מות שאול וקינת דוד בתרבות העברית – להעשרה ולהרחבה
פרק א
בכמה מילים
שימו לב: יש גם הצעה למשימת כתיבה בסוף.
הסיפור הדרמטי על מות שאול וקינת דוד על שאול ויהונתן שימשו השראה למשוררים ישראליים רבים מראשית הציונות ועד ימינו. אפשר לבחור אחד מן השירים, לספר מעט על הרקע לכתיבתו ולהשוות בינו לבין הפסוקים. על סמך ההשוואה וההבדלים אפשר לחשוב מדוע בחר המשורר בדוד, יהונתן או שאול לגיבורי שירו ומה האמירה שלו בכתיבה בהשראת סיפור התנ"ך לבני הדור שבו נכתב השיר.
הזמנה ללימוד
- על הרי הגלבוע – שאול טשרניחובסקי
מיד לאחר מאורעות תרפ"ט 1929 כתב שאול טשרניחובסקי את הבלדה, ובה עיצב את דמותו של שאול כגיבור לאומי, כגיבור מלחמה ללא חת, כמופת לאומי לעם המתיישב על אדמתו ולוחם על חירותו.
שאול מנהיג את העם במלחמה. בשורות האיוב ניחתות עליו בזו אחר זו, בית אחר בית. בנו יהונתן נפל, בנו מלכישוע נפל, בנו אבינדב נפל. ושאול מקבל את בשורות האיוב אך דבק בנחישות מלחמתו עד הסוף – כי אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו. ובכל בית הוא מורה לנושא כליו לתקוע תקיעת עידוד לצבאו: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ, גִּבּוֹרִים עֲמֵלִים!". וככל שהבשורה קשה יותר, כך גדלה נחישותו: "אַל נָסוֹג מִמְּקוֹם בּוֹ נַעֲמֹדָה, אַל נוּעַ". ובמילותיו האחרונות, לאחר שידע על נפילת שלושת בניו, לקראת נפילתו על חרבו, עדיין הוא נוסך רוח קרב בלוחמיו ומותיר מורשת של גבורה: "עֲלוּ! תִּפְסוּ מְקוֹמָם שֶׁל נוֹפְלִים וּכְשֵׁלִים!" - הנה תמו יום קרב וערבו – נתן אלתרמן
בשיר 'הנה תמו יום קרב וערבו' שנכתב בשנת 1945 בסיומה של מלחמת העולם השנייה ולקראת המאבק הצפוי על עצמאות ישראל, אמו של שאול – ולא דוד – היא המקבלת את בשורת האיוב על מותו. אם שאול (שלא כאם סיסרא המוזכרת בשירת דבורה) מגלה גבורה מופתית ומבטאת מסרים של מלחמה בלא ויתור, בלא כניעה ובלא נסיגה. תגובתה מזכירה את התגובה של שאול בשירו של טשרניחובסקי, בקבלו את הבשורות על נפילת בניו. בסיום השיר דוד אינו מקבל את הבשורה אלא את הקריאה להמשיך ולהנהיג את העם במקום שאול ובניו שנפלו. - שיר על רעי – דן בירן
יותר מעשרים שנה לאחר שירו של אלתרמן, לאחר שחברו הטוב נפל במרדף אחרי מחבלים במורדות הגלבוע כתב המשורר דן בירן את 'שיר על רעי' (ראו עזר הוראה: שיר על רעי), היוצר קשר ישיר ורציף בין נפילת שאול בגלבוע לנפילת חברו משה סטמפל ובין כאבו העמוק של דוד לכאבו שלו.
שלא כשני השירים מן השנים שקדמו לתקומת ישראל, בשיר הזה יש הרבה יותר מקום לכאב, לאובדן ולאבל האישי, ואפילו תקווה שקטה ששרשרת הנופלים ההיסטורית תבוא אל קיצה.
הצעות לפעילות כתיבה יצירתית בעקבות לימוד היצירות:
נזמין את התלמידים להוסיף לקינת דוד שורה משלהם שיכולה להשתלב בכל מקום שהם ירצו בקינה הקיימת. מתוך השורות שהתלמידים יוסיפו אפשר לנסות ליצור קינה חדשה.
נציע לתלמידים לבחור נופל או אדם אהוב שהכירו אישית או שלמדו עליו ולחבר קינה לזכרו. אפשר לבקש מהם לבחור דימוי או אמצעי ספרותי אחד מתוך קינת דוד ולהשתמש בו בקינה שלהם או לפתוח לכתיבה חופשית משלהם.
