מהלך נרטיבי להוראת שמות ג-ד. המהלך בוחן את הכתובים תוך העמקה בסירוב של משה לקבל את המטלה האלוהית. ומתוך השאלה – מדוע משה סירב בעקשנות לקבל את השליחות שהטיל עליו אלוהים?
יחידות לימוד
לכיתה
יא
חובה: ספר בראשית
חובה: ספר שמות
פברואר
אוקטובר
נובמבר
יוני
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מי צריך את הסימן?
"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים. אתה אומר מבפנים או (ואולי)...
מי צריך את הסימן?
"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" (פסוק ז)
איור: מנחם הלברשטט
"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם" (פסוק יג) – הנראה לי ולא הנראה לאחרים.
דברי ר' ישמעאל.
ר' נתן אומר: מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת" (פסוק יג) – ולא לאחרים לאות.
ר' יצחק אומר: לא, כי אלא מבחוץ, כדי שיהיו המצרים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶם מִתְחַתְכִים.
(מכילתא דרבי ישמעאל י"ב, כ"ב)
- המדרש מציג גישות שונות בנוגע למיקום הדם על המזוזות: בפנים ובחוץ. על פי כל אחת מן הגישות, למי מיועד הדם שנמרח על המזוזות?
כנגד ארבעה בנים
בן רשע – מהו אומר?"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם...
כנגד ארבעה בנים
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (פסוק כו)
קריאת האגדה של פסח בסדר פסח מסורתי בבית משפחת סער בתל אביב. צילום: יעקב סער, לע"מ
בן רשע – מהו אומר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיוון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו : "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" (שמות יג, ח), לי עשה. לאותו האיש לא עשה!
(תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י דף לז טור ד)
- בהגדה של פסח כתוב – "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מיהם ארבעת הבנים?
- מדוע השאלה "מה העבודה הזאת לכם" היא שאלת הבן הרשע?
עֵרֶב רַב
"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים....
עֵרֶב רַב
"וְגַם עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (פסוק לח)
איור: מנחם הלבררשטט.
"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).
- מצאו באינטרנט משפטים שיש בהם שימוש בצירוף "ערב רב" בהקשרים שונים.
לֵיל שימורים
"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים...
לֵיל שימורים
"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (פסוק מב)
כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית
"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.
- מצאו ביטוי נרדף לביטוי "ליל שימורים".
העיר רעמסס
העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים –...
העיר רעמסס
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)
רגלי פסל ענק של רעמסס השני שנמצא בין קאנטיר לטאניס שמקורה בפר-רעמסס. צילום: Iri-en-achti, וויקיפדיה הגרמנית
Karte: NordNordWest, Lizenz: Creative Commons by-sa-3.0 de
העיר רעמסס הייתה עיר מרכזית במצרים העתיקה. העיר נקראת על שם אחד הפרעונים – רעמסס השני – שחי באלף ה-13 לפני הספירה. חלקה הדרומי של העיר היה מיושב בתקופות קדומות באוכלוסייה ממוצא כנעני, והיא שלטה באזור עד לכיבוש העיר בידי אחד הפרעונים. על פי המקרא, רעמסס היא אחת מערי המסכנות ששימשו לאחסון תבואה, והיא העיר שבה ישבו בני ישראל בבואם למצרים וממנה יצאו בסופו של דבר.
- חזרו לספר בראשית מז, יא. היכן החלו בני ישראל את המסע שלהם במצרים, והיכן סיימו אותו?
- מה ניתן ללמוד מכך?
סוכות
העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי...
סוכות
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (פסוק לז)
מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח
העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.
- מצאו את סוכות במפה המצורפת.
לוח השנה המקראי
במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון...
לוח השנה המקראי
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (פסוק ב)
לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0
במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".
להמשך קריאה
בתקופת גלות בבל, במאה ה-6 לפני הספירה, ניתנו לחודשי השנה שמות שהושפעו משמותיהם של החודשים הבבליים: תִשְׁרֵי, מַרְחֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת, שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִייָר, סִיוָן, תַמוּז, אָב, אֱלוּל. חֵלֶק מהחודשים נקראים על שם אלים שעַמֵי המזרח הקדום האמינו בהם: אֱלוּל, למשל, נקרא כך על שם האֵל אֵנְלִיל, ותַמוּז נקרא על שם האל דֵמוּזִי.
- הכינו טבלה ובה מספרי החודשים על פי המקרא – ושמותיהם.
מצות
מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן....
מצות
"בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב" (פסוק יח)
צילום: shutterstock.com
מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).
מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.
- לפי דעתכם, מדוע היו מגישים לאורחים מצות? רמז: מצות מכינים ואופים בחיפזון.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף
בסרטון תקציר האירועים בפרק.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף
בסרטון תקציר האירועים בפרק.
- מה תפקידם של מִצְווֹת חג הפסח, על פי הסרטון?
קרדיט: יציאת מצרים וקריעת ים סוף – שמות יא-טו / 929 סיכום שבועי
זבח הפסח
בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של...
זבח הפסח
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" (פסוק כא)
בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.
- במה דומה ובמה שונה זבח הפסח השומרוני מן הטקס המתואר במקרא?
קרדיט: מבט עם יעקב אילון – השומרונים מקריבים את קורבן הפסח | כאן 11 לשעבר רשות השידור, 2015