נבואת ישעיהו על ירושלים בפרק א' מציירת מצב חברתי קשה השורר בירושלים. המאמר הדידקטי מנסה להבין מהם הנגזרות של המצב החברתי הקשה, באיזו תקופה הם התקיימו ומהי מטרת הנביא בנבואותו
וְהַדַּיָּן אוֹמֵר: בַּקַּע לִי שְׁתֵּי בַּקְעָיוֹת שֶׁל עֵצִים, מַלֵּא לִי שְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל מַיִם –
וְהָיוּ יְצִיאוֹתָיו כָּלוֹת (הכסף שהכין לקראת העלייה לרגל אזל),
וְהָיְתָה אַלְמָנָה פּוֹגַעַת (פוגשת) בּוֹ בַּדֶּרֶךְ,
אָמְרָה לוֹ: מָה נַעֲשָׂה בְּדִינְךָ?
וְאָמַר לָהּ: כָּלוּ יְצִיאוֹתַי וְלֹא הוֹעַלְתִּי כְּלוּם,
וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם זֶה, שֶׁהוּא אִישׁ, לֹא הוֹעִיל כְּלוּם, אֲנִי שֶׁאֲנִי אַלְמָנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג).
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
- בתקופה שבה ניבא ישעיהו, אנשים היו עולים לירושלים בעניינים משפטיים. איזו מין מערכת משפט מוצגת במדרש? מה תפקידה של האלמנה בסיפור?
אמר רבא: מה טעמו של איסור שוחד? כיוון שמקבל שוחד מחברו, התקרבה דעתו אליו ונעשה כגופו – ואין אדם רואה חובה לעצמו.
מה הוא לשון שוחד – שהוא חד (=אחד) עם הנידון.
(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קה עמוד ב)
- המדרש מציע כי פעולת השוחד לא רק משפיעה על מקבל השוחד בהיבט הקר של החישוב הכלכלי, אלא משפיעה גם על דעתו, על המחשבות שלו. כיצד זה קורה?
יחסי אלוהים ועם ישראל מדומים ליחסי אב ובניו. אלוהים מתלונן על כְּפִיוּת הטובה של העם.
האב השקיע בילדיו אך הם לא הכירו לו טובה, הם מרדו בו ולא הלכו בדרכו.
המתח הבין-דורי לא פוסח על אלוהים. גם היום משמש הביטוי הזה להבעת אכזבה ותחושה של אי-הכרת טובה.
- האומנם זהו שלב טבעי בהתפתחותו של אדם – יציאתו נגד הוריו?
חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל העמים מכירים במרכזיותה של ירושלים, ואז גם יתגשם החזון המופלא של שלום שבמהלכו: "כִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתותֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" – כלי ההרס יוחלפו בכלי בנייה ויצירה.
ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.
- בעת העתיקה נהגו למחזר את הברזל (חומר גלם יקר) ולהשתמש בו שוב. כיצד מחזור החומר והפיכתו לכלי אחר תורם לתיאור תמונת השלום?
- ספרו על ארגון ישראלי/עולמי שמקיים במעשיו את חזונו של ישעיהו.
וגויים רבים ינהרו / נעים עריידי
וְגוֹיִים רַבִּים יִנְהֲרוּ לְשָׁם
וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם אֶהֱיֶה
אָדָם שֶׁיִּשָּׂא לְאָדָם –
שִׁיר.
וְכִתְּתוּ לְאִטָּם חַרְבוֹתָם
לְאִתִּים.
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ חֲנִיתוֹת,
לְעִתִּים יִשְּׂאוּ מַזְמֵרוֹת
וַאֲנִי אֶהֱיֶה בֵּינֵיהֶם
אָדָם שֶׁיִּשא לְאָדָם
שִׁיר.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
המשורר נעים עריידי (2015-1950) פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית, יליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבין-לאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. בין השנים 2014-2012 כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.
- קראו על אודות המשורר. מה מוסיפה ביוגרפיית חייו לפרשנות השיר שכתב.
הוויטראז' של מרדכי ארדון מוצג בספרייה הלאומית בירושלים.
היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.
ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית
בחלק הימני מוצגת התגשמות החזון – כלי המלחמה הופכים לכלי עבודת השדה.
במרכז מוצגת חומת ירושלים.
- התבוננו בחלק השמאלי של החלון, איזה חלק מנבואתו של ישעיהו מוצג בו
המדרש מונה שבעים שמות שונים לעיר ירושלים. בפרק נמצא לפחות שלושה שמות: קִרְיָה נאמנה, ציון, עיר הצדק.
יהודה עמיחי, המשורר הישראלי, הציע מבט נוסף על שמותיה:
"העִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֳבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶל-קוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."
(יהודה עמיחי, שיר ח' מתוך המחרוזת "ירושלים 1967", בתוך: "שירי ירושלים, הוצאת שוקן, 1987)
- מה נוכל ללמוד על ירושלים מריבוי שמותיה?
אם תגיעו ביום קיץ למִקְשַׁת אבטיחים או לכרם גפנים, תוכלו לחפש אחר חוויית המעבר מלהט השמש אל קרירות הסוכה המקורה.
סוכה כזאת, מפולשת ומאפשרת מעבר לרוח היום, שימשה למנוחת הבוצרים בשעות החום. בחודשי החורף, כאשר כל הכרם בשלכת, חשופה הסוכה הזאת לרוחות ולגשמים, ולאיש אין בה חפץ: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".
- הסוכה שימשה למנוחת החקלאים אך גם כעמדת שמירה על השטח. לאיזה מהדימויים כיוון ישעיהו בדבריו?
קרדיט: ישעיהו – הנבואה בטבע, נגה ראובני ז"ל. מתוך אתר מקראנט
מגילת ישעיהו השלמה היא אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, ליד ים המלח.
מגילה זו היא הארוכה ביותר (734 סמ') והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך, והיא היחידה ששרדה כמעט בשלמותה. 54 עמודותיה של המגילה מכילות את כל 66 הפרקים של הגרסה העברית של ספר ישעיהו. המגילה היא מהעתיקות בכל מגילות מדבר יהודה, היא מתוארכת לסביבות 125 לפנה"ס והיא עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לנו לפני גילוי המגילות. עשרים עותקים נוספים של ספר ישעיהו נמצאו בקומראן (ועוד עותק נמצא דרומית לה, בוואדי מורבעת) וכן שישה פשרים (פירושים) לספר. המעמד הקנוני והסמכותי של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם האמונות המשיחיות של הקהילה שחייתה בקומראן, בנבואותיו על יום הדין ובנבואות הנחמה, בחזון אחרית הימים ובוא מלכוּת האלוהים.
מעובד על פי: "מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי". © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2018
- מבין 200 המגילות שנמצאו במערות קומראן, נמצאו 21 מגילות ישעיהו – יותר מכל מגילה אחרת. מה ניתן ללמוד על יחסה של הקבוצה שחיה בקומראן לנביא?
בפרק א, פסוקים ה-ח, ישעיהו מתאר את החורבן בממלכת יהודה בעדות של משורר – בדימוי של גוף אדם פצוע וחבול, באדמה הנאכלת על ידי שְׂרֵפָה וצבא זר.
למסע סנחריב ולחורבן ממלכת יהודה ישנן גם עדויות ארכאולוגיות.
- ההמחשה של הסרטון או מילותיו של ישעיהו – מה מהם השפיע עליכם יותר?
קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל פרק 5: ממלכות לגלות. ערוץ היוטיוב של כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי
בין הממצאים שהתגלו במערות קומראן, נמצאו כתבי יד רבים של ספר ישעיהו ובהם שתי מגילות בולטות במיוחד: "מגילת ישעיהו השלמה", ומגילה נוספת מקוטעת, "מגילת ישעיהו השנייה". בסרטון ד"ר אדולפו רויטמן מציג את מגילת ישעיהו השלמה ומסביר על יחידותה.
- למה לדעתכם מכנה אדולפו רויטמן, אוצֵר היכל הספר, את מגילת ישעיהו "המונה ליזה שלנו"?
קרדיט: The Great Isaiah Scroll / museumisrael