אחד האירועים הדרמתיים בקורות עם ישראל הוא חורבנה של ממלכת ישראל בשנת 722 לפני הספירה בידי אשור. כיצד ניתן להסביר חורבן זה? פרק י"ז בספר מלכים מנמק את החורבן בשרשרת אירועים היסטוריים אך מדגיש את הסיבה ההיסטוריוסופית לחורבן כסיבה העיקרית: חטאי יושבי ממלכת ישראל. בנוסף, מתייחס לאורחות חייהם של התושבים שהובאו מאשור לישראל ושנקראו "שומרונים". גם לגבי מקור השומרונים ישנה מחלוקת והיא מובאת במאמר.
מה נשתנה הושע בן אלה שֶׁגָלו עשרת השבטים בימיו? אלא עד עכשיו (עד זמנו) היתה עבודת אלילים קשורה ביחיד (המלך) וקשה לפני הקב"ה להגלות את הצבור בעון יחיד, כיון שבא הושע בן אלה וביטל כל המשמרות (עמדות שמירה, תחנות ביקורת בדרכים) כולם ואמר: כל מי שיעלה לירושלים יעלה, ולא אמר: הכל יעלה לירושלים – "עליו עלה שלמנאסר" (מל"ב יז ג), מפני ששמט קולר מצווארו (הסיר את האחריות מעצמו והעבירה לעם כולו) ונתנו בצוואר הרבים.
מכאן אמרו כל העושה מצוה ואינו גומרה מתחייב בנפשו.
ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלד
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
- לפי המדרש, מה השגיאה הגדולה של הושע בן אלה שבגללה התרחשה הגלות בתקופתו?
אמר רבי יהודה בר' סימון: לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין. עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון [=נהר אגדי, שמימיו גועשים כל השבוע ונחים בשבת], שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.
בראשית רבה עג, ו
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
- לפי המדרש, עשרת השבטים גלו מעבר לנהר הסמבטיון המופלא. מה הדבר המיוחד בנהר האגדי שמנע מעשרת השבטים לחזור מהגלות?
הפסטורליה המודרנית הזו תחת העצים הרעננים, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות המקראית.
תשעה מופעים יש ל"תחת כל עץ רענן", וכולם שליליים. מבחינת התנ"ך, תחת העצים הרעננים מתקיימת בעיקר עבודת אלילים.
בשימוש היומיומי בשפה העברית משמש הביטוי לתיאור תופעה נפוצה, וליתר דיוק נפוצה מדי.
לירון מרוז, "תחת כל עץ רענן", אתר מיזם 929
- התאימו את הביטוי "תחת כל עץ רענן" לתופעה בחברה הישראלית.
עַם קשה עורף, כך חוזר המקרא ומכנה את עם ישראל. משמעות הצירוף קְשֵׁה עֹרֶף היא – עקשן.
מילולית, כאשר העורף נוקשה נפגעת יכולת התנועה, ובהקבלה – כאשר נוהגים בעקשנות אין פתיחות לשינוי. הגלות היא עונש על חטאי ממלכת ישראל ועל אי-נכונותם של תושביה להקשיב לאזהרות הנביאים ולתקן את דרכיהם.
- האם קַשְׁיוּת עורף היא תכונה חיובית או שלילית לפי הפסוק? ובכלל?
הוויטראז'ים, יצירות אומנות מזכוכית צבעונית, משמשים פעמים רבות לעיטור בתי תפילה – כנסיות ובתי כנסת.
משום שהטכניקה מכתיבה זאת, הוויטראז' מאופיין במשטחי צבע גדולים יחסית שכל אחד מהם מונוכרומטי, אך היצירה הסופית מאופיינת בדרך כלל בצבעוניות עזה וססגונית.
בבת הכנסת בשילה ייצוג לכל שנים-עשר שבטי ישראל. לכל שבט סמל, הלקוח מדבריו של יעקב אל בניו בבראשית מט, וכן מברכת משה לשבטים ערב מותו בדברים לג.
- זהו לפחות שניים מהשבטים ביצירה, והסבירו את הקשר בינם לבין הסמלים שלהם.
הישראלים הוגלו משומרון. במקומם יִשֵׁב המלך האשורי זרים, אבל החיים בשומרון היו מסוכנים מאוד עבורם. התחריט של גוסטב דורה מאופיין בפרטים רבים ובדרמטיות, ממש אֶפּוֹס (עלילת גבורה) שלם ביצירה אחת.
האומן הנציח רק רגע אחד, מסוים, בהתרחשות האריות ההורגים את הזרים, אך כאשר אנו מביטים ברגע הזה אנחנו מרגישים שנחתנו במרכזו של סרט עלילתי.
הדרמה נבנית באמצעות ריבוי הפרטים, ריבוי הזירות ומוקדי ההתרחשות ותנוחות הגוף המפורטות – הן של האנשים והן של האריות.
נוצר מתח בין למעלה על החומה לבין למטה, ובין ההתרחשויות בחזית היצירה לבין ההתרחשויות שמאחור, ברקע.
- באילו אמצעים אומנותיים מבטא דורה את הדרמה המתוארת בפסוק ובפרק?
אשור הייתה עיר ממלכה קדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה, על גדות החידקל, שנקראה על שם האל אשור, אלוהי העם האשורי.
במסעותיהם המאוחרים הגיעו מלכי אשור לארץ ישראל, כבשו חלקים ממנה והביאו לחורבנה של ממלכת ישראל ולהגליית תושביה, בשנת 722/1 לפנה"ס. האימפריה האשורית הגיעה לחורבנה עם עליית הבבלים וחורבן הבירה נִינְוֵה, בשנת 612 לפנה"ס.
מתוך גשר מפעלים חינוכיים
- על סמך פסוק ו ופסוק כד, הסבירו בקצרה כיצד התנהלה מדיניות ההגליה האשורית.
כחלק ממדיניות חילופי האוכלוסיות של האימפריה, יִשֵּׁב המלך האשורי בשומרון וסביבותיה אנשים מכמה ערים:
בבל – עיר עתיקה ומקודשת, ששימשה גם כבירת ארץ בבל.
כותה – אחת מערי המקדש הקדומות בארץ בבל.
חמת וספרוים ועַוָּא – זיהויין אינו ברור.
שיטת ההגליה האשורית היתה דו-סטרית. מלכי אשור הגלו תושבים מארץ כבושה, אבל לא השאירו אותה ריקה לחלוטין מתושבים אלא הביאו אליה אוכלוסייה מארצות כבושות אחרות.
- הסבירו את ההיגיון העומד מאחורי שיטת ההגליה האשורית.
שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנים 727-722 לפנה"ס, בימי חזקיה מלך יהודה והושע בן אלה מלך ישראל. יהודה וישראל היו משועבדות לו.
בשנת 725 לפני הספירה הוא הטיל מצור על שומרון בעקבות ניסיונו של הושע בן אלה, מלך שומרון, למרוד בו, אך הוא לא הצליח לממש את המצור ולכבוש את העיר.
בשנת 722 לפנה"ס, לאחר שלוש שנות מצור על שומרון, סרגון השני (יורשו שלא היה בנו) הצליח לכבוש את שומרון. סרגון השני הוא שֶׁהִגְלָה את תושבי שומרון ופיזר אותם לכל עבר.
- על פי הפרק, מה הביא את שלמנאסר מלך אשור לכבוש את שומרון?
עד היום יושבת בשומרון (וגם בחולון) קהילת השומרונים. הסיפור במלכים ב פרק יז מעליב אותם.
הסיפור שהם מספרים נשמע אחרת – הם הישראלים המקוריים, שלא הלכו לשום מקום, ושמרו בנאמנות על התורה ועל מקום המקדש (הר גריזים, אגב) מאז ועד היום.
"גלות שומרון", אתר מיזם 929
- מדוע הסיפור בפרק יז מעליב את קהילת השומרונים? מה עמדת מחבר הפרק כלפי השומרונים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
ממלכת ישראל הצפונית התקיימה עד לשנת 720 לפנה"ס. הפרק סוקר את האירועים הדרמטיים שהשפיעו על השיח הפוליטי והדתי מאז ועד ימינו, ועיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית.
- איזה מידע מוסיף הסרטון על הפרק?
השלימו:
בסרטון: פְּרוֹטֶקְשֶׁן = בפרק: מנחת הושע בן אלה למלך אשור (פסוק ג)
- בסרטון: הַצְרָחָה = בפרק:
קרדיט: ו929 מלכים ב יז-כה: חורבן על הזמן/תנך ביחד 929, 2016