מזבח אדמה

נקרא את פסוקים יח-כא. ננחה את התלמידים לסמן מלים קשות וביטויים קשים בעת הקריאה. נערוך רשימה על הלוח וננסה לבאר אותן יחד:

• פסוק יט – "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" – אותי, או בעבורי
  "אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" – אל תייצגו אותי בפסל גם אם הוא מהודר מאוד
• פסוק יח – "מִזְבַּח אֲדָמָה" – מזבח עשוי אדמה
• פסוק כא – "גָּזִית" – אבנים גזוזות, מסותתות ומעוצבות
  "כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ" – כי אם תניף על אבני המזבח חרב
  "וַתְּחַלְלֶהָ" – אתה תחלל אותן (מדוע? נתון לפרשנות)

כעת נקרא יחד את הפסוקים ונחליף את המילים הקשות בביאור שלהן ברצף הקריאה. ננסה להבין את משמעות פשט הפסוקים יחד מתוך השאלות האלה:

• בפסוקים שלנו יש הוראות בניה מפורטות, של מה? (מזבח)
• מאילו חומרים יש להימנע בבניית המזבח? (כסף וזהב, לא להיעזר בחרב, ולא ליצור אבנים מסותתות)
• מה רצוי לעשות בתהליך הבנייה? (לבנות אותו מאדמה, או מאבנים לא מסותתות)
• שערו למה דווקא דברים מסוימים מותרים ואחרים לא? (יש זיקה ונטייה מובהקת לחומרים מצויים שלא צריך לכרות מתוך מכרה או לסתת בברזל; לפשטות על פני הדר)

נחלק את הכיתה לזוגות, נניח במרכז הכיתה חומרים שונים (חימר, אבנים, חול, נייר אלומיניום, עיתונים, פלסטלינה ועוד) וננחה את הזוגות לנסות לבנות מזבח קטן על פי ההנחיות שבפסוקים, ובעזרת החומרים שנראים להם מתאימים ביותר.
נבקש מהזוגות בגמר המלאכה לסדר את המזבחות שבנו על השולחנות בכיתה, ונסייר בתערוכה הקטנה שנוצרה. כל זוג בתורו יסביר על הבחירות שבחר במהלך הבנייה, ועל הקשר שלהן לפסוקים.

נקרא יחד את הטקסט שכתב קובי אוז על הפסוקים שלנו.
ננסה בעזרת שאלות מנחות לברר מה הנקודות שאוז מעלה בדברים שלו (ואגב כך נסביר את הסלנג המשובץ בדבריו):

• מה הרוח הכללית שאתם מרגישים בדברים שקראנו? (שפת רחוב פשוטה, דיבור ישיר ולא מיופה)
• לאיזה ערך קובי אוז מכוון?
• מה הוא מזהה בהנחיות הכלליות שאלוהים נותן? (טבעיות, כנות, פשטות)
• למה זה קשור לסמיכות של הדברים למעמד הר סיני לדעתו ולדעתכם? (להבחין בין המעמד העז והמרשים של הקולות והברקים, לעומת אופן העבודה הרוחנית היומיומית והקשר הקבוע עם אלוהים. לא לנסות לצאת מגדר הרגיל, אלא דווקא לקדש את הרגיל ולעבוד דרכו את אלוהים)

נזמין את התלמידים לחשוב על מישהו שהם מכירים ואוהבים שהיו רוצים להעניק לו דבר פשוט, שאין צורך לקנות, דבר שממילא מצוי בבעלותם ושאין להם צורך בו, או דבר שהם יכולים להכין כמו ציור, פסל פלסטלינה, עוגיות וכו'. התלמידים יצטרכו להביא למכרם את המתנה במהלך השבוע הקרוב. בעת הכנת המתנה נבקש מהם לחשוב על גורמים אלה:

• מה הייתם רוצים לתת לו?
• כיצד מתאים להעניק את המתנה הזו? (עטופה, בשקית פשוטה, בלי שום עטיפה, להניח במקום כלשהו ולהודיע לו שעליו לחפש וכדומה)

נבהיר שאופן הנתינה צריך להלום את נמען המתנה. לא חשוב אם הנתינה תהיה צנועה, חגיגית או אם תוקדש תשומת לב בפרטי המתנה, העיקר שתוקדש למתנה ולאופן נתינתה מחשבה.
נבקש מהתלמידים למלא 'דו"ח מתנה' אחרי שיעניקו את מתנתם ובו יפרטו את דברים אלה:

• למי בחרת להעניק מתנה?
• מה בחרת לתת?
• איך הגשת את המתנה?
• מה היה חשוב לך באופן הגשת המתנה?
• מדוע?
• האם לדעתך מקבלי המתנה חשו במחשבה שהקדשת לאופן ההגשה ולבחירת המתנה?

בשבוע הבא נעבור יחד על הדו"חות ונסכם את ההתנסות במליאת הכיתה.

סגירת מעגל לפתיחה:
נזכיר לתלמידים שפתחנו את השיעור בסוכריות שמקצתן לא היו עטופות. נזכיר את התגובות שהתעוררו עקב ההבדל הזה ונשאל:

• האם אפשר לראות את הדברים אחרת, עכשיו, לאור התובנות שעלו לנו במהלך השיעור?
• מה אפשר ללמוד מהפסוקים שלמדנו על נתינת הסוכריות לא עטופות?
• האם משהו התחדש לכם לאור הדברים האלה?

תוכן: נזכרנו בעשרת הדברות במהלך משחק, בחרנו סוכריות עטופות ולא עטופות והבנו את חשיבות העטיפה. הכרנו את ההנחיות המפורטות לגבי אופן בניית המזבחות לאלוהים. העמקנו במשמעות כל אפיון, וזיהינו תובנות על אופני נתינה.
מיומנות: הבנת משמעות הטקסט המקראי בעזרת טקסט עכשוי.
מתודה: בניית מזבח על פי ההוראות המקראיות