מאמרים דידקטיים

פרק יב

שיעור רביעי מתוך ארבעה

עיון מעמיק בסיפור "כבשת הרש" המופיע בתוכחת נתן הנביא לדוד לאחר חטאו עם בת שבע (שמואל ב יב). המאמר בוחן את הסיפור הן כחלק מקורות ממלכת דוד והן כחלק מנושא המלוכה והבקורת המקראית עליה.

למאמר הדידקטי המלא

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

יצר הרע

אמר רבי יצחק: יִצְרוֹ של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום, שנאמר: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת...

מדרשים יצר הרע

"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ, וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו."
(פסוק ד)

shutterstock.com

אמר רבי יצחק: יִצְרוֹ של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום, שנאמר: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו, ה).
אמר רבא: יצר הרע בתחלה קראו 'הלך' ואחר כך קראו 'אורח' ולבסוף קראו 'איש', שנאמר: "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ" (שמואל ב יב, ד), וכתוב "וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו".

(עיבוד. על פי: עין יעקב מאת שמואל צבי גליק, סוכה ה, ח)

להמשך קריאה

הכינוי של אורחו של האיש העשיר משתנה במהלך הפסוק, והמדרש מציע לכך הסבר מעניין: יצר הרע משתלט על האדם בהדרגתיות כמו "הלך", אחר כך הוא הופך ל"אורח" אצל האדם ולבסוף משתלט עליו כליל והופך ל"איש" – בעל הבית.

כיצד המדרש מסביר את השינוי ההדרגתי בכינוי במהלך הפסוק? וכיצד אתם מסבירים את הכינוי השונה באותו פסוק?

גט כריתות

"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע", רבי אומר: משונה רעה זו מכל רעוֹת שבתורה....

מדרשים גט כריתות

"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ט)

shutterstock.com

"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע", רבי אומר: משונה רעה זו מכל רעוֹת שבתורה. שכל רעוֹת שבתורה כתוב בהן "ויעש" וכאן כתוב "לעשות", שביקש לעשות ולא עשה… שמואל מר נחמני אמר רב יונתן: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, כפי שנאמר :"וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" (שמואל א יז, יח).
מה פירוש "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח"? אמר רב יוסף: דברים המעורבים בינו לבינה, כלומר את הקידושין, שהם הדבר הגורם לקשר הנישואים. ואיך ייקח? על ידי מתן גט.

(עיבוד. על פי: עין יעקב מאת שמואל צבי גליק, שבת ה, ח)

לפי המדרש, מה התבקש כל לוחם בצבא לעשות לפני שיצא למלחמה? הסבירו מדוע פרט זה משמעותי לזיכויו של דוד ממעשה ניאוף.

נגד השמש

נתן הנביא חושף את מה שדוד ביקש במאמץ רב להסתיר. "נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" – לעיני השמש,...

ניבים וביטויים נגד השמש

"כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ."
(פסוק יב)

בסתר ולנגד השמש. shutterstock.com

נתן הנביא חושף את מה שדוד ביקש במאמץ רב להסתיר. "נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" – לעיני השמש, כך אומר הנביא ומתכוון כי דינו של דוד ימוצה לעיני כול. עונשו השני ברשימה, לקיחת נָשָׁיו ונתינתן לאחרים, תואם לחטא של דוד – לקיחת אשת אוריה להיות לו לאישה.
בהקשר אחר ובתקופה אחרת לגמרי, מיוחס לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס המשפט: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר", השקיפות מטהרת את השירות הציבורי ומרחיקה אותו מהשחיתות.

בשמואל ב, טז פסוקים כ-כב מתגשמת נבואתו של נתן. הסבירו כיצד.
איזה ביטוי נוסף בעברית גלום בפסוקים אלו? (רמז: קשור בנותן העצה)

אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי

עבדיו של דוד מתפלאים על התנהגותו. דווקא לאחר מות הילד הוא חזר לאכול. תשובתו השקולה...

ניבים וביטויים אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי

"וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם, הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד, אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי."
(פסוק כג)

שעת סיפור

הצייר הנודע רמברנדט הרבה לצייר נושאים תנ"כיים. ביצירותיו העניק לסיפורי התנ"ך ולדמויות המופיעות בהם אֱנוֹשִׁיוּת,...

תרבות ואומנות שעת סיפור

"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו."
(פסוק ד)

רמברנדט, נתן ודוד, 1653, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן

הצייר הנודע רמברנדט הרבה לצייר נושאים תנ"כיים. ביצירותיו העניק לסיפורי התנ"ך ולדמויות המופיעות בהם אֱנוֹשִׁיוּת, ובאמצעות זאת הצליח לגעת בלב הצופים.
ברישום זה לכד רמברנדט רגע אחד בפרשה. כוחו של דוד המלך נראה רב: הכתר על ראשו, החרב בידו, תנוחת ההסבה שלו על הכורסה. הוא מקשיב בריכוז למשל כבשת הרש, ואינו מודע לכך שהמילים שבפיו של נתן הנביא עומדות לחשוף את מעשיו הקשים, המסתתרים מאחורי חזותו האצילית.

ביצירה נתן משתמש בשפת גוף כדי ללכוד את תשומת ליבו של דוד.
חזרו לפסוקים בתחילת הפרק. לדעתכם, איזה פרט במשל הוא שלוכד את דוד וגורם לו להיות מעורב רגשית, ככתוב: "וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד"?

כבשת הרש / משה שמיר

משה שמיר היה סופר, מחזאי, מבקר ספרות, איש ציבור ישראלי וגם חבר כנסת מטעם...

תרבות ואומנות כבשת הרש / משה שמיר

"מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר ה' לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו (בְּעֵינָיו) אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה, וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ט)

עטיפת הספר: משה שמיר, "כבשת הרש", מהדורה מיוחדת לשנת היובל, הוצאת עם עובד, ‏1998. © כל הזכויות שמורות.

משה שמיר היה סופר, מחזאי, מבקר ספרות, איש ציבור ישראלי וגם חבר כנסת מטעם הליכוד. בשנת 1956 כתב את הרומן ההיסטורי "כבשת הרש".
האירועים מתוארים כיומן שכותב אוריה החיתי בלילות האחרונים לחייו. היומן מסתיים בדברים של חברו, שמספר את שהתרחש אחרי מותו.
הבחירה לספר את הסיפור דווקא מנקודת מבטו של החייל, מאפשרת לנו להתבונן בדמותו של דוד מהצד, והדמות שעולה מתוך יומנו של אוריה אינה מחמיאה כלל.

מבוסס על: מיכל שוורץ, "זה אופייה של מנהיגות", אתר מיזם 929

בחרו דמות ראשית או משנית המעורבת בפרשת דוד ובת שבע, וברוח סִפְרוֹ של משה שמיר, כתבו פסקה או שתיים המתארות את ההתרחשויות מנקודת מבטה.

רבת בני עמון

רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין בני ישראל...

סיפורו של מקום רבת בני עמון

"וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה."
(פסוק כו)

מפת הסהר הפורה. Amirki, Levant_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין
בני ישראל פרצו במהלך השנים מלחמות רבות.
בספר שמואל א פרק יא למדנו שהמעשה הראשון של שאול כמלך ישראל היה לצאת להילחם בנחש העמוני, מלך בני עמון, שאיים על השבטים שישבו ממזרח לירדן.

להמשך קריאה

מלחמות דוד בעמונים היו המשך למלחמות שהיו בימי השופטים ובימי שאול
בין שני העמים. ממלכת עמון הקדומה נמצאת במרכז ממלכת ירדן של ימינו. בירת ממלכת ירדן היא גם היום העיר רבת עמון, ובערבית: עמאן. גם הממלכות
הקדומות מואב ואדום נמצאות בשטח ממלכת ירדן של ימינו. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ממלכת ירדן לבין מדינת ישראל, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסי שלום ושכנות טובה.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 103. © מטח ויד יצחק בן צבי

בפרק יא פסוק א נוצרת הנגדה בין דוד היושב בירושלים ובין צבאו הלוחם בעמון. מה משתנה בפרק יב פסוק כט?

עיר המלוכה ועיר המים

לפי פירוש עולם התנ"ך, "עיר המלוכה" הוא שם כללי המתייחס לכל אזורי העיר. יואב כבש...

סיפורו של מקום עיר המלוכה ועיר המים

"וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה... וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה גַּם לָכַדְתִּי אֶת עִיר הַמָּיִם."
(פסוקים כו-כז)

חוק גזל

בן מוות – ראוי לעונש מוות. בחוק הישראלי אין ולא היה עונש מוות על...

ריאליה מקראית חוק גזל

"וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת. וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם, עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא חָמָל."
(פסוקים ה-ו)

רועה נושא כבשה. פסלון חרס מן העיר גרסו במסופוטמיה, המאה ה-17 לפנה"ס. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

בן מוות – ראוי לעונש מוות. בחוק הישראלי אין ולא היה עונש מוות על גזל. דברי דוד נבעו מרוגזו על כך שהכבשה שנגזלה הייתה יחידה לבעליה ואהובה עליו מאוד, בעוד שלגוזֵל היה מקנה רב.
אַרְבַּעְתָּיִם – פי ארבעה. בהתאם לחוק המקראי הנוגע לתשלום פיצוי (החוק מובא בספר שמות פרק כא, לז), דוד קובע את גובה הפיצויים שחייב העשיר לעני. דוד ישלם על חטאו כמידה הזו, ויאבד ארבעה מבניו בפרקים הבאים: התינוק שנולד בפרק יב, אמנון, אבשלום ואדוניהו.

נתן מנצל את העובדה שמלכים שמשו גם כשופטים, ומציג לפני דוד מקרה משפטי שיכול היה להתרחש במציאות. תגובתו של דוד מעידה על מעורבות אישית בסיפור ועל היכרות עם החוק. הוכיחו טענה זו על בסיס פסוקים ה-ו.

הפה של החרב

חֶרֶב – כלי נשק ששימש ככלי עיקרי לקרב פנים אל פנים. יש שני סוגי...

ריאליה מקראית הפה של החרב

"...אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן. וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם..."
(פסוקים ט-י)

חרב מגל, תקופת הברונזה, צילום:.shutterstock.com

חרב פפיות מתקופת הברונזה,צילום: Dbachmann, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

חֶרֶב – כלי נשק ששימש ככלי עיקרי לקרב פנים אל פנים. יש שני סוגי חרבות: חרבות עם להב ישר וחד דמוי סכין (חרב פִּיפִיּוֹת – ששני הצדדים של להב החרב חדים) וחרבות עם להב מקומר (הצד החד היה הצד המקומר, החיצוני, של החרב). מבנה החרב התפתח לאורך התקופות בד בבד עם ההתפתחות של יכולת עיבוד המתכות.
בדברי דוד "כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב" (פרק יא, כה) מתואר אוריה כקורבן מקרי של המלחמה, ואילו החרב מואנשת ומתוארת כאילו היא בעלת תאוות ההֶרֶג.

התבוננו בתמונות החרבות מתקופות שונות בהיסטוריה. מדוע לדעתכם החלק החד של החרב מכונה "פֶּה"?

התנ"ך בקומיקס - כבשת הרש

לעשיר אחד יש הרבה מאוד צאן ובקר, ולשכנו העני יש רק כבשה אחת קטנה. מה...

סרטונים התנ"ך בקומיקס - כבשת הרש

"וַיִּשְׁלַח ה' אֶת נָתָן אֶל דָּוִד, וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ."
(פסוק א)

929 אנימציה

חטא דוד עם בת שבע המסופר בפרק יא הוא נקודת מִפְנֶה בחייו של דוד –...

סרטונים 929 אנימציה

"כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת."
(פסוק יא)