יציאה בחיפזון
בכמה מילים
נעסוק ביציאה לדרך ובמהירות היציאה של ישראל. נשאל מדוע היציאה נעשתה בחיפזון ומה אפשר ללמוד ממנה על ניצול הזדמנויות.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: התמהמהות
נבקש מהתלמידים לחשוב על רגע גורלי שבו הם היו צריכים לעשות משהו.
- האם עשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות מיד או שהתלבטתם והתמהמהתם?
- מה קרה כתוצאה מכך?
- האם לדעתכם צריך לעשות דברים חשובים בזריזות או דווקא לקחת את הזמן ולעשות אותם בנחת? מדוע?
אפשרות שנייה: שמש אסוציאציות
נכתוב על הלוח: 'הזדמנויות שאסור לפספס' ונבקש מהתלמידים לחשוב על הזדמנויות כאלה ונכתוב אותן מסביב על הלוח. נשאל את התלמידים:
- איך אפשר לפספס הזדמנות?
- באילו מקרים אנחנו עלולים לפספס הזדמנות?
- אם פספסנו, איך אפשר לתקן?
- אילו טיפים אפשר לתת כדי לא לפספס הזדמנויות בעתיד?
אפשרות שלישית: תמונה
נקרין לתלמידים את התמונה שבעזר ההוראה: חלון הזדמנויות.
הזמנה לקריאה
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"
נקרא את פסוקים לז-לט.
את החלק הזה התלמידים יכולים ללמוד בלמידה עצמאית בדף העבודה: פסוקים לז-לט או שאפשר ללמוד יחד בכיתה.
יציאה בחיפזון
נשאל את התלמידים:
- למה בני ישראל לא הכינו צידה לדרך?
- איך יוצאים למדבר בלי להתכונן, האם אין זה חוסר אחריות?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כט-לט ולסמן את המילים המעידות על אופייציאת מצרים. (בריחה בחיפזון:"בַּחֲצִי הַלַּיְלָה", "קוּמוּ צְּאוּ", "קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ", "לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם", "טֶרֶם יֶחְמָץ", "כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם")
- מה לדעתכם המצב התודעתי שלישראל שיוצאים ממצרים בלי הכנה?
- בני ישראל עבדו עשרות שנים, מדוע לדעתכם דווקא רגע היציאה הוא מהיר כל כך?
נקרא את פסוק יא – נראה מהפסוק שהחיפזון היה מתוכנן. ואם כך נשאלת השאלה: מדוע היה צריך לצאת בחיפזון?
נכתוב על הלוח: 'חיפזון – יתרונות וחסרונות'. נבקש מהתלמידים לומר מה הם לדעתם החסרונות שביציאה בחיפזון ומה הם היתרונות
נחלק את הכיתה ללימוד בזוגות על היציאה בחיפזון (ראו דף עבודה:יציאה בחיפזון) .
התלמידים ישתפו במחשבות שלהם לאור קריאת הפרשנים. ונקרא יחד את דבריה של שרוןמייבסקי (ראו דף עבודה: הבריחה הגדולה / שרון מייבסקי).
נשאל את התלמידים:
- מה מטרת החיפזון לטענתה של מייבסקי? (שלא יהיה זמן לחשוב, לשקול את הצעד, זמן לגעגועים ולפחד מפני היציאה)
- מהו לדעתכם המצב הפסיכולוגי-אמוני של ניצולי השעבוד?
- האם אתם מסכימים עם ההחלטה לצאת בחיפזון או שלדעתכם נכון היה לפעול אחרת? מדוע?
אפשר לשוחח על המעלה שבחיפזון, מתי נכון פשוט להחליט ולעשות בלי יותר מדי מחשבות.
ליל שימורים
נקרא את פסוקים מ-מב ונשים לב לחזרות בפסוקים (ראו דף עבודה: חזרות בפסוקים מ-מב).
- מה המשמעות של החזרות? (הדגשת יום יציאת מצרים, זה היה אירוע מתוכנן מראש)
אפשר לחזור לקרוא בברית בין הבתרים (בראשית פרקטו) ולראות שכבר אז נאמר שהיציאה תהיה אחרי ארבע מאות שנה.
נקרא את הפירוש של הרב שטיינזלץ לפסוק מב (ראו דף עבודה: פירוש שטיינזלץ לפסוק מב).
נשאל את התלמידים:
- לפי פירוש שטיינזלץ, למי היה ליל השימורים ביציאת מצרים ולמי הוא ליל שימורים לדורות? (ליל השימורים ביציאת מצרים היה לאלוהים, ולדורות- לישראל או לאלוהים)
נדון עם התלמידים:
- מדוע יש לחזור ולספר על הלילה הזה?
- מה מיוחד דווקא בו?
בפסח יש נודגש על להימנע מההחמצה–לדעת לזהות את הזמן הנכון כשהוא מגיע ולא לפספס אותו. כמו עם המצות שעלולות להפוך לחמץ. הגאולה נעשתה בחיפזון כדי שלא תתפספס, ושישראל לא יחמיצו את ההזדמנות לחירות.
מבט לחיים
תרגיל כתיבה
נבקש מהתלמידים לחשוב על תהליך ארוך שעברו, ובסופו של דבר השינוי במציאות התרחש ברגע קצר ולכתוב על הרגע הזה.
נקרא עם התלמידים את המשנה ממסכת פסחים (ראו דף עבודה: משנה פסחים פרק י משנה ה) ונדון בשאלות המובאות בדף העבודה.
חלון הזדמנויות
נחלק לתלמידים את התמונה של החלון והסולם (ראו עזר הוראה: חלון וסולם) ונבקש מהם לחשוב ולכתוב בחלון על הזדמנויות בחייהם שאם לא יעשו אותן בחיפזון, הן יברחו להם. לחלופין נבקש מהתלמידים לשתף בתחושה טובה שלהם בעקבות רעיון שלהם שהם קמו ומימשו אותו בחיפזון לפני שההזדמנות נעלמה.
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על היציאה המהירה לדרך של ישראל ממצרים. שאלנו מדוע היציאה נעשתה בחיפזון ומה אפשר ללמוד על ניצול הזדמנויות ועל הסכנה שבהחמצת הרגע.
מיומנויות: פרשנות.
מתודות: דף עבודה, חברותות, תרגיל כתיבה, דיון.
אפשר להשוות בין יציאת מצרים לבין תהליך הגאולה שמתואר בספר ישעיהו. ראו רשומתו של דוד מנחם, 'על גאולה בלי חיפזון בספר ישעיהו' בקישור זה:
https://www.929.org.il/page/386/post/9986
