המאמר עוסק בשאלות הקשות שמעלה סיפור כרם נבות היזרעאלי- מי האשם במותו של נבות? מדוע לא נענשו כל משתפי הפעולה (החורים ובני הבליעל)? ומדוע אחאב, שלא עשה דבר, נענש בצורה הקשה ביותר?
אמר להן: תשובתו של קין קיבלתי, ותשובותיכם איני מקבל?
שנגזרה עליו גזרה קשה. הדא הוא דכתיב [שם כתוב]: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ
אֵלָיו לֵאמֹר: כּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ
הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה".
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרו וַיָּצוּם
וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט".
וכמה נתענה?
אם היה רגיל לאכול בשלוש שעות, היה אוכל בשש שעות, אם היה רגיל בשש שעות היה אוכל בתשע שעות.
מה כתיב תמן [שם]? "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?"
אמר הקב"ה לאליהו: חמית [ראית], אחאב עביד [עשה] תשובה – "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב" – ותשובתכם איני מקבל?
עיבוד לפסיקתא דרב כהנא שובה פסקה כד, יא
- מה אפשר ללמוד מסיפור חזרתו בתשובה של אחאב?
- האם לדעתכם אלוהים היה צריך לקבל את חזרתו בתשובה של אחאב?
במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:
גמילות חסדים
אנו למדים מאיזבל,
כי ביתה היה סמוך לשוק,
וכל מת שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מתוך ביתה,
ומכה בכפיה,
ומקוננת בפיה,
ומהלכת עשרה צעדות.
וכל חתן שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מפתח ביתה,
ומסלסלת בכפי ידיה,
ומהלכת עשרה צעדות,
ונתנבא עליה אליהו זכור לטוב: "הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל" – והאברים שגמלו חסד לא שלטו בהם הכלבים וניתנו לקבורה, שנאמר: וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים
ילקוט שמעוני, ספר מלכים ב', רמז רלב
- מדוע חז"ל מציגים את איזבל באור שונה מן הדרך שבה היא מוצגת בתנ"ך?
לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש אותו הנביא אליהו ומוכיח אותו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" אליהו מאשים את אחאב ברצח נבות ובגזילת כרמו בחוסר צדק, אף על פי שמי שיזמה את המשפט המבוים שהוביל למותו של נבות הייתה איזבל.
מכאן אפשר לראות כי האחריות להריגת נבות וללקיחת כרמו מוטלת על המלך, בין אם היה שותף לפשע ובין אם לאו.
כיום אפשר להשתמש בביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" כדי להאשים אדם שעשה עוול לזולתו, ולאחר מכן נהנה מפירות עוול זה.
- חפשו את הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" בהקשרים שונים.
הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר או לכלב, המטיל את מימיו על הקיר. כלומר אליהו מבטיח לאחאב שלא יישאר לו זכר, אפילו לא כלב.
כיום משתמשים בביטוי זה במשמעות של עלוב נפש, אדם המצוי בשולי החברה.
- חפשו בקונקורדנציה עוד הופעה של הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר".
מהו ההֶקשר שבו מופיע ביטוי זה, ובמה הקשר זה דומה להקשר שבפרקנו?
בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה, בשונה מן התיאור המקראי שלה.
איזבל
מילים ולחן: עקיבא נוף
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁגָּעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים כְּבָר מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶׁאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ
הִנֵּה הֵם כְּבָר בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְּׁעָרִים צְמֵאֵי דָּמֵךְ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ – אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיּוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
זוֹכֶרֶת אַתְּ – אֵיךְ בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהַם אֶל מוּל יָפְיֵךְ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַּׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְּׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיּוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶךְ צִידוֹנִים.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.
הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחַצְרוֹתַיִךְ שׁוֹעֲטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ,
הִנֵּה הֵם מִתְקָרְבִים, כְּבָר נִפְגָּשִׁים הַמַּבָּטִים,
הַכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיּוּךְ.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ, הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- כיצד אפשר להבין את התנהגותה של איזבל בסיפור כרם נבות לפי השיר "איזבל" של עקיבא נוף?
הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות ועוסקת בשאלות סביב שלטון, כוח ופוליטיקה.
- במה שונה התיאור המקראי של משפט נבות מן האופן שבו הוא מוצג בקטע שלפניכם?
קרדיט: קטע מההצגה "אוכלים", תיאטרון החאן. מאת יעקב שבתאי בעיבודו של מיקי גורביץ'. ערוץ היוטיוב של תיאטרון החאן
העיר יזרעאל מוזכרת במקרא כמה פעמים. היא נחשבת לעיר בעלת מעמד חשוב, מכיוון שהיא ממוקמת סמוך לצומת דרכים בין מגידו לבית שאן.
בתקופתו של אחאב, שָכַן במקום ארמון החורף שלו, בעוד ארמונו הקבוע שכן בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל.
העיר יזרעאל מזוהה כיום עם תל יזרעאל המכונה גם 'זרעין', על שם הכפר הערבי ששכן בה בתקופה העות'מנית.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו מתחם מבוצר גדול ושער העיר, אשר מתוארכים לתקופת של שלטונו של עמרי, אביו של אחאב.
- כיצד אפשר ללמוד על חמדנותו של אחאב בסיפור מתוך המידע על העיר יזרעאל?
העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, לאחר שעמרי, אביו של אחאב, קנה אותה.
במקום נתגלו שרידי בניין מפואר המעוטר בשנהבים, ככל הנראה זהו "בֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה" המוזכר במלכים א' כב, לט.
על חורבות העיר העתיקה בנה המלך הורדוס עיר שהיו בה, בין השאר, מקדש ואצטדיון.
- מה אפשר ללמוד על אחאב מן הממצא בשומרון, והאם תמונה זו עולה בקנה אחד עם התיאור המקראי של אחאב?
בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה בסלע, מרוחקת מתחום היישוב (מכיוון שהקבר נחשב למקום טמא), שהייתה מחולקת לכמה חדרים או מדפים שעליהם הונחו הגופות.
בהמשך, נהגו לפנות את עצמות הנפטר ולהוסיפן לערֵמת העצמות המשפחתית, ומכאן המקור לביטויים המקראיים המתארים את מותו של אדם: "נאסף אל אבותיו" או "שכב עם אבותיו". מצב שבו אדם לא הובא לקבורה, וגופתו הייתה מופקרת למאכל חיות, נחשב לביזוי המת, על אחת כמה וכמה כשמדובר במלך.
- כיצד העונש שקיבל אחאב הוא "מידה כנגד מידה" על חטאו?
"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת הכתיבה: אם המסמך היה צריך להישמר במשך זמן רב, כתבו אותו על גבי חומר עמיד (כמו: אבן, כלי חרס), ואם המסמך נועד לפרק זמן קצר הוא נכתב על גבי חומר מתכלה וזול יחסית (כמו: עץ או קלף העשוי עור של בהמה).
טביעת החותם של המלך על גבי המכתב הייתה האישור הרשמי למסמך, כמו היום. החותמות בתקופת המקרא היו עשויות בדרך כלל מאבנים יקרות וקשות, והכתובת שהייתה על גביהן נכתבה בכתב ראי, כדי שתצא קריאה לאחר ההטבעה.
- כִּתבו את המכתב שכתבה איזבל אל הזקנים והחורים בעירו של נבות.
בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות. השחקנים משתמשים בטקסט המקראי בלבד, ובאמצעות שפת הגוף וטון הדיבור שלהם הם מציגים את מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל.
- כיצד מוצגת מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל בקטע?
קרדיט: פרשת כרם נבות מתוך ההצגה "ויאמר וילך". אנסמבל "עיתים"; עמנואל חנון ואייר וולבה. מתוך אתר מקראנט, מטח
בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש.
- מי נענש בעקבות חטאו של אחאב בסיפור כרם נבות?
קרדיט: יזרעאל ובית אחאב. מתוך אתר מקראנט, מטח