מאמר זה מציג את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1). המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.
יחידות לימוד
לכיתה
ז
שמואל א
שמואל א: יחידות לימוד עצמי
שמואל ב
יוני
נובמבר
מרץ
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עַזוּת המֵצַח של אוריה
מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי...
עַזוּת המֵצַח של אוריה
"וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד: הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי?" (פסוק יא)
רמברנדט, המן מזהה את גורלו, מאוסף ארמטיאג', מתוך ויקישיתוף
מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים" (פסוק יא), וכיון שקרא ליואב "אדוני" בפני המלך, הרי זה כמודיע שיואב הוא עבורו מקור הסמכות ויש בכך מרד במלך.
להמשך המדרש
סיפור דוד ובת שבע הוא אולי הדוגמה האולטימטיבית ליחסם הסלחני של חז"ל כלפי חטאיהם של אבות האומה ומנהיגיה. רבים אוהבים לצטט בהקשר זה את המימרה "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה"
(על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א).
- המדרש מציע כי בדבריו מרד אוריה במלכות, ועל כך נענש. גם בלי להרחיק לכת, ניתן למצוא בדברי אוריה ביקורות סמויה על התנהלותו של דוד.
חשפו מהי הביקורת בפסוק יא?
ניסיונו של דוד
דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך...
ניסיונו של דוד
"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד." (פסוק ב)
Sangoiri/shutterstock.com
דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים בראש תפילת העמידה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" ואין אומרים "אלהי דוד"?
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים בראש תפילת העמידה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" ואין אומרים "אלהי דוד"?
להמשך המדרש
אמר לו ה': הם עמדו בנסיון לפניי ואתה לא עמדת בנסיון.
אמר דוד: ריבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי" (תהלים כו, ב).
אמר ה': הריני מנסה אותך, ואעשה עמך דבר מיוחד: שלאברהם, יצחק ויעקב לא הודעתי שאני מנסה אותם, ואילו לך אני מודיע שאני מנסה אותך בדבר עֶרְוָה.
מיד "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג…" (שמואל ב, יא, ב). בת שבע היתה חופפת ראשה מאחורי מסך, בא השטן ונראה לדוד כציפור. שלח במסך חץ, ונתגלתה בת שבע, וראה אותה.
(על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קז עמוד א. חלק מתורגם מארמית)
- מהן הנסיבות המקלות שמוצא המדרש כדי לעמעם מעט את חומרת מעשי דוד?
אל מול פני המלחמה
דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו...
אל מול פני המלחמה
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת." (פסוק טו)
איור: bicubic/shutterstock.com
דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו והפקרתו בחזית המלחמה. פרשנים וחוקרים הבחינו כי יואב לא ביצע את הוראת דוד הכלולה בגזר הדין כלשונה וכפרטיה, שהרי דוד ציווה על גרימת מותו של אוריה במסגרת של קרב בוגדני יזום נגד בני עמון.
להמשך קריאה
במסגרת אותו קרב אמורים היו לוחמי אותה יחידה לסגת מבלי להודיע לאוריה, ולהפקירו בודד במערכה שבה ימצא את מותו בחרב בני עמון. ואולם יואב לא הרשה לעצמו לבצע מהלך בוגדני מעין זה, ועל כן שינה מתוכניתו של דוד ופקד על קרב ללא בגידה. במהלך קרב זה הוקרבה יחידה שלמה של חיילים מובחרים, ובתוכם אוריה החתי (פסוקים טז-יז).
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 109-108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי
- יואב מקבל את צו המלך, אך לא ממלא אותו כלשונו. הסבירו את מניעיו והביעו דעתכם בנושא.
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם...
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַמַּלְאָךְ כֹּה תֹאמַר אֶל יוֹאָב אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ." (פסוק כה)
איור: fle-x-elf/shutterstock.com
יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם אוריה. אבל תגובתו של דוד מלמדת יותר מכול על הניכור שלו כלפי המתרחש בחזית. באמירה צינית וכלאחר יד דוד מציין כי במלחמה נהרגים אנשים, וכי אין אפשרות להימנע מכך. נראה שלתפיסתו, החרב הקוטלת היא האשמה ולא בני האדם המחזיקים בה.
- חזרו אל פסוק כד והסבירו: מדוע דוד אינו כועס על הבשורה שמביא יואב?
אוריה החיתי / יהונתן גפן
אוּרִיָּה הַחִתִּימילים: יהונתן גפןלחן: שלום חנוך עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּההַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַעעוּרָה, עוּרָה...
אוריה החיתי / יהונתן גפן
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)
למילות השיר
אוּרִיָּה הַחִתִּי
מילים: יהונתן גפן
לחן: שלום חנוך
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע.
גַּם הָאַרְמוֹן רוֹצֶה לָנוּחַ
כֻּלָּם כֻּלָּם כְּבָר יְשֵׁנִים
רַק אִשְׁתְּךָ יָצְאָה לָשׂוּחַ
הִיא עִם דָּוִד בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…
הֵם מְדַבְּרִים בְּכָל הַפֶּלֶךְ
עַל אוּרִיָּה, עַל הַחִתִּי
הֲלֹא הַמֶּלֶךְ הוּא רַק מֶלֶךְ
אָז אַל תִּצְעַק: "אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי!".
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…
אֵין רֵיחַ שֶׁל בְּשָׂמִים בַּבֹּקֶר
הַמֶּלֶךְ נָח עַל הַסַּפּוֹת
וְהַכְּבָשִׂים בּוֹכוֹת לַשֹּׁקֶת
אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הֵן שׁוֹתוֹת.
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- בפזמון חוזר ומבקש המחבר מאוריה להתעורר. למה הוא מתכוון?
- לפי דעתכם, האם אוריה היה מודע למעשיו של דוד? בססו את תשובתכם על הכתוב בפרק.
קרדיט: אוריה החיתי / שולה חן ערוץ רשמי, 2015
אוריה ודוד / איוון שוובל
האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום...
אוריה ודוד / איוון שוובל
"וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרָד." (פסוק יג)
איוון שוובל, אוריה ודוד, 1983 © באדיבות המשפחה
האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום שיער רוכן אל עבר אוריה הלבוש מדי צבא. נראה כי דוד מפציר בו לשתות מכוס היין שעל השולחן. אוריה נראה מסויג, מופנם, מחייך לעצמו ואולי מבושם קלות מהשתייה. האם הוא ידע משהו שדוד לא ידע?!
- מדוע בחר האומן למקם את השיחה בין דוד לאוריה בירושלים המודרנית? מה הוא מנסה להגיד באמצעות הציור?
רבה
רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין הישראלים פרצו...
רבה
"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָם." (פסוק א)
מיקום העיר רבה. כרטוגרפיה: סופר מיפוי
רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין
הישראלים פרצו במהלך השנים מלחמות רבות.
בספר שמואל א פרק יא למדנו שמעשהו הראשון של שאול כמלך ישראל היה לצאת להילחם בנחש העמוני, מלך בני עמון, שאיים על השבטים שישבו ממזרח לירדן.
להמשך קריאה
מלחמות דוד בעמונים הן המשך למלחמות שהיו בימי השופטים ובימי שאול
בין שני העמים. ממלכת עמון הקדומה נמצאת במרכז ממלכת ירדן של ימינו. בירת ממלכת ירדן היא גם היום העיר רבת עמון, ובערבית: עמאן. גם הממלכות
הקדומות, מואב ואדום, נמצאות בשטח ממלכת ירדן של ימינו. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ממלכת ירדן למדינת ישראל, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסי שלום ושכנות טובה.
מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 103. © מטח ויד יצחק בן צבי
- מתחת למילה "רבה" בפסוק א מופיע הטעם אתנחתא. האתנחתא הוא מטעמי המקרא המפסיקים, משמעות הסימן היא כי יש לשהות אחרי מילה זו לפני שממשיכים בקריאה (כפי שעושים כשיש פסיק).
איזו הנגדה נוצרת בפסוק בין מיקומו של דוד ובין מיקומם של אנשי הצבא שלו?
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך"...
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)
הקפלה הסיסטינית, פרסקו מיכלאנג'לו: מותו של אוריה, 1509, מתוך ויקישיתוף
הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך" הוא המקום שבו נמצאת יחידת המשמר המלכותי – יחידת "הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד", שאוריה החתי נמנה עם חייליה (שמואל ב, כג, לט ; דברי הימים א, יא, מא). בחירתו של אוריה לשכב לישון בפתח בית המלך, במקום ציבורי, ולא לרדת לביתו הפרטי, יכולה לנבוע מתוך נאמנות ללוחמים או מתוך מודעות למה שהתרחש בהעדרו.
מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי
- סירובו העיקש של אוריה לרדת אל ביתו מעורר את השאלה: האם ידע אוריה מה התרחש בין המלך ובין אישתו, בת שבע? הביעו את דעתכם.
תקשורת בעולם העתיק
בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם...
תקשורת בעולם העתיק
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה." (פסוק יד)
חותם עם הכתובת "לחנמלך ישמעאל", תקופת הברזל ב, ירושלים באדיבות רשות העתיקות. החותמת שימשה לחתימת צווים, פקודות ומכתבים והעניקה אישור לכך שבעל החותם הוא מי שמעביר את המסר.
בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם רשת דואר עדיין לא הייתה. לכן המנהיגים, אנשי המלך וראשי הצבא, היו מעבירים ביניהם פקודות ומסרים באמצעות שליחים מיוחדים שנקראו "רצים". פקודה כתובה היו מפקידים בידי רץ במכתב סגור וחתום, והרץ היה מעביר את המסר לידי הנמען.
מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 107. © מטח ויד יצחק בן צבי
- הפקודה לשלוח את אוריה אל מותו נשלחה מדוד אל יואב – בידי אוריה עצמו. מה ניתן ללמוד מכך על אוריה? ומה אפשר ללמוד מכך על דוד?
מצור
מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה,...
מצור
"...וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה…" (פסוק א)
תבליט כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים שלל מן העיר. מתוך ויקישיתוף
מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה, היה מטיל עליה מצור: הוא היה מקיף את העיר וחוסם את דרכי אספקת המזון ולפעמים גם את אספקת המים. המצור היה משולב בהתקפות על ביצורי העיר ועל חומותיה ומגדליה כדי לפרוץ אליה ולכבוש אותה. עיר שאויבים שמו עליה מצור נקראה "עיר נצורה".
נוסח הקרדיט: מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 104. © מטח ויד יצחק בן צבי
- צבא דוד הטיל מצור על בירת ממלכת עמון, רבת עמון. לפי פסוקים כ-כד, ממה נזהרו לוחמי הצבא הצרים על העיר? כיצד הדבר קשור במותו של אוריה?
דוד ובת-שבע באנימציה
קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013 קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו /...
דוד ובת-שבע באנימציה
"וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי ה'" (פסוק כז)
קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013
קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו / 929 תנך ביחד, 2016
לפניכם סרטון אנימציה בשיטת whiteboard וסרטון קומיקס, העוסקים בפרשת דוד ובת שבע. הסרטונים נעשו בשיטות איור שונות ומתוך נקודות התבוננות שונות על הפרק.
- ערכו השוואה בין שני הסרטונים בדגש על הרעיונות שהם מדגישים בפרשת דוד ובת שבע. מי מהסרטונים נוקט עמדה בסיפור?
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו...
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)
בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו ורואה אישה טובת מראה מתרחצת בסמוך. הוא מצווה לשלוח אותה אליו ושוכב איתה, למרות שהוא יודע כי היא אשת איש, וכי בעלה הוא אחד מבכירי לוחמיו – אוריה החתי.
בת שבע הרה לדוד, ודוד מצידו מנסה לטשטש את חלקו ולגרום לאוריה להגיע לביתו, ובכך להעביר אליו את האחריות להיריון. אוריה מסרב לשתף פעולה, ודוד טומן לו מלכודת מוות.
- צפו בדקות 14:45- 16:26.
שלושה שותפים לשיחה ומחלוקת ביניהם על אישיותו של אוריה. הסבירו את המחלוקת והביעו עמדה.
קרדיט: מטח