:

• האם אתם מכירים דמות שאפשר להשוות לכורש או הצהרה מפורסמת שאפשר להשוות להצהרת כורש?
• האם יש צורך בהצהרה כזו? מדוע?

נקרא עם התלמידים את הצהרת בלפור. מההצהרה ועד להקמת המדינה עברו שלושים שנה, אך להצהרה חשיבות עצומה.

תוכן: בחנו את ההגדרה של יהדות התפוצות וראינו כי התגובה של העם היהודי הייתה מפתיעה במקצת, ורבים מהגולים החליטו להישאר בבבל. ניתחנו את דבריו של כורש, ראינו כי סביר להניח שגם הוא ידע שלא כל היהודים יעלו לארץ בעקבות ההצהרה ולמדנו על החיים בבבל בעזרת גילוי מגילות 'אל יהודו'. לבסוף, השווינו בין הצהרת כורש לבין הצהרת בלפור ודנו במשמעותה לתנועה הציונית.
מיומנויות: ניתוח טקסט מקראי, ממצאים חוץ-מקראיים, שילוב בין מקורות מקראיים.
מתודות: ניתחנו נתונים ובחנו הגדרות, העמקנו בטקסט המקראי כדי ללמוד על חייהם של הגולים בבבל.