חז"ל הבחינו בין שני סוגים של מלחמות:
מלחמת רשות – מלחמות שמטרתן לכבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או לתפוס שלל וכדומה.
מלחמת חובה – מלחמה על כיבוש הארץ או לצורך הגנה עליה, או מלחמה לשם קיום המצווה של השמדת עמלק.
במה דברים אמורים? במלחמת הרשות,
אבל במלחמת חובה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, 2015, עמ' 939. פירוש חדש של אביגדור שנאן.

מה סדר העדיפות שמציבה המשנה בין דאגה למשפחה לבין אחריות לאומית בעת מלחמה? מה המסר העולה מהמשנה בנוגע להבדלי מגדר בעת מלחמה?

כבוד הבריות

אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות. כל מי...

מדרשים כבוד הבריות

"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ."
(כ, ח)

Trueshadowspawn /Shutterstock.com

אמר ר' יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה חס הקב"ה על כבוד הבריות.
כל מי שפטורים מלצאת למלחמה היו צריכים להביא עדותם: מי שבנה את ביתו ומי שארש לו אישה, חוץ מן "הירא ורך הלבב", שמראהו החיצוני בלבד מעיד על מצבו. שאפילו מקול נקישת מגיני המלחמה זה בזה, נבהל ונבעת עד אימה, שאפילו מקול צהלת סוסים, רועד הוא מפחד, ואפילו מקול תקיעת קרנות (שופרות הקרב) נבהל, אפילו רואה שליפת חרבות הקרב, מטיל מימיו מפחד.

(עיבוד. על פי: מדרש ספרי על ספר דברים, סימן קא)

על פי המדרש, במה שונה האדם הירא והרך לבב מהאנשים האחרים המנוּעים מלצאת למלחמה?

רך לבב

מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו...

ניבים וביטויים רך לבב

"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..."
(כ, ח)

Vorontsova Natalia / Shutterstcok.com

מקובל לראות בצירוף "רך לבב" ביטוי לפחד, היפוך מ"אומץ לב". כך פירש רבי עקיבא: "שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה". הרמב"ן פירש: "שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג… מפני חולש טבעו, כי ינוס או יתעלף".
אבל חלק מהמפרשים הקדומים סברו כי "רך לבב" משמעותו רחמן. כפי שניסח הפרשן חזקוני: "הירא, לסבול מכת אחרים; ורך הלבב, להכות אחר".

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 510-509. © הוצאת עם עובד.

מדוע נזקקת התורה לכפילות: "ירא" ו"רך לבב"? האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות? הסבירו את שתי האפשרויות.

כי האדם עץ השדה

"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על...

ניבים וביטויים כי האדם עץ השדה

"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

Lightspring / Shutterstock.com

"כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח…" שירו של נתן זך, המבוסס על פסוק זה, מדבר על הדמיון בין האדם לעץ – השאיפה לצמוח, להתפתח ולעלות למעלה מצד אחד, והסכנה להיגדע אם לא מקבלים את התנאים שזקוקים להם.
מקורו של הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק כ, ומעניין לשים לב לגלגולו. במקור, בפרק, מדובר בכלל בשאלה רטורית – כי האדם עץ השדה? שאלה שמטרתה להזהיר את היוצא למלחמה מכפיות טובה ומניצול הטבע לטובת מלחמות בני האדם.

הסבירו את משמעות הביטוי "כי האדם עץ השדה" בפרק, ואת משמעותו היום.
ביטוי זה הוא דוגמה אחת מני רבות להיפוך משמעות במעבר מהעברית המקראית לעברית בת-ימינו. דוגמה נוספת להיפוך משמעות היא הביטוי המוכר: "החלום ושברו". השוו בין משמעות הביטוי בספר שופטים, פרק ז פסוקים יג-טו, לבין משמעות הביטוי היום.

שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו

שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך, מי האיש אשר נטע...

תרבות ואומנות שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו

"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ."
(כ, ה)

מתגייסים לחטיבת הצנחנים בבקו"ם. צילום: לע"מ

שיעור תנ"ך / אמנון פרנקו

בן שלוש עשרה למדתי בשיעור תנ"ך,
מי האיש אשר נטע כרם ענבים ולא בצר,
מי האיש אשר בנה בית ובו לא גר
מי האיש אשר נשא אישה ואין לו ילד רך,
מי האיש אשר הפחד בלבו אחז
ישוב לביתו ולא יצא לקרב,
פן יצא שכרנו בהפסדנו, יהיה עמלנו לשווא.

להמשך קריאת השיר

בן שמונה עשרה הלכתי לצבא.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
לא נשאתי אשה וילד לא נברא.
ולא שלחוני לביתי, ולקרב הטילוני
ולא רך לבב, נחוש וחדור מטרה,
נשבעתי לשמור על האומה.

בן עשרים ושתיים הייתי.
עוד לא נטעתי כרם ולא בניתי בית,
ולא נשאתי אשה וילד לא נברא.
וכבר הרגשתי דם חם זולג על הידיים,
וראיתי רוח עוזבת גוף,
הרחתי ריח הבשר השרוף.
ראיתי את הרס המלחמה,
טעמתי מן הארס הנותר בתודעה.
נכזבתי, אין גיבורים בשדה הקרב.
רק לובשי מדים ירוקים, דומים דומים.
רק מפקדים חוזרים ומשננים משפטים ישנים.

בן שלושים אני.
נטעתי כרם, בצרתי דעת ותובנה
ומצאתי בית,
נשאתי אשה וילד נברא
ולבבי אינו ירא, יש בי כוח וגבורה.

ועם כרם, אשה וילדה רכה
יודע שכבר עומד בן שמונה עשרה חדש.
מוכן לשכב על הגדר.
ומעבר לגדר בן שמונה עשרה אחר.
ואין להם כרם ודעת נבונה,
אשה וילד לא נברא.
יחל מהתחלה.

הכותב מציע קריאה אקטואלית בפסוקי המקרא, הוא קושר בין הפסוקים לבין מציאות החיים הישראלית.
מה ההבדל בין הלוחמים בימי התנ"ך לבין אלו המתגייסים לצבא במדינה המודרנית?
האם יש לדעתכם מקום להשוואה בין השניים?

במדורות מלחמה / חנה סנש

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה, בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, הִנְנִי...

תרבות ואומנות במדורות מלחמה / חנה סנש

"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע."
(כג, י)

חנה סנש בגיל 16. משפחת סנש וארכיון בית חנה סנש, שדות ים, מתוך אתר פיקיויקי

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה / חנה סנש

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,

הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.

להמשך קריאת השיר

שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,

אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;

אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,

כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?

תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,

כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,

כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,

אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.

נהלל, 11.10.1940

שימו לב לשנה שבה נכתב השיר. מה הם האירועים הנמצאים ברקע לכתיבת שיר זה?
מה הקשר בין המסר העולה משירה של חנה סנש לבין פסוק י?

עמי כנען

הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת...

סיפורו של מקום עמי כנען

"כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
(כ, יז)

מפה משוערת של כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. המפה מחלקת את כנען לפי העמים הנזכרים במקרא כיושביה. bible-history.com

הכנענים – בני העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל כבשו אותה. במשמעות מצומצמת – אחד מעמי כנען.

השם "כנען", או "כנע", פירושו במקורות העתיקים: צבע הארגמן. כלומר, ארץ כנען היא ארץ סוחרי הארגמן, הם הפֵנִיקִים, שעיקר סחורתם היה בד צבוע ארגמן. על פי מקורות חיצוניים למקרא, ארץ כנען השתרעה מעזה בדרום עד אזור אוּגָרִית שבצפון סוריה.

להמשך קריאה

במקרא מתואר הירדן כגבולה המזרחי של הארץ. עמי כנען חיו במסגרת ערים-מדינות שבראשן עמדו מלכים. הערים היו מבוצרות היטב, והתרבות החומרית הייתה מפותחת בתחומי הקַדָרוּת, הבנייה, חרושת המתכות, החקלאות והמסחר. הכנענים דיברו ניבים שונים שהיו קרובים מאוד לעברית המקראית. בדת הכנענית היו אלים רבים, ועלילותיהם ומנהגי הפולחן שלהם מוכרים לנו מחפירות העיר אוגרית בסוריה.
עמי כנען חיו במשך מאות שנים תחת שלטון מצרי, לפני שבני ישראל כבשו את הארץ. מצב זה גרם לסִינְקְרֶטִיזְם דתי ותרבותי בין מצרים לכנען. הכיבוש של בני ישראל, ואחרי כן הפלישוֹת של גויי הים וההתיישבות הפְּלִשְׁתִית, דחקו את הכנענים צפונה. בתקופה מאוחרת יותר, התפשטות הארמים הגבילה את תחום היישוב הכנעני לערי החוף, ומאז נקראו הכנענים במקרא 'צידונים'.

על פי פסוקים טו-יח, במה שונות ערי כנען מערים אחרות?
שערו – מה האידאולוגיה שעמדה מאחורי החרמת עמי כנען?

מחנה ישראל

מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה...

סיפורו של מקום מחנה ישראל

"...וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה."
(כג, יא)

מעדר, חורבת קומראן, מדבר יהודה, המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה, ברזל, גובה 18.5 ס"מ, רוחב 18 ס"מ. אוסף רשות העתיקות צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים עד ידי אברהם חי

אתר קומראן במדבר יהודה. באתר הונהגה תפיסת חיים נוקשה בנוגע לטומאה ולטהרה. קביעה זו מסתמכת על המקוואות הרבים ששימשו לטהרה שנחשפו באתר ועל פירוט אורח החיים המופיע במגילות שנמצאו במקום. גן לאומי קומראן, רשות הטבע והגנים. צילום: משה מינץ, רשות הטבע והגנים

מחנה צבא ישראל, שבו נוכח ה' הנלחם עבור ישראל, היה כפוף למשטר טומאה וטהרה חמור. בחקיקה הכוהנית שבספרי ויקרא ובמדבר מודגש שהטומאה אינה מתיישבת עם נוכחות ה', ויש להרחיקה מהמחנה שבו מצוי המשכן: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" (ויקרא טו, לא).

להמשך קריאה

לפיכך, כל אדם שסבל מפריחה חריגה בעורו ("נגע צרעת") או מזיבה, וכל מי שנטמא בשל מגע עם גופת מת, היה חייב לצאת מהמחנה (במדבר ה, א-ד). במחנה הצבא, גם מי שאירעה לו פליטת זרע (בלשון חז"ל "בעל קרי") היה חייב לצאת מהמחנה, ואף פעולה שגרתית כדוגמת עשיית הצרכים הייתה צריכה להיעשות רק מחוץ למחנה.

עיבוד. מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 574. © הוצאת עם עובד.

בפרק כג מדובר על מי שנמצא בתוך מחנה צבא ישראל ועל מי שצריך לצאת אל מחוץ למחנה. הסבירו באיזה אופן רעיון זה דומה לחוקים המופיעים בפרק כ פסוקים ה-ט.

מצבת מישע וחוק החרם

כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו...

ריאליה מקראית מצבת מישע וחוק החרם

"רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם…"
(כ, טז-יז)

מצבת מישע התגלתה בדיבון בעבר הירדן בשנת 1868 על ידי מיסיונר גרמני. הבדואים יושבי האזור סברו שבתוכה מצוי מטמון זהב, ולכן ניפצו את האבן. למרבה המזל, לפני כן הם העתיקו את הכתובת שחקוקה על האבן. העתק מן המצבה המשוחזרת, המוצג במוזאון הלובר בפריז. צילום: Neithsabes, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

כתובת מישע היא מצבת זיכרון של מישע מלך מואב, שבה המלך מתאר את ניצחונותיו על יהודה ועל ישראל. הכתובת חשובה גם להבנת ההיסטוריה של התקופה המקראית המקבילה (מלכות בית אחאב בישראל ומלכות יהושפט ביהודה) וגם ללימוד תולדות הכתב העברי הקדום שבו כתובה המצבה.
בכתובת זו נמצאת גם עדות למנהג החרם – "שבעת אלפים גברים ונערים (?) ונשים ונערות (?) – ופלגשים (?), כי לעשתר-כמוש החרמתים."
מנהג זה של החרמה והקדשה לאל, במקרה זה לאלה עשתר, היה מקובל במזרח הקדום בעת מלחמה.

מה אפשר ללמוד ממצבת מישע על מנהג החרם המופיע בפרק?

סוס ורכב

בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות...

ריאליה מקראית סוס ורכב

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם..."
(כ, א)

תבליט מרכבה אשורית. צילום: ויליאם הנרי גודייר. אוסף מוזיאון ברוקלין.

בעת העתיקה היו הצבאות מורכבים מחיל רגלים ומחיל רכב – מרכבות רתומות לסוסים. המרכבות שימשו בעיקר כבימות ניידות ליריית חיצים ולהשלכת רמחים, מהירותן וכושר תמרונן הקנו לחיל הרכב יתרון טכנולוגי אדיר. על חיל פרשים איננו שומעים עד סוף האלף השני או ראשית האלף הראשון לפנה"ס, אף כי הרכיבה על סוסים כשלעצמה הייתה ידועה. לפי המסופר בספרי יהושע ושופטים, בשעה שבני ישראל נכנסו לארץ כנען לא היו להם מרכבות, בעוד שלכנענים היו מרכבות. גם בתקופות מאוחרות יותר נאלצו בני ישראל להתמודד עם נחיתות זו. לישראל לא היה חיל רכב עד ימי דוד ושלמה.

מבוסס על: יעקב חיים (ג'פרי) טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך) מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים, כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 506. © הוצאת עם עובד.

למי מיוחסים הסוס והרכב בפרק כ, לישראל או לאויביו?
איזה מסר עולה מפסוקים א-ד בפרק כ בדבר היציאה של ישראל למלחמה?

סימנים - דברים כ

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כ.

סרטונים סימנים - דברים כ

"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם."
(כ, י)

אשת יפת תואר

מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "כי תצא" – אורח: אפי איתם, תת-אלוף במיל',...

סרטונים אשת יפת תואר

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
(כא, י-יא)