עקרות היא מוטיב מרכזי בסיפורי האבות בכלל ובסיפור בחירת אברם והבטחה להמשך זרעו בפרט. בפרק טז שרי עומדת במרכז הקונפליקט ומתמודדת עם בעיית עקרותה במספר דרכים שמניעים את סיפור העלילה קדימה. המאמר עוקב אחר דרך ההתמודדות של שרי ומציע להעמיק ולהתבונן בפרטים בפרק ובאופן ניסוחם.
למאמר הדידקטי המלא
"והוא יהיה פרא אדם". ר' יוחנן אמר שהכל גדלין בישוב והוא גדל במדבר, ריש לקיש אמר פרא אדם ודאי שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות, ידו בכל ויד כל בו [קרי בי' כַּלְבּוֹ] ידו ויד כלבו שוות מה כלבו אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות.
(ילקוט שמעוני, פרשת לך-לך, רמ"ז, סימן ע"ט)
- איזו דמות של ישמעאל מציגים הדוברים במדרש? מה מניע את הדוברים להוסיף זאת על הפסוקים?
"…'דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים' (משלי לא, יג) בין יצחק לישמעאל שאמרה 'גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזּאת וְאֶת בְּנָהּ…' "
(מדרש תנחומא, חיי שרה, פרק ד)
מבאר בעל דעת סופר:
וזה שאמר הקב"ה לאברהם 'כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָרָה שְׁמַע בְּקלָהּ' לרוח הקודש שבה (מגילה יד ע"א), שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, והיא ראתה יותר שלא יתהפך לטובה ובשום אופן לא יתחבר ליצחק, כמו כִּלְאַיִם שֶׁחוּט אחד של פשתן אם נתערב בצמר אינו בטל לעולם ונשאר בעינו ובאיסורו, כמו כן ישמעאל לא יעזוב דרכו.
(עקיבא סופר, דעת סופר על חמשה חומשי תורה, הוצאת מכון דעת סופר, ירושלים תשכ"ג, עמ' כז-כח)
- מה מוסיף המדרש לסיפור שבפרק? האם הוא משנה את דעתכם על מַעֲשֶׂיהָ של שרה?
המלאך מבשר להגר שבנה ישמעאל יהיה "פֶּרֶא אָדָם…"
מעניין לדעת שאף על פי שבשפה שלנו היום שני הביטויים הללו שליליים, לפי פירושים רבים המשמעות המקורית שלהם הייתה חיובית דווקא. ישמעאל יהיה חזק, חופשי ושולט.
- בניגוד לפֶּרֶא אָדָם עומד האַבִּירִי, האָדִיב, הגֶ'נְטֶלְמֶן, המְנֻמָּס, התַּרְבּוּתִי. מי ממונה בחברה להגדיר מה נחשב פראי ומה תרבותי? האם אלה הגדרות מוחלטות או תלויות בעיני המתבונן?
שרה דורשת צדק. נכון, היא זו שבמו ידיה הכניסה את הגר לביתה. אך ההיריון של הגר והפיחות שחשה שרה במעמדה שלה, מביאים אותה לפנות בחריפות לאברהם ולומר "חֲמָסִי עָלֶיךָ" (כאן חָמָס לא במשמעות של גזל, אלא תחושה של חוסר צדק).
שרה מבקשת לא פחות מעזרה מה' ודין שמיים. אפשר להרגיש מבין המילים את הזעקה לצדק שהיא חשה שנגזל ממנה. היא פונה לאלוהים, במחשבה שהתערבותו בסיטואציה תביא לבחינה של הטענות בצורה אובייקטיבית יותר.
דרך אגב, דוד השתמש בלשון זהה – "יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (שמואל א פרק כד, יב) – כשברח משאול המלך.
היום הכוונה בביטוי – הזמנה של גורם שלישי להכריע במקרה.
- שרה מאשימה את אברהם במצב. האם הוא אשם לדעתכם ובמה?
פטר פאול רובנס (1640-1577) – צייר פלמי שסגנונו זכה לתהילה בין-לאומית והשפיע על אומנים רבים. רובנס יצר אומנות חיה.
בהרבה מיצירותיו עסק בנושאים הלקוחים מהתנ"ך ומהמיתולוגיה היוונית. בציור "הגר עוזבת את ביתו של אברהם" נראים שתי נשים, גבר וכלב. שתי הנשים עומדות מחוץ לבית, והגבר נמצא בתוכו. אישה אחת ללא כיסוי ראש ונראית הָרָה, השנייה בכיסוי ראש מרימה את ידה. הנוף ומזג האוויר אירופיים משהו. נראה שהעיניים של הדמויות מספרות את הסיפור כולו.
- התייחסו לכל דמות ודמות בתמונה – כיצד בחר האומן להציגן?
בתצלום "הגר" של הצלם עדי נס אנו רואים אישה יושבת בחדר מדרגות, מבטה פונה הצידה ומצביע על כך שהיא חשה תלישוּת, נרדפוּת.
אם מתעמקים בתצלום מגלים עוד ועוד פרטים המצביעים על מציאות חייה של הדמות: לכלוך מתחת לציפורניים, שוליים קרועים של בגד, כתמים על עור הפנים. איננו יודעים מי הדמות, אך אנו מזהים שזו אחת מאותן נשים שאנו עוברים על פניהן ברחוב ומעדיפים שלא להתבונן, כדי לא לעמוד פנים אל פנים מול המציאות החברתית הקשה שאנו חיים בתוכה.
שמו של התצלום נותן מִשְׁנֶה תוקף לתחושת התלישוּת של הדמות. הדמות הנשית הופכת להיות המקבילה העכשווית של הגר המקראית – המגורשת, העזובה, הבודדה.
אך לא רק למציאות המקראית העגומה מפנה התצלום אלא גם לתקופה היסטורית אחרת – למציאות חייהם של העניים, המהגרים והרעבים בתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, מציאות חיים שתועדה על ידי הצלמת הנודעת דורותיאה לאנג. הדמות המפנה את ראשה ואת מבטה הצידה, היד המורמת ונוגעת בפנים, הישיבה השפופה, מצטטים את אחד התצלומים המפורסמים של דורותיאה לאנג, אם לא המפורסם שבהם, "אם נודדת".
ענת בסר, "אומנות במקרא", הספרייה הווירטואלית של מטח
- איזה רגע בחייה של הגר מוצג בתמונה של עדי נס? נסו לבסס דעתכם על פרטים בתמונה ובפרק.
את המונח "דרך שׁוּר" יש לפרש "הדרך המובילה אל שׁוּר", משום שבלשון המקרא הדרך נושאת את שם היעד.
עדויות לכך נוכל למצוא גם היום, למשל רחוב יפו בירושלים המוביל לכיוון העיר יפו.
פירושה של המילה "שׁוּר" בארמית ובעברית מקראית הוא – חוֹמָה, ומכאן ההשערה ששמו של המדבר ממזרח למצרים נקרא על שם "החומה" – שרשרת המצודות והמבצרים שהגנו על גבולה המזרחי של מצרים.
על פי: משה ויינפלד (עורך) עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 115. © כל הזכויות שמורות להוצאת דברי הימים.
- לפי ההסבר, לאן תכננה הגר להגיע? ומה אפשר להניח מכך?
האדון והגברת לקחו להם שפחה. כך מתוארים לנו בפרק יחסים ריאליים במשפחה על רקע נישואי האדון עם האמה וקנאת אשתו.
זוהי מעין הצצה על הווי החיים מהמחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה.
גם שמה של שרה מעיד על מעמדה ומשמעו: "גבירה", מהשורש שׂר"ר.
- האם בסיפור שלנו מדובר במאבק בין שתי נשים על בן זוג משותף או במאבק מעמדות בין גבירה לשפחה?
שִׁפְחָה/אָמָה הִיא אִשָׁה מְשׁוּעְבֶּדֶת, מְשָׁרֶתֶת. הַמִקְרָא מַבְחִין בֵּין מְשָׁרֶתֶת עִבְרִייָה לְבֵין מְשָׁרֶתֶת נוֹכְרִייָה. לפעמים יֵשׁ הֶבְדֵל בַּמִילָה: אָמָה הִיא עִבְרִייָה, וְשִׁפְחָה הִיא נוֹכְרִייָה.
אָמָה עִבְרִייָה קִיבְּלָה הֲגַנָה וּזְכוּיוֹת רַבּוֹת. עַל פִּי "דִינֵי אָמָה עִבְרִייָה" (שמות כא, ז-יא), אִם אָב מוֹכֵר אֶת בִּתוֹ הַנַעֲרָה לְאָמָה, הַקוֹנֶה חַיָיב (אוֹ בְּנוֹ שֶׁל הַקוֹנֶה) לָשֵׂאת אוֹתָה לְאִישָׁה, וְאָסוּר לוֹ לִמְכּוֹר אוֹתָה אוֹ לָתֵת אוֹתָה לְאִישָׁה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. הַקוֹנֶה חַיָיב לְסַפֵּק אֶת צְרָכֶיהָ, וְאִם לֹא עָשָׂה זֹאת – הִיא יוֹצֵאת לַחוֹפְשִׁי בְּלִי לַשָׁלֵם לַאֲדוֹנֶיהָ פִּיצוּי כָּלְשֶׁהוּ: "וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא). עַל פִּי "חוֹק הָעֶבֶד" (דברים טו, יב-יח), אָמָה עִבְרִייָה מוּשְׁוֵוית לְעֶבֶד עִבְרִי: כָּמוֹהוּ הִיא יוֹצֵאת לַחוֹפְשִׁי בַּשָׁנָה הַשְׁבִיעִית לְעַבְדוּתָה, וְהִיא מְקַבֶּלֶת גַם מַעֲנַק שִׁחְרוּר. שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית (נוֹכְרִייָה) קִיבְּלָה מְעַט מְאוֹד זְכוּיוֹת, כְּמוֹ עֶבֶד נוֹכְרִי – "עֶבֶד כְּנַעֲנִי". עִם זֹאת, הַתוֹרָה מַגִינָה עָלֶיהָ מִנִיצוּל מִינִי. "שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת" (ויקרא יט, כ-כב). © כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים.
- לְפִי הַקֶטַע, הַאִם זְכוּיוֹתֶיהָ שֶׁל הָגָר הוּפְרוּ?
השחקנית גילה אלמגור בחרה, מכל הדמויות המקראיות, לספר על הגר. הגר השפחה המגורשת, והגר הבת שלה.
- מדוע בחרה גילה אלמגור לתת לבתה דווקא את השם הגר?
קרדיט: הסרטון הופק ע"י נועם דמסקי עבור מקראנט
כל התייחסות לפרק היא מעשה פרשנות
- צפו בתשומת לב בסרטון הקצר והכריעו: איזה נרטיב מוצג בו, של שרה או של הגר?
קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים טז- כ. 929 תנך ביחד. פורסם בתאריך 14 בינו׳ 2015