בנבואותיו הראשונות של ירמיהו הוא רואה מראות ונדרש לזהותם, במה שנראה כמבחן שבו ירמיהו מוכיח את יכולותיו כנביא (במיוחד לעצמו). במהלך שיעור זה נעמיק בהבנת המראות ופשרם, ונדגיש את יכולת הראייה שגילה ירמיהו ואת מקומה בתפקיד הנביא. לאחר מכן נעמוד על האופי האישי של נבואת ירמיהו ועל האופטימיות הנדרשת מנביא לעומת הראייה המפוכחת. מתוך כך נזמן דיון על המתח בין אופטימיות לבין ראייה מפוכחת בחיינו האישיים.

הזמנה ללימוד

נציג לתלמידים מקל שקד (מומלץ להביא מקל שקד אמיתי ללא פרחים ופירות. אם אין בנמצא- אפשר להציג תמונה. ראו תמונה בעזר הוראה: מקל שקד) ונבקש מהתלמידים לומר מה הם רואים.
נשאל בפשטות (בלי הסברים ובלי ניסיון לכוון לתשובה):

מה זה? מה אתם רואים מול עיניכם?

נרשום את תשובות התלמידים על הלוח. (מקל / ענף / לא יודע…) ואחר כך נשאל:

למה לדעתכם אני מראה לכם את המקל הזה?
נסו לחשוב: מה עשויה להיות המשמעות של התמונה?

בפרק א נפגוש את הנביא ירמיהו, ונראה יחד איך הוא התחיל את תפקידו כנביא. גם הוא התבקש להתבונן ולקבוע מה הוא רואה.

מה דעתכם, מה מייחד את הנביא? האם נביא הוא פשוט אדם שמסוגל לראות היטב את המציאות ולהבין מתוכה מה צופן העתיד?

הזמנה לקריאה

כרקע לספר ירמיהו ולסיפור ההקדשה אפשר לצפות בסרטון המסכם את חייו ופועלו של ירמיהו, מומלץ לצפות בדקה וחצי הראשונות בלבד (ראו עזר הוראה: סיכום חיי ירמיהו).

שלב ראשון – מה אתה רואה?
נקרא את פסוקים יא-יב ונסביר שזוהי נבואתו הראשונה של ירמיהו. נדון בכיתה:

מה ירמיהו רואה?
האם לדעתכם כל אדם היה רואה מה שראה ירמיהו? אילו תשובות אחרות יכול היה ירמיהו לענות לשאלה? (מקל, ענף, לא יודע…)
איזו משמעות שלילית עשויה להיות למראה של מקל? איזו משמעות חיובית עשויה להיות למקל שקד? (מקל – מכה ופורענות, שקד – פריחה, התחדשות, שקדנות)
כיצד מסביר ה' את המראה? מה משמעותו? (מקל השקד הוא סמל לכך שה' שוקד על דברו, כלומר מקיים את הבטחותיו ועושה את שהוא אומר)
כלפי מי מופנית הנבואה, לדעתכם? ממלכת יהודה, אומות העולם, ירמיהו עצמו? (כל התשובות נכונות, אך נדגיש שכאן הנמען של הנבואה הוא ירמיהו עצמו, שצריך לשאוב ממנה ביטחון וללמוד את תפקיד הנביא)

נמשיך לקרוא את פסוקים יג-טז ונדון בכיתה:

מה ירמיהו רואה?
האם לדעתכם כל אדם היה רואה מה שראה ירמיהו? אילו תשובות אחרות יכול היה ירמיהו לענות לשאלה? (סיר, סיר נפוח, לא יודע…)
כיצד מסביר ה' את המראה? מה משמעותו?
כלפי מי מופנית הנבואה, לדעתכם? ממלכת יהודה, אומות העולם, ירמיהו עצמו?

נעמוד יחד על הדומה והשונה בין שני המראות הנבואיים:

מהם הביטויים החוזרים בשני המראות? (מה אתה רואה?, אני רואה)
מה פירוש הביטוי 'היטבת לראות'? (ראית נכון)
מהו תפקיד הנביא לדעתכם: לפרש את המראות ואת המציאות לפי ראות עיניו או להעביר את דבר ה' לנמעני הנבואות (עם ישראל, עמים אחרים, אנשים מסוימים) בלי לערב את עצמו?

שלב שני – נקודת מבט של נביא:
מקובל במסורת שספרי הנביאים נכתבו על ידיהם (בבא בתרא כ"ב). נבואות רבות בספר ירמיהו (וגם נבואות של נביאים אחרים) כתובות בגוף ראשון ומתארות חוויה אישית מאוד. גם פרק א נכתב רובו בגוף ראשון ומתאר את ההקדשה של ירמיהו ואת נבואותיו הראשונות מנקודת מבטו.
נעיין בפסוקים ד-ו, המתארים את הקדשתו של ירמיהו ואת תגובתו הראשונית, ונדון בכיתה:

מה מספר ירמיהו על הקדשתו?
מה הייתה הרגשתו?
כיצד ה' מעודד אותו?
האם הנבואות שירמיהו זוכה להן בפסוקים יא-טז עשויות לדעתכם לעודד את ירמיהו לקבל את שליחותו או להרתיע אותו יותר? מדוע?
עד כמה לדעתכם אישיותו ורגשותיו של הנביא רלוונטיים לתפקידו?
האם הם עשויים להשפיע על תוכן נבואותיו?
האם הם עשויים להשפיע על איך שהוא רואה את המראות הנבואיים?
נסו לחשוב: לו היו סיפור ההקדשה של ירמיהו ונבואותיו הראשונות מסופרים בגוף שלישי, האם זה היה משפיע על תוכנם? במה?

נסכם ונאמר כי ספרי הנביאים מסופרים בדרך כלל מנקודת מבטו של הנביא, ולפעמים כוללים גם תחושות ולבטים פנימיים של הנביא.

שלב שלישי – לנביא ייקרא רואה:
נעיין בשמואל א פרק ח פסוק ט:
"לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים: לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה"
נסביר את ההקשר: בסיפור שבו שאול מחפש את אתונות אביו, מציע נערו בשלב מסוים להיעזר בשירותיו של הרואה (שמואל) כדי לאתר את האבדה. המספר עוצר את עלילת הסיפור ומסביר לקורא ש'רואה' הוא שם קדום למי שבימי המספר (ואולי גם בימינו) מכונה 'נביא'.

מדוע לדעתכם, כונה הנביא 'רואה'?
מה יכול שמואל לראות לפי ההקשר בשמואל א פרק ח? אילו יכולות מיוחדות יש לו?

נחשוב יחד על משמעויות שונות של הפועל 'ראה' ונגבש רשימה.
אפשר להזמין את התלמידים לחשוב על משמעות הפועל ראה בביטויים ובפסוקים הבאים:

רואה חשבון (בחינה, בדיקה)
נחיה ונראה (הבנה, גילוי)
ראה את הנולד (חיזוי, צפי, הבנה)
וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ (מלאכי פרק ג פסוק יח) (הבחנה, שיפוט)
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב (בראשית פרק א פסוק) (קביעה, הבחנה בין טוב לרע, שיפוט)
יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ (תהילים קכח פסוק ה) (נחלה, קבלת שכר)

נסכם את המשמעויות על הלוח ונבחן יחד אילו מהן עשויות להתאים לתפקיד הנביא-הרואה על פי המסופר בירמיהו פרק א (התוספות שבסוגריים: באיזה אופן המשמעות מתאימה לתפקיד הנביא).

בוחן ובודק (את התנהגותם של האנשים)
מבין, מגלה (את המציאות ואת הראוי לעשות)
חוזה, צופה (את העתיד לקרות)
שופט, מבחין (את המלכים ומעשיהם)
קובע, מבחין בין טוב לרע (מורה דרך ראויה לעם)
מקבל שכר (ה' שומר עליו)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את ירמיהו פרק א פסוקים יא-טז, עסקנו בשני המראות הנבואיים בפרק והשווינו ביניהם. עמדנו על הגדרתו של הנביא כרואה ומשמעותה של הראייה הנבואית.
מיומנויות: זיהינו מטבעות לשון חוזרים והשווינו בין שתי נבואות. עמדנו על כפל משמעות של הביטוי "היטבת לראות" ועל ריבוי המשמעויות של השורש רא"ה במקרא מתוך עיון בהיקרויות של השורש.
מתודות: פתחנו בתרגיל התנסות בזיהוי מראות (מקל שקד) ומתוכם עוררנו את שאלת המוקד. העמקנו בקריאת הפסוקים ודנו בהם, ומתוכם עברנו להבנת השורש רא"ה בעזרת עיון בפסוקים ובביטויים עבריים.

אפשר עוד...

סגנון של נביא:
נוכל להרחיב את העיסוק בסגנון האישי של כל נביא ובהשפעה של אישיותו על נבואותיו מתוך עיון בחלקו האחרון של המאמר 'הנביא: אישיותו ודרכו' של צ' אדר באתר מטח (החלק הפותח בכותרת: נביא נביא ודימוייו).

איך ייתכן שלכל נביא יש סגנון שונה אם כולם מביאים את דבר ה'?
מהו סגנונו המיוחד של ירמיהו? כיצד הוא משפיע על תוכן ספרו ונבואותיו?
באיזו מידה לדעתכם על מנהיגים לשאוף לאובייקטיביות ולניתוק מעולמם האישי? מתי זה הכרחי ומתי דווקא הסובייקטיביות עשויה לתרום להצלחתם כמנהיגים?

מקל שקד:
כדי להרחיב ולהעמיק את הלימוד על המראות שראה ירמיהו ופשרם נעיין במאמרו של פרופ' חננאל מאק 'מקל שקד אני רואה' באתר מטח, ודרכו נכיר פרשנויות נוספות לנבואות ירמיהו בפרק א.

מהי נבואת הזעם בפרק ומהי נבואת הנחמה, לפי כותב המאמר?
על מה "שוקד" ה' לטובה ולרעה? (ראו ירמיהו פרק לא פסוק כז)
מה מיטיב ירמיהו לראות? כיצד תסייע לו יכולת זו בתפקידו כנביא?

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

מקל שקד

By Silvia Pascual\ shutterstock.com

מדרשים מקל שקד

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ? וָאֹמַר: מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה". (פסוק יא)

סיכום חיי ירמיהו

קרדיט: מתוך אתר 929

מדרשים סיכום חיי ירמיהו

הכי טוב בבית

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש....

מדרשים הכי טוב בבית

"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר, וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר."
(ב, יח)

וריאציה מאת לואיס הג על יצירתו של דייוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [LC-USZC4-3438]]

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש. החלק הראשון של המדרש הוא פתיחה, ובה דרשות של פסוקים מחוץ למגילת איכה, המתאימים לתוכן הקינות על החורבן.

לקריאת המדרש

אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל – אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלּוֹחַ שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים. עַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְּרָת שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִין וּסְרוּחִין, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר" (ירמיה ב, יח).

(איכה רבה, פתיחתא יט)

לפי הפרק, ירמיהו מאשים את בני ישראל על שהם מעדיפים את הטובות שמציעות הארצות השכנות על פני ארץ ישראל.
לפי המדרש לפסוק, הנביא מתאר את עונשם של ישראל – הם שותים את מימי נהר הפרת במקום לשתות את מימי ירושלים.
מה הקשר בין המדרש לפסוק בהקשרו?

אוי לי עלייך אמי ציון

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר...

מדרשים אוי לי עלייך אמי ציון

"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ."
(א, י)

סבסטיאנו קונצ'ה, הנביא ירמיהו, 1718, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר על חורבן האהוב עליו מכול?

לקריאת המדרש

אמר ירמיהו: אומַר לכם לְמה אני דומה, לכהן גדול שעלה גורלו להשקות מים המרים וקרבו את האשה אצלו ופרע את שערה. נטל הכוס להשקותה, נסתכל בה שהיא אמו, התחיל צווח ואומר: אוי לי אמי שהייתי משתדל מכבדך והריני מבזך. כך היה ירמיה אומר: אוי לי עלייך אמי ציון שהייתי סבור שאני מתנבא דברים טובים וניחומים והריני מתנבא עלייך דברי פורענות.

(פסיקתא רבתי כו, ויהי בעת שסרחה)

המדרש משווה את תפקידו של ירמיהו לתפקידו של הכוהן הגדול בטקס של חשד לאישה סוטה (במדבר ה, יא- לא).
מה הדמיון בין הנביא לבין הכוהן הגדול לפי המדרש?

זכרתי לך חסד נעורייך

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ...

ניבים וביטויים זכרתי לך חסד נעורייך

"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
(ב, ב)

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הוא מתאר את היחסים בין העם לאלוהיו באמצעות דימוי מחיי הזוגיות, מימי ראשית הקשר, עת האהבה ניבטת מהעיניים והתמימות וההתמסרות בשיאם. ירמיהו מזכיר את המדבר כמקום נישואיהם של עם ישראל עם ה', ומתכוון לברית בהר סיני.
מאז הפכו הדברים לביטוי של מסירות ואהבה אידאלית.

"כשהיינו צעירים, את זוכרת, אז פרחה האהבה…" או במילות הנביא ______________.
חפשו עוד ביטויים ומשפטים משירים בעברית הממחישים את דברי הנביא.

קרדיט: זכרתי לך חסד / אמיר דדון, 2012

שומו שמיים

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ...

ניבים וביטויים שומו שמיים

"שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת, וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם ה'."
(ב, יב)

צילום: pexels.com

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (פסוק ב). אבל כעבור כמה פסוקים אכזבתו של האל מעמו ניצבת במרכז. עיקר טענתו: העם שהעליתי ממצרים זנח אותי לטובת ה"הבל". על כְּפיות הטובה הזו אומר הנביא (או משתמש בלשון ציווי, לדעת חלק מהפרשנים): "שומו שמיים".

להמשך קריאה

מה משמעות המילה "שומו"? חלק מהפרשנים סבורים כי הכוונה מדובר בפליאה על כפיות הטובה, פליאה שאותה יביעו השמיים. אחרים פירשו את המילה מלשון "שממה", ולפי סברתם הנביא קורא לשמיים להתייבש.
בימינו קיבל הביטוי הזה משמעות אחרת, בעיקר של קריאת צער וחרדה.

הנביא קורא לשמיים להתייבש, בגלל חוסר הנאמנות של בני ישראל לה'.
מה הקשר בין הנאמנות לה' לבין מצב השמיים?

גלות

בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493,...

תרבות ואומנות גלות

הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור...

תרבות ואומנות הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית

"וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ, לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ."
(א, יח)

הנביא ירמיהו. פרט מתוך ציור קיר מאת מיכלאנג'לו (איטליה 1475–1564) בקפלה הסיסטינית ברומא. מתוך ויקישיתוף

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור שבוותיקן. הקפלה מעוטרת בציורי קיר שיצרו אומנים איטלקים בתקופת הרנסנס (המאה ה -16). את ציור הקיר של ירמיהו צייר האמן האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו.

להמשך קריאה

שימו לב לדמותו של ירמיהו ביצירה – מבע פניו מהורהר ואולי אף מביע אכזבה ועצב, רגליו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו וזקנו. גופו שפוף וניכר כי תפקידו גורם לו סבל.

האם כך דמיינתם את דמותו של נביא החורבן ירמיהו?
האם התמונה ממחישה את הצו האלוהי לירמיהו להיות לעיר מבצר, לעמוּד ברזל ולחומות נחושת?

מצפון תיפתח הרעה

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם...

סיפורו של מקום מצפון תיפתח הרעה

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ."
(א, יד)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן.

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.

התבוננו במפה ושערו – מדוע דווקא מצפון תפתח הרעה? מה היא החולשה של הצפון?

במדבר בארץ לא זרועה

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי...

סיפורו של מקום במדבר בארץ לא זרועה

צילום: shutterstock.com

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי הספר יחזרו שוב ושוב תיאורי הנוף המדברי, דימויים הלקוחים מתנאי החיים הייחודיים של הסביבה הזאת.

להמשך קריאה

נאום הניצחון של מנחם בגין לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977, שבו הליכוד ניצח לראשונה את המערך, מהדהד את נבואת ירמיהו:

היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימינו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום.

עתה אני אבקש להשמיע תודה. תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: "וזכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים".

(תל אביב, 17 במאי 1977)

השוו בין דברי בגין בנאומו לבין דברי ירמיהו.

איזה שינוי שתל בגין בדברי הנביא ירמיהו, ומדוע?
על איזו "ארץ" דיבר ירמיהו ועל איזו "ארץ" בגין?

שקידתו של השקד

ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד. ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל...

ריאליה מקראית שקידתו של השקד

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה."
(א, יא)

סיר נפוח

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:...

ריאליה מקראית סיר נפוח

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה, וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה."
(א, יג)

פרי הסירה הקוצנית בעל מראה סיר נפוח. צילום: shutterstock.com

סיר בישול מתקופת הברזל. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:
סיר בישול המעלה עשן, כמראה סירי הבישול האופיינים לימי בית ראשון, שהיו עגולים ונפוחים בבסיסים ביחס לפיה הצרה שלהם;
פרי הסירה הקוצנית שצורתו מזכירה את מראה סיר הבישול;
ערמה של קוצי הסירה הקוצנית שהונחה ליד פתח הבית לשם הסקה בחורף, והתעופפה ברוח.

כיצד מדגים הסיר הנפוח (על שלושת פירושיו) את נבואת החורבן? היעזרו בפירוש לפרק א מסדרת "עולם התנ"ך".

מי אתה, ירמיהו הנביא?

ירמיהו הנביא פעל במשך 40 שנים, באחת התקופות הסוערות והקשות ביותר של עם ישראל. הוא...

סרטונים מי אתה, ירמיהו הנביא?

"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ, מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן."
(א, א)

ירמיהו - הסרט

ירמיהו מוקדש לנבואה עוד בהיותו בבטן אימו. בנבואת ההקדשה הוא אינו מוכן לקבל את השליחות...

סרטונים ירמיהו - הסרט

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי."
(א, ו)