סיפור העקדה יכול להעלות רגשות ומחשבות מסוגים שונים. אפשר להסכים או לא להסכים למעשהו של אברהם, אבל אי אפשר להישאר אדיש אליו. המאמר מציע דרך להעלות ולהציף את השאלות והמחשבות העולות בקרב הלומדים לאחר קריאת הפרק, מיונן לפי דמויות והתייחסויות ועריכת דיון ביקורתי על המסופר.
למאמר הדידקטי המלא
"ויאמר אל תשלח ידך"
וסכין היכן היה?
נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ונהרס הסכין.
אמר לו: אחנקנו!
אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער!
אמר לו: אוציא ממנו טִפת דם!
אמר לו: אל תעש לו מאומה, אל תעש לו מום.
(עיבוד לבראשית רבה, פרשה נו, פסקה ז)
- כיצד מסבירים חז"ל את הכפילות: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" בדברי המלאך לאברהם?
- כיצד מצטיירת דמותו של אברהם במדרש זה?
"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ".
קִדְּמוֹ שָׂטָן בַּדֶּרֶךְ וְנִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת זָקֵן.
אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל.
אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל, לָמָּה אֵשׁ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ וְעֵצִים עַל כְּתֵפוֹ?
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְנִשְׁחַט, וְנֹאפֶה, וְנֹאכַל.
אָמַר לוֹ: זָקֵן, לֹא שָׁם הָיִיתִי כְּשֶׁאָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ"? זָקֵן, אָבַד לִבְּךָ! בֵּן שֶׁנָּתַן לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁחֳטוֹ!
אָמַר לוֹ: עַל מְנַת כֵּן.
אָמַר לוֹ: וְאִם מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכֵּן אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד?
אָמַר לוֹ: וְיָתֵר עַל כֵּן.
אָמַר לוֹ: לְמָחָר אוֹמֵר לְךָ "שׁוֹפֵךְ דָּם אַתָּה", שֶׁשָּׁפַכְתָּ דָּמוֹ שֶׁל בִּנְךָ.
אָמַר לוֹ: עַל מְנַת כֵּן.
מתוך ספר האגדה מבית סנונית
- דמות השטן העולה מהמדרש היא לאו דווקא דמות "קלאסית" של שטן. הסבירו מדוע.
- מה בכל זאת שטני בדמותו של השטן כפי שהיא עולה מהמדרש?
- כיצד אברהם מצטייר במדרש מול השטן?
לאחר שאברהם עקד את בנו, כלומר קשר אותו כדי להקריב אותו, פנה אליו המלאך בקריאה: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר", על מנת שלא יקרב את המַאֲכֶלֶת (סכין חדה מאוד) אל יצחק.
אפשר להשתמש בביטוי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" במשמעות דומה גם כיום, כדי לומר: אל תפגע בו לרעה, אל תזיק לו.
- כתבו פסקה קצרה שמשובץ בה הביטוי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".
בסיפור עקדת יצחק חוזר אברהם על המילה "הִנֵּנִי" כמה פעמים בהקשרים שונים. משמעותה של המילה היא: הינה אני. אברהם רוצה לומר שהוא כאן, מוכן ומזומן, האמירה החוזרת מורה על נוכחות ועל מעורבות פעילה של האומר אותה.
- מי אומר למי את המילה "הִנֵּנִי" בסיפור?
- מה אפשר ללמוד מן המופעים השונים של המילה "הִנֵּנִי" בסיפור?
לפניכם שיר שכתבה רעיה הרניק (ילידת 1933) – סופרת, משוררת ופעילה חברתית. הרניק שכלה את בנה, רב-סרן גוני, בקרב על הבופור בתחילתו של מבצע שלום הגליל.
אֲנִי לֹא אַקְרִיב
בְּכוֹרִי לְעוֹלָה.
לֹא אֲנִי.
בַּלֵּילוֹת אֱלֹהִים וַאֲנִי
עוֹרְכִים חֶשְבּוֹנוֹת
מַה מּגִּיעַ לְמִי.
אֲנִי יוֹדַעַת וּמַכִּירָה
תּוֹדָה.
אֲבָל לֹא אֶת בְּנִי
וְלֹא
לְעוֹלָה.
רעיה הרניק, שירים לגוני, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ"ג, עמ' 9. © כל הזכויות שמורות למחברת.
- כיצד מציג השיר את נקודת המבט האימהית/הנשית שנעדרת מסיפור העקדה?
נער במדים שוכב ומביט אל אימו (כנראה בדמות האומנית עצמה), שפניה משתקפות מן הראי. בשל השימוש בראי, נדמה ששניהם מביטים לכיוון הצופה.
ביצירה של חוה ראוכר לא מתואר הסיפור המקראי, וממבט ראשון אפשר למצוא בה אפילו שלווה, אך שם היצירה קושר אותה לסיפור ומשנה לחלוטין את אופן ההסתכלות שלנו עליה ואת מה שאנחנו מחפשים בה – הוא יוצק בה משמעויות הרות גורל.
הבעת פניו של החייל נראית לפתע מתוחה אך גם נחושה. פניה של האם מבטאים לפתע מועקה, המקבלת חיזוק מהפורמט הצר והדחוס של הציור.
- מדוע חוה ראוכר קושרת את הציור לסיפור עקדת יצחק? מה היא מוסיפה על הסיפור המקראי ומה היא משמיטה ממנו?
- מה המסר שהאם והבן מנסים להעביר במבטיהם לצופים בתמונה?
פסלו של האומן הישראלי מנשה קדישמן, שאותו יצר בשנים 1985-1982. הפסל נמצא ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, והוא עשוי מפלדה חלודה.
קדישמן, בַּחֵרוּת האומנותית השמורה לאומנים, משנה עבורנו את מיתוס העקדה מתחילתו ועד סופו – עלילה, דמויות ומסר. בפסל שלו יש שלושה חלקים, המסמלים את שלושת גיבורי הסיפור מבחינתו:
- האיל – האיל של קדישמן, בעל העיניים המרושעות/זועמות, הופך מהדמות השולית בסיפור לדמות הגדולה והמרכזית.
- יצחק – יצחק של קדישמן, המיוצג בפנים ילדותיות המוטלות על הקרקע, הוא יצחק מת.
- הנשים המקוננות – דמויות שלא היו בסיפור התנ"כי, שכן הסיפור התנ"כי לא הסתיים במותו של יצחק.
דווקא דמותו של אברהם, הדמות הראשית של הסיפור, נעדרת מן הפסל. וההיעדר הזה כמוהו כצעקה גדולה.
- מהו המסר שביקש קדישמן להביע באמצעות החומר שבו השתמש, באמצעות שינוי פרטי העלילה ובאמצעות הדמויות שאותן בחר להציג (או להעלים)?
העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות. באר שבע מופיעה לראשונה בספר בראשית בסיפור גירוש הגר, והיא התחנה הראשונה שאליה הגיע אברהם לאחר עקדת יצחק.
ההסבר לַשֵׁם "באר שבע" ניתן בסיפור הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר, ולפיו "שבע" מלשון שבועת נאמנות.
עם השנים הפכה באר שבע לעיר גדולה וחשובה בשטחה של ממלכת יהודה. היא סימנה את גבולה הדרומי של ממלכת ישראל (כפי שמעיד הביטוי המקראי "מדן ועד באר שבע").
- בסיפור העקדה העיר באר שבע היא נקודת היציאה והנקודה שאליה חוזרים, מעין מעטפת סיפורית. שערו – מה השתנה באברהם וביצחק לאחר העקדה? היעזרו בפסוק יט.
איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר המוריה. על פי המסורת, ההר נמצא בירושלים, במקום שבו בנה שלמה את בית המקדש: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה…" (דברי הימים ב, ג, א).
בסיפור העקדה מסופר שאברהם הלך במשך שלושה ימים מבאר שבע להר המוריה. ואכן, המרחק בין באר שבע לירושלים הוא כ- 90 ק"מ, מרחק שאפשר לעבור בשלושה ימי הליכה.
לטענת השומרונים הר המוריה הוא הר גריזים, ההר המקודש להם.
על פי חז"ל, בהר המוריה נמצאת "אבן השתייה", אבן היסוד (התשתית), ש"ממנה הושתת (נוסד) העולם". על פי האמונה, אבן זו הייתה על הקרקע של בית המקדש השני בירושלים ועליה עמד ארון הקודש.
כיום מכונה הר המוריה "הר הבית", על שם בית המקדש. במרכזו של הר הבית, מעל "אבן השתייה", ניצב היום מסגד "כיפת הסלע".
מבוסס על גלי דינור, שוש עייש ואורה שמאי, מזהות אישית לזהות לאומית: סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל, 2004. © מטח.
- מדוע לדעתכם נוצרה זהות בין מקומו של בית המקדש לבין המקום שבו התרחשה עקדת יצחק?
(פסוק י)
בתנ"ך מוזכר פעמים אחדות פולחן הקרבת ילדים לאלים שונים, כחלק מעבודה זרה שעליה חל איסור מוחלט. הפולחן יועד לאלים שונים, כגון מולך, כמוש, אדרמלך וענמלך. בפרק ז בירמיהו נאמר כי היו גם מי שהקריבו את בניהם לאלוהי ישראל. יש מחלוקות מה בדיוק כלל הפולחן למולך: האם אנשים אכן שרפו את בניהם כקורבן והאם עשו כך דרך קבע או רק בעיתות צרה, או שמדובר רק בפולחן סמלי של העברת הבן במסלול אש?
בחפירות בקרתגו, עיר האימפריה שבצפון אפריקה, נמצא מתחם גדול של קבורה מן המאה השמינית לפני הספירה ובו אלפים רבים של כדי קבורת אפר. קרתגו נוסדה בידי הכנענים, ומכאן שמנהג זה הוא מנהג כנעני שהיה נהוג באזורנו. בין שרידי העצמות שנמצאו היו שרידים של אלפי ילדים קטנים, מבני חודשים אחדים ועד בני ארבע, כולם שרופים באש. מן הכתובות שעל גבי הכדים עולה כי הקרבת הבנים נתפסה כמילוי הבטחה ונדר לאל.
- מהי עמדת המקרא בנוגע להקרבת בנים לאל, כפי שעולה מסיפור עקדת יצחק?
מזבח הוא מבנה פולחני שעליו מקריבים קורבנות או מתיזים את דם הקורבן. ראשיתו של המזבח בעולם הקדוּם – באבן שהתקדשה מפני שהאמינו ששוכנים בה כוחות אלוהיים, ולכן התבצעה עליה פעילות פולחנית. את המזבחות נהגו לבנות מאדמה, מאבנים או מנחושת.
מעניין לציין כי המזבח שימש גם מקום מקלט לנרדפים, שהגן עליהם מפני מוות. מכאן גם מקור הביטוי "נאחז בקרנות המזבח".
מבוסס על מקרא גשר. © גשר מפעלים חינוכיים
- חפשו מופעים נוספים של המזבח בסיפורי אברהם בתנ"ך.
למה משמשים המזבחות בסיפורים אלה? מה ניתן ללמוד מכך על המזבח בסיפור העקדה?
שיחה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאי ירון לונדון, בהנחיית רות קלדרון – אשת חינוך ותקשורת וח"כית לשעבר – על הניסיון האלוהי בסיפור עקדת יצחק.
- כיצד רואים משתתפי השיחה את הניסיון האלוהי בעקדת יצחק?
קרדיט: עקדת יצחק/ תכנית החדר – רות קלדרון, מטח
לפניכם סרט אנימציה קצר ששמו "את בנך את יחידך", של היוצרים אבי פרידמן ושחר תל דן, הקושר בין סיפור עקדת יצחק לבין מות חיילים בצבא. הסרטון הוקרן בערב מיוחד בסינמטק ירושלים, שבו הוקרנו כמה סרטים שהמכנה המשותף שלהם הוא העיסוק במוות, במסגרת הכנס השישי של המחלקה להיסטוריה ולתאוריה ב"בצלאל".
- כיצד יוצרי הסרטון קושרים בין עקדת יצחק לבין מותם של חיילים בצבא?
האם לדעתכם נכון ליצור קשר זה? - קולה של שרה נעדר מסיפור העקדה. כיצד הסרטון מאיר את דמותה של שרה בסיפור?
קרדיט: שחר תל דן, אבי פרידמן, המחלקה לאמנויות המסך, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים