מכת בכורות ויציאת מצרים ברכוש גדול
בכמה מילים
יציאת בני ישראל ממצרים מציבה את ישראל מול מצרים, המשעבד מול המשועבד שיוצא לחופשי. מכת בכורות גורמת לצעקת מצרים לעלות ומעוררת בנו הדים לצעקתם של בני ישראל מעבודת הפרך. פרעה ומצרים ממהרים לשלח את בני ישראל מארצם. האם שאילת הכלים היא פיצוי על שנות העבדות, או שהיא מעידה על קשר אנושי שבכל זאת נוצר בין ישראל למצרים?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: שאלה
נזכיר כי הנושא האחרון שלמדנו היה שליחותו של משה להוציא את ישראל ממצרים בשמות פרק ג, ואנו קופצים על כל סיפור עשר המכות ומגיעים למכה האחרונה- מכת בכורות- שאנו יודעים שבעקבותיה יצאו בני ישראל ממצרים. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם דווקא מכת בכורות היא ששכנעה את פרעה להוציא את בני ישראל?
- מה כואב כל כך דווקא במכה הזו?
אפשרות שנייה: תמונה ודיון
נציג לתלמידים את התמונה שבעזר ההוראה: חתול מתבונן במראה ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
במהלך השיעור נראה שמצרים וישראל מציגים תמונת ראי אלה לאלה, ונראה איך מצרים פתאום רואים בישראל 'נמרים' ולא 'חתולים'.
אפשרות שלישית: תמונה
נקרין לתלמידים את ציורו של אדוארד מונק 'הצעקה' שבעזר ההוראה: הצעקה ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
היצירה המפורסמת של אדוארד מונק'הצעקה' מעבירה תחושה חזקה של כאב. דמות עומדת על גשר, פניה דמויות גולגולת, והיא צועקת בלי קול. הצעקה שלה מהדהדת דרך הקווים המעוותים שסביב לדמות ומאחוריה, ודרך הצבעים העזים והמשלימים שיוצרים תחושה של עולם מעוות.
בשיעור נדון בצעקה של מצרים בעקבות מכת בכורות.
הזמנה לקריאה
מכת בכורות- צעקת מצרים וצעקת בני ישראל
נקרא עם התלמידים את שמות פסוקים כט-לונשים לב למילה 'בכור' שחוזרת בפסוקים.
- מי בדיוק מת במכת בכורות?(כל הבכורות, מהבכור החשוב ביותר במצרים- יורש העצר, ועד הבכורותשל פשוטי העם, וגם בכורי הבהמות)
כבמכות האחרות, יש כאן עונש לכל העם המצרי,אך מכה זו נחשבת לקשה במיוחד.
- כיצד מגיבים במצרים למכה?
נשים לב לתגובה של המצרים לאירוע הקשה- צעקה גדולה.
- מי עוד צעק בספר שמות?
נקרא את פסוקים ז-ט בפרק ג בשמות (ראו דף עבודה: שמות פרק ג פסוקים ז-ט).
- אם כן, איזה סוג של עונש המצרים מקבלים?
נראה שיש פה מכה קשה לכל המצרים שהיא מידה כנגד מידה, לא רק פרעה עינה את ישראל, אדם אחד אינו יכול לענות עם שלם, מצרים כולה לחצה ועינתה את בני ישראל.
נשווה לפסוקים בשמות פרק כב העוסקים באיסור על עינוי הגר (ראו דף עבודה: שמות פרק כב פסוקים כ-כב).
האיסור על עינוי אינו תקף מן הסתם רק לפסח מצרים אלא גם לדורות. אסור לענות את הגר כי גם אנו היינו פעם גרים, זרים וחלשים בארץ מצרים. ואם בכל זאת נענה את הגר, והוא יצעק אל אלוהים, אלוהים ישמע את צעקתו. וכמו במצרים העונש יהיה קשה, מידה כנגד מידה.
יציאת מצרים- מהירות מצרים ומהירות בני ישראל
נקרא את פסוקים לא-לד ונשאל את התלמידים:
- מה האווירה בפסוקים? (אווירה של בהילות, כולם ממהרים לשלח או לצאת)
נחלק לתלמידים את דף העבודה: יציאת מצרים – פסוקים לא-לו לעבודה בזוגות.
נדון בשתי נקודות שעלו לגבי אופי יציאתם של בני ישראל ממצרים- מצד אחד בזריזות, כמעט בלי אוכל ורכוש, ומצד שני ברכוש רב שלקחו מהמצרים.
- מדוע מצרים ממהרים כל כך לשלח את ישראל? (לפי הפשט- פן ימותו, ואפשר להציע תשובות נוספות)
שאילת הכלים
נכין שני כובעים- קטגור וסנגור, ובכל פעם נניח אחד מהם באקראי על ראש של תלמיד, התלמיד שלראשו הכובע צריך לקטרג או לסנגר על ישראל בנוגע לשאילת הכלים.
יציאתם של בני ישראל ממצרים ברכוש גדול נזכרה בעוד שני מקומות במקרא. בפעם הראשונה – בדבריאלוהים לאברהם בברית בין הבתרים, כאשר נתבשר על גלות בניו ושעבודם ועל יציאתם מן הגלות לאחר מכן. נקרא את פסוקי ברית בין הבתרים ונדון בשאלה המובאת בדף העבודה (ראו דף עבודה: ברית בין הבתרים – בראשית פרק טו פסוקים יג-יד).
האזכור של היציאה ברכוש גדול כבר בשלב הנבואה המקדימה על שעבוד מצרים ועל היציאה ממצרים מעידה שהיא אינה פרט שולי ביציאת מצרים, וכן מעידה על אופי היציאה- עם שזכה בחירותו בצדק, עושה דין במשעבדיו ויוצא מן המצר חזק ובליבו תקווה להמשך.
היציאה ברכוש גדול נזכרת גם במזמור קה בתהילים, המביט אל יציאת מצרים ממרחק זמן ניכר. נקרא את הפסוקים בדף העבודה: תהילים פרק קה פסוקים לו-לח ונדון בשאלה המובאת בדף העבודה.
אזכור היציאה ברכוש גדול בתיאורו של משורר תהילים מאות שנים לאחריה מלמד על חשיבות הפרט הזה בסיפור.
נשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בין המקור בספר שמות לבין שני המקורות האלו? (בשניהם לא נזכר המקור לאותו רכוש גדול – לכסף ולזהב שישראל נשאו אתם בעת שיצאו ממצרים, אף שאפשר לשער שהמקור הוא המצרים- וגם לא נזכר כיצד הושג רכוש זה – בשאילה)
נראה כי היציאה בכסף וזהב היא חלק מהותי בנסיבות היציאה ממצרים, שאותן התורה מתארת בקיצור בפרק יד פסוק ח: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה". זה אולי גם משעה הכרחי של הצטיידות לקראת הנדודים במדבר.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים לה-לו שבהם היציאה מתוארת בצורה מכובדת: "וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם, וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם". נראה כי יציאתם של בני ישראל מצד אחד זריזה מאוד ומהירה, ומצד שני הם יוצאים ברכוש גדול, כעם שיצא כדין מיד משעבדיו. נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על שאילת הכלים?
- האם יש בשאילת הכלים עונשמידה כנגד מידה, או ששאילת הכלים מעידה עלקשר אנושי שנוצר בין שני צדדיו של המתרס?
מבט לחיים
נבקש מהתלמידים לחשוב על צעקה שצעקו על עוול שנעשה להם או על צעקה אחרת שנשמעת היום- אישית, חברתית, פוליטית. נשאל את התלמידים:
- האם מישהו שמע את הצעקה?
- האם הצעקה קיבלה מענה כלשהו?
נשאל את התלמידים:
- האם שאילת הכלים יכולה לפצות על שנות העבדות?
- האם אפשר לפצות על כל פגיעה? מתי כן ומתי לא?
- האם המטרה של שאילת הכלים הייתה פיצוי?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: ראינו את תמונת הראי של ישראל ומצרים, הן במכת בכורות ובצעקת מצרים שהיא מידה כנגד מידה לצעקת ישראל, הן במהירות שבה המצרים שילחו את עם ישראל ובמהירות שיצאו בה ישראל. לבסוף דנו אם שאילת הכלים ממשיכה את תמונת הראי הזאת או שוברת אותה.
מיומנות: אינטרטקסטואליות, פרשנות, מילים מנחות.
מתודה: דף עבודה, כובעי קטגור סנגור, תמונה.
אפשר להשוות את הצעקה של בני ישראל לצעקתה של הנערה בסדום שהובילה לחורבן סדום בשמות פרק כא פסוק כב: "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה". אלוהים עונה ומגיב בחומרה לצעקה שנובעת מעינוי.
