המאמר דן בשתי סוגיות מרכזיות העולות מן המזמור: האחת, מהו הגמול לו זוכה אדם ירא ה' ואיזה מן סוג גמול זה, השניה, מהו המקום הניתן לנשים בגמול זה. האם כל תפקידן הוא להיות בירכתי הבית וללדת ילדים?
(פסוק ד)
וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד), אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'" (תהלים מד, כד).
(עיבוד. על פי: מדרש אסתר רבה, פרשה י, פסקה א)
- מה הסתירה העולה מן המדרש?
- כיצד מיישבים חז"ל את הסתירה?
(פסוק ח)
מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ, שנאמר: "ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קכא, ח).
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יא עמוד א)
- הסבירו – כיצד מגדיר המדרש את הנוכחות של האל במרחב?
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."
אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד: שמעתי בני אדם שהם אומרים: מתי ימות זקן זה ויבוא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל? ושמחתי.
אמר ליה [לו] הקב"ה: "טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהלים פד, יא) – טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עוֹלוֹת שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.
(מדרש תהלים קכב)
- גדולתו של דוד באה לידי ביטוי במדרש – בשני היבטים. מה הם?
איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ" – בעולם הזה, "וְטוֹב לָךְ" – לעולם הבא.
(משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א)
- על פי המדרש, מהו השכר המובטח לשמח בחלקו?
- הסבירו: איך המדרש מרחיב את כוונת הפסוק?
(פסוק ב)
מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם. הצירוף "שמיים וארץ" מופיע במקרא פעמים רבות, והוא מריזמוס שמקיף את כל ההוויה ואת כל היקום האין-סופי.
משמעות הפסוק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א', א') היא שאלוהים ברא את כל העולם.
דוגמאות נוספות למריזמוס:
מבוקר עד ערב – כל היום.
מדן ועד אילת – בכל הארץ.
- חשבו על דוגמאות נוספות למריזמוס, ביטוי המציג את הקצוות וכולל את כל מה שביניהם.
(פסוק ח)
משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.
- במזמור יש תיאורים נוספים הנוגעים לזמן. ציינו אותם.
מה ההגנה שמעניק האל לדובר על פי התיאורים האלה?
הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר –
שנזכה לראות את ילדי הילדים שלנו, את הנכדים שלנו.
- תוחלת החיים של האדם במאה ה-21 עולה. חוקרים סבורים שהילדים שלכם יחיו עד גיל 150.
כתבו ברכה דומה לברכה המופיעה במזמור – שתתאים למציאות של המאה ה-21.
"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה ממעשי ידיו.
והיום, כמו בעבר, משתמשים בביטוי "יגיע כפיים" כדי לתאר עבודה קשה הנעשית לצורך פרנסה.
"יגיע כפיים" הוא שמה של שכונה בירושלים ששוכנו בה בעלי מלאכה.
- בספר בראשית ג, יט יש התייחסות לתוצר העבודה של האדם, בדרך דומה למתואר במזמור קכח.
מה דומה ומה שונה בין התיאור בבראשית לתיאור במזמור?
(פסוק א)
מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת שבע, מוש בן ארי, נינט טייב ובקליפ הזה – בביצוע של עומר אדם.
שיר למעלות
אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי.
עזרי מעם ה', עושה שמיים וארץ.
אל יתן למוט רגלך; אל ינום שומרך.
הינה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך.
יומם השמש לא יככה וירח בלילה.
ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך.
ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.
- כל מבצע מוסיף ליצירה משהו מיוחד משלו – מה היא לדעתכם התוספת המיוחדת של עומר אדם למזמור?
קרדיט: שיר למעלות – מתוך תוכנית מיוחדת לשבועות – רדיו דרום / עומר אדם הערוץ הרשמי, 2014
(פסוק א)
בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א.
ארים ראשי
מילים: שי גבסו
לחן: אהובה עוזרי ומשה דעבול
הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה
ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי
עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר
ארים ראשי…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
האזינו לשיר תוך כדי קריאת המילים.
- מה משוות לשיר המילים מהמזמור המשובצות בו?
- מה מוסיף השיר על המזמור?
אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום ירושלים". היצירה משמשת רקע לנאומים הנישאים בכנסת, והיא אולי יצירת האומנות הנצפית ביותר בישראל. רובנו רגילים אליה כל כך ולכן לא נותנים עליה את הדעת.
בשנת 1964 נבחר דני קרוון ליצור את התבליט שיכסה את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת. הקיר מעוצב בסגנון מופשט ובנוי מאבנים שעליהן חקוקות צורות גיאומטריות המשולבות זו בזו. האבנים המסותתות נועדו לתת תחושה של חוזק ופשטות גם יחד ולהעביר תחושה של שייכות עקב השימוש בחומר מקומי – אבן (המזכירה את אבני הכותל ואת חוק הבנייה בירושלים המחייב בנייה מאבן ירושלמית). לדעת האומן, היצירה מבטאת את הקשר בין ירושלים של מעלה, ירושלים הרוחנית, לירושלים של מטה, הגשמית.
- התבוננו בעבודה של דני קרוון. חפשו עוד תמונות שלה ברשת והסבירו את הקשר בין הפסוק "שאלו שלום ירושלים" לבין היצירה ולמקום שניתן לה במשכן הכנסת.
בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת רוחמה רז ביצעה את השיר.
עיר ואם
מילים ולחן: נעמי שמר
עיר ואם לב פועם, עַיִן כול רוֹאָה
תוּגָתֵךְ אין לה שם, שִׂמְחָתֵךְ גוֹאָה
עיר ואם, עיר שלי, התדעי שלווה
את עוטה בשבילי אור ואהבה.
שמחתי באומרים לי,
בית ה' נלך
בשירך שיר השירים לי
אשתחווה מולך,
כי עוד חי בשערייך
זכר אתמולך,
ובראש כל הררייך
מלך רב מוֹלֵךְ עלייך
פזמון…
עם המיית מֵימֵי שילוח,
ההולכים לאט
אַתְ תמיד נתת בי כוח,
את בי תקווה נטעת
עם האורן והזית,
צל על חומותיי
מי יבנה יבנה לי בית,
בעיר חלומותיי
פזמון…
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
- איזה פסוק חבוי בשיר?
- השיר מייצר קשר בין מזמורי תהלים לעיר ירושלים.
מצאו שירים ומזמורים נוספים העוסקים בעיר ירושלים.
(פסוק א)
מזמור קכא הוא אחד מחמישה-עשר "שירי המעלות", שבפתיחת כל אחד מהם הכותרת: "שיר המעלות". הפרשנים נחלקו בפירושה של המילה "מעלות". על פי אחד הפירושים, המעלות הן חמש-עשרה מדרגות שהיו בבית המקדש, שעליהן עמדו הלוויים ושרו את השירים הללו.
- חוקרים רבים סבורים שהמעלות הן מקום מסוים בבית המקדש.
היעזרו בדבריה של חוקרת המקרא ד"ר לאה מזור במאמר "שרשור למעלות", הסבירו את הפירוש הזה והציעו פירושים נוספים למילה "המעלות".
(פסוק ב)
המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו עולם מושגים – העזרה היא מאת האל שברא את השמיים ואת הארץ.
הצמד "שמיים וארץ" מופיע פעמים רבות במקרא ומתאר במילים פשוטות את הדברים הגדולים ביותר – היכולת הכבירה של האל שברא את הטבע ושומר עליו. במזמור זה אנחנו גם עדים להגנה ההרמטית שהאל יכול להעניק, הגנה החזקה אפילו יותר מאיתני הטבע: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה".
- אילו עוד תיאורי מקום ומרחב נזכרים במזמור?
בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר היו עולים לרגל מכל קצות הארץ כדי להתפלל ולהקריב קורבנות.
מזמור קכב הוא תפילה למען ירושלים, שבה המתפלל מתאר את שמחתו לעלות לבית המקדש. ייתכן שהמזמור היה נאמר סמוך לעלייה לרגל לבית המקדש, וייתכן שהוא מתאר את שמחת המתפללים שהגיעו מן הגלות אל המקדש.
- על פי כותרת המזמור, מי כתב אותו?
- על פי תוכן המזמור, האם זה ייתכן?
גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של ירושלים. וכך תיאר יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) את הארמון:
אולמות מפוארים מקושטים באבני חן, כסף וזהב, תקרות עשויות קורות עץ מעוטרות ומיטות למאה אורחים. הארמון היה מוקף בסְטָוִוים עגולים (סְטָיו הוא מבנה מקוֹרֶה עם שדרת עמודים לאורכו).
המקומות הפתוחים היו מלאים דשא ועצים, ביניהם שבילי טיול ארוכים, וסביבם תעלות עמוקות ובריכות מלאות. בכל מקום נצבו עבודות מלאכת נחושת, שדרכן נשפכו המים. סביב זרמי המים היו שׁוֹבָכִים של יונים מאולפות.
(יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ה, ד, ד)
בבתים של תושבי ירושלים האמידים נמצאו רצפות פסיפס היכולות להוסיף ולספר לנו כיצד נראו בתי העשירים, ואולי גם ארמונות ירושלים בתקופה הרומית, במאה ה-3 לספירה.
- מה הוסיף לכם הממצא הארכיאולוגי להבנת הפסוק והמזמור?
(פסוק א)
המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:
וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל,
כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוויים אומרים בשיר.
לא היו טרוטות, אלא מוקפות, כחצי גורן עגולה.
(משנה, מסכת מידות, פרק ב משנה ה)
נראה כי המעלות היו המדרגות שעליהן עמדו הלוויים ושרו, בסיום עבודת קורבן התמיד ובאירועים נוספים שהיו קשורים להתנהלות במקדש.
(פסוק ח)
6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש מביעה את ביטחונו של המאמין שה' ישמור עליו.
עולה השאלה – באילו נסיבות מבקש האדם במזמור שהאל ישמור ויגן עליו?
חוקרים ופרשני מקרא הציעו כמה אפשרויות. אחת מהן היא שהמזמור מתאר תפילה של לוחם היוצא לקרב, וזאת בשל הצירוף "צאתך ובואך" המופיע במקומות אחרים במקרא בהקשר של מלחמה. הצעה אחרת היא שהמזמור מבטא מעין "תפילת הדרך" של עולה לרגל היוצא מארצו או חוזר אליה.
- יש דרכים שונות לבטא הגנה ולחוש מוגנות. כיצד כל אחת מהתמונות מבטאת סוג אחר של הגנה?
- לאיזו הגנה אתם חושבים שהדובר במזמור מייחל? באילו נסיבות? הסבירו לפי הפרשנויות השונות.
(פסוק א)
בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר ז"ל.
- בסרט, ששמו לקוח ממזמור קכ"א, פאני מספרת שהפסוקים מתהלים חיזקו אותה ועזרו לה בתקופות הקשות ביותר.
מה הן המילים המחזקות ונותנות הנחמה במזמור קכ"א?
ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של העיר.
- על פי הסרטון, במה מתבטאת ייחודיותה של ירושלים?
קרדיט: חוגגים את ירושלים – מזל טוב לעיר שחוברה לה יחדיו / כאן 11, 2017
(פסוק ב)
הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק מהתנ"ך לפי הסדר, ובסך הכול 929 פרקים.
בתקופת הקריאה בספר תהלים הוזמנו יוצרים מתחומי הווידאו, הקולנוע והאנימציה ליצור וידאו ארט בהשראת הספר.
- הסרטון נקרא "תהלים קכ"א", אולם אינו מציג קשר ישיר לטקסט המקראי.
הסבירו מה הזיקה של הסרטון למזמור?
קרדיט: וידאו ארט של אתי אהרונסון בהשראת תהלים / מתוך תחרות ארגמן / תנך ביחד 929, 2017