יחידה הוראה המציעה ניתוח של פשט הכתובים ומתוכם העמקה בסוגיות אנושיות העולות מהכתוב. מיומנויות הלימוד שנעשה בהן שימוש ביחידה זו הן התבוננות בכתובים בתוך הקשרם ,וקריאה מדוקדקת בכתובים. הסוגיות הנדונות הן השתקעות בני ישראל ממצרים כבחירה אנושית בחיים של שפע, מעשיהן של המילדות כדפוס של "חסידי אומות העולם" וגזירות פרעה כהדרדרות מוסרית של בעל כח כלפי יסודות חשלים שבשליטתו

למאמר הדידקטי המלא

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

בייבי בום

כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד...

מדרשים בייבי בום

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם."
(פסוק ז)

צילום: shutterstock.com

כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד…"
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם, וַיִּרְבּוּ שְׁנַיִם, וַיַּעַצְמוּ שְׁנַיִם, בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנַיִם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם שְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה ח)

כיצד, מתוך הטקסט המקראי, קובע המדרש שכל היריון היה של 6 עוברים?
האם, על פי המדרש, הגידול בעם ישראל הוא טבעי או תוצר של נס? הסבירו.

גזרת עמרם

"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?" מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ...

מדרשים גזרת עמרם

"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן."
(פסוק כב)

זכר ונקבה. איור: shutterstock.com

"כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ…"
אָמַר עַמְרָם: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.
עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן.
אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה! שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת."
עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם.

(מדרש שמות רבה, פרשה א פסקה יג)

הסבירו למה התכוון עמרם כששאל: "וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים?"
הסבירו למה התכוונה בתו כשאמרה לו: "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה".

ערי מסכנות

ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים: ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור...

ניבים וביטויים ערי מסכנות

"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס."
(פסוק יא)

רגליים, שריד מפסל ענק של רעמסס השני שנמצא בפר-רעמסס. צילום: ויקיפדיה הגרמנית, 2007

ניתן להבין את התיאור "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" בכמה אופנים:

ערים של מחסנים שבהם נאגרה אספקה עבור התושבים.
ערים מבוצרות, שנבנו לשם הגנה.
ייתכן שמדובר בשילוב של שני הפירושים הקודמים – ערי מבצר שהיו בהן מחסנים.

על פי הסיפור המקראי בנו בני ישראל שתי ערים: פיתום ורעמסס. הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי ככל הנראה מדובר בשתי הערים המוכרות כ"פי אתום" ו"פר-רעמסס".

מצאו את הצירוף "ערי מסכנות" במקומות נוספים בתנ"ך (ניתן לחפש בקונקורדנציה או באתר dicta)
מה אפשר ללמוד מהופעת הביטוי במקומות אחרים בתנ"ך?

עבודת פרך

עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו...

ניבים וביטויים עבודת פרך

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

תמונת אדיטוריאל. כיתוב: פועלים עובדים במחצבת אבן וחול, הודו 2019. קרדיט: צילום: David Talukdar / Shutterstock.com

עבודת פרך – עבודה קשה מאוד, מפרכת, לעיתים הכוונה לעבודת כְּפִיָּה.
בפסוקים יג-יד מפורטות העבודות שנאלצו בני ישראל לעשות, ואשר צירופן יחד יצר את העומס והקושי ומירר את חייהם של העברים במצרים: עבודה קשה בחומר ובלבנים, שני חומרי גלם שונים הדורשים מיומנויות וכישורים שונים, ובנוסף כל עבודות השדה – גידול מזון ואיסופו.

בפסוקים המתארים את העבודות שביצעו בני ישראל במצרים חוזר התיאור "בפרך" – מדוע?
אילו קונוטציות מעורר בכם הביטוי "עבודת פרך"?

עבדים היינו

הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון...

תרבות ואומנות עבדים היינו

"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ."
(פסוק יד)

תצלום מתוך "הגדת ברצלונה", הידועה כאחד מכתבי היד בעברית המאוירים הטובים ביתר מבין האוספים של הספרייה הבריטית בלונדון. עמוד מתוך "הגדת ברצלונה", 1340 בערך, כתב-יד. Ad. 14761, f. 30v © The British Library

הגדת ברצלונה נכתבה באמצע המאה ה-14. כאשר נכתב כתב היד המקורי היו יהדות אראגון וקטלוניה הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באירופה, וברצלונה הייתה מרכז משגשג לאיור כתבי יד, שהיה קשור לחצר המלוכה והושפע מסגנונות איור איטלקיים וצרפתיים.

להמשך קריאה

מבין כל של ספרי התפילה היהודיים, ההגדה של פסח היא בדרך כלל הספר בעל העיטורים והאיורים הרבים ביותר. הסיפור עצמו, הפרשנות הרבנית שבו, הארוחה המשפחתית הנלווית הכוללת סוגי אוכל סמליים והעובדה שהסיפור מסופר לילדי הבית כל אלה מספקים סיבה טובה להוספת איורים צבעוניים.

התבוננו באיור – ברוח איזו תקופה מתוארת עבדות מצרים? מדוע?

שירת עבדים

שירת עבדיםמילים: קרולינה ויואב ליפקין שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת עוד יום ועוד יום המציאות...

תרבות ואומנות שירת עבדים

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

למילות השיר

שירת עבדים
מילים: קרולינה ויואב ליפקין

שנים בתוך עבדות מֻכֶּרת
עוד יום ועוד יום
המציאות המשקרת
הִשְׁכִּיחָה חלום
בָּנִינוּ בית לא שלנו
מזבח כְּאֵב
מקדש לאל שלא ידענו
רחוק מהלב

ארץ חדשה מִבֵּין הַמְּצָרִים
אחרי המדבר, הים, ההרים

התוף מַכֶּה הַלְמוּת הָעֶצֶב
אבק בַּפָּנים
שורות שורות הולכים בקצב
שִׁירַת עבדים
וגם החול שמסביבנו בסוף הוא נודד
וכשהרוח בו נכנסת לחופש הוא עֵד

לו רק תיתן בנו את הכוח
לחתוך את הכבלים
לפרוץ גבולות גם כשלא נוח
בחוץ ובפנים

לו רק נדע מתי לשמוע כמו פעם מזמן
תפילת העבד שבינינו, תפילת האדם.

מה היא העבדות המתוארת בשיר?

מצרים העתיקה

מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על...

סיפורו של מקום מצרים העתיקה

"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף."
(פסוק ח)

מפת מצרים העתיקה. מפה: Jeff Dahl, Ancient Egypt map-en, CC-BY-4.0

הפירמידות בגיזה. בדרך כלל מזהים את בני ישראל כבוני הפירמידות, אך נראה כי הפירמידות נבנו כאלף שנים ויותר לפני התקופה המיוחסת לשעבוד בני ישראל במצרים. צילום: shutterstock.com

מצרים העתיקה – אימפריה שהחלה להתקיים באלף הרביעי לפנה"ס. בשיאה השתרעה האימפריה המצרית על שטחים מסודן של היום בדרום, ועד לדרום סוריה בצפון.

להמשך קריאה

מרכזה של האימפריה היה בעמק הנילוס. הנילוס הוא מקור המים החשוב, ולמעשה היחיד, במצרים המדברית, ורוב אוכלוסיית מצרים שכנה לגדותיו.
מצרים העתיקה הייתה מעצמה פוליטית, כלכלית, צבאית, תרבותית וטכנולוגית. פותחו בה חידושים בתחומים רבים, כמו מפעלי השקיה, מיזמי בנייה אדירים, פיתוח כתב החרטומים ומסחר בין-לאומי.

מדוע בני ישראל ירדו למצרים מלכתחילה? על סמך קטע המידע, תארו את ההבדלים בין ארץ כנען לבין מצרים.

היאור

היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך...

סיפורו של מקום היאור

הנילוס כיום. צילום: shutterstock.com

היאור הוא נהר הנילוס. מקורותיו באגם ויקטוריה (הנילוס הלבן) ובהרי אתיופיה (הנילוס הכחול), הוא ממשיך לעבר המדבריות שבצפון אפריקה ומגיע עד למצרים – שם הוא נשפך אל הים התיכון. אורכו של הנילוס – 6,655 קילומטר.

להמשך קריאה

הנילוס היה עורק החיים של מצרים העתיקה, ובזכותו היא הפכה למעצמה אזורית: הוא השקה את היבולים שצמחו על גדותיו, אפשר את קיומם של בעלי החיים והיווה נתיב תחבורה ומסחר.

מדוע נבחר היאור כאמצעי להגשמת הגזרה של פרעה?

אדריכלות במצרים העתיקה

מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע....

ריאליה מקראית אדריכלות במצרים העתיקה

הפירמידות מזוהות יותר מכול עם עבודת הפרך של בני ישראל, אולם מחקרים מראים כי הן נבנו הרבה לפני התקופה המיוחסת לעבדות בני ישראל במצרים. צילום: Ricardo Liberato, at flickr, CC BY 2.0

מצרים אינה משופעת בעצים היכולים לשמש לבנייה, אך אבנים לבנייה מצויות בה בה בשפע. כל הבנייה המצרית העתיקה הייתה עשויה אבן ולבני בוץ. מצרים נודעה והתפארה באיכות אבנים שלה, ובמשך תקופה ארוכה בעת העתיקה אף ייצאה אבנים לבנייה לארצות אחרות באזור הים התיכון.

להמשך קריאה

גורם ההשפעה המשמעותי ביותר על סגנון האדריכלות המצרית הוא הנילוס. תפיסת החיים של מצרים התבססה על קיומו של נהר ארוך החוצה את המדבר ומאפשר את קיומם של החיים סביבו. הגדה המערבית של הנהר סימלה את "המוות", בשל המדבר הנמצא מעבר לנהר ובשל כיוון שקיעתה של השמש, ואילו הגדה המזרחית הייתה הגדה "החיה". בהתאם לתפיסה זו נבנו בגדה המזרחית הארמונות והמקדשים ובגדה המערבית נבנו הפירמידות וערי המתים. האדריכלות כאמור הושפעה מתפיסה זו וכיבדה את הנהר. המקדשים נבנו כך שישרתו באופן פונקציונלי את מסלולי הטקסים שהיו אמורים להיערך בהם, ומסלולים אלה תוכננו בהתאם לתוואי הנהר ואופי גדותיו.

מבוסס על הערך אדריכלות במצרים העתיקה

חפשו ברשת מקדשים וארמונות ממצרים העתיקה, מהאתרים הארכאולוגיים: אבו סימבל, גיזה, לוקסור, קרנק ועמק המלכים – מה מאפיין את הבנייה של המקדשים? בתשובתכם התייחסו לחומרי הגלם, לגודל של המבנים, לפיסול ועוד.

עבדות בעולם העתיק

העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם,...

ריאליה מקראית עבדות בעולם העתיק

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ."
(פסוק יג)

ציור קיר מצרי המציג עובדים חורשים, קוצרים ודשים תבואה, בהשגחתו של מנהל עבודה. קרדיט: ויקישיתוף

העבדים היו אנשים חסרי זכויות. אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה שהכריחה אותם למכור את עצמם, או זרים, בני תרבות אחרת, שנשבו במלחמה או נחטפו מארצותיהם והפכו בעל כורחם לעבדים. במשך הזמן נולדו להם ילדים ונכדים, ואלה כבר נולדו למציאות של עבדות. עבדים אלה היו צייתנים יותר מעובדים שכירים. כמו בהמות עבודה היה צריך רק לדאוג שיאכלו, ואם עֶבד היה נמחץ תחת אבן גדולה או צונח מפיגום לא היה צורך לתת על כך דין וחשבון לאיש. העבדים היו המשאיות, המנופים והטרקטורים של העולם העתיק.

להמשך קריאה

המצרים, כמו באימפריות קדומות אחרות, נשענו על כוח עבודה של עבדים. בסיפור המקראי מסופר שבני ישראל היו קבוצת עבדים דומיננטית במצרים. אולם בתעודות שונות שנמצאו יש גם עדויות על עבדים אפריקנים, פיניקים ואחרים. הגדיל לעשות רעמסס השלישי מלך מצרים, אשר לפי אחת התעודות העסיק 113,000 עבדים.

מדוע המקרא מציג את בני ישראל כבני עבדים דווקא, ולא כבני מלכים?

מי מרים את נס המרד?

הסרטון מסכם את פרקים א-ה בספר שמות: העבדות במצרים, תוכנית פרעה להשמדת עם בני ישראל,...

סרטונים מי מרים את נס המרד?