מלחמת יהושע בחמשת המלכים
פרק י, ח-כז
הזמנה ללימוד
הכנות לקראת המחזת המלחמה בלמידה חוץ-כיתתית :
המורה תציע לתלמידים לצאת להמחיז את המלחמה שעליה יקראו בהמשך הפרק בחצר מחוץ לכיתה. בדיון משותף בכיתה, לפני היציאה, יערכו רשימת בעלי תפקידים שישתתפו בפעילות (שחקנים: מלכי הדרום וצבאם, יהושע, בני ישראל, קריין; תפאורנים; אחראים על אביזרים; אחראים על הצלילים; במאים; צלם וידאו). נאפשר לכל ילד לבחור במה להשתתף ונתחלק לצוותים לפי התפקידים. כל צוות ישב בקבוצה נפרדת בכיתה. מומלץ להביא מצלמת וידאו כדי להסריט את מהלך הלמידה.
נזמין את התלמידים לקרוא את החלק השני של הפרק המתאר את המלחמה בין מלכי הדרום ליהושע ונבקש מכל צוות לשים לב לחלקו בפעילות.
מבט ראשון- קריאת הפסוקים
החלק הראשון (פסוקים ח-טו) מוכר לתלמידים ממהלך השיעור השני. בשיתוף עם תלמידי הכיתה תרשום המורה תרשים זרימה על הלוח שיתאר את מהלך המלחמה. תרשים זה ילווה את התלמידים בהמשך תכנון ההמחזה. המורה תשאל את התלמידים:
- איך נציג את המסופר בפרק זה?
נפרוט על הלוח את הנושאים שנתייחס אליהם:
- מיקום – היכן מתאים להמחיז את הפרק?
- משתתפים – מי הם המשתתפים? מי בעלי התפקידים בהמחזה?
מבט שני- שאלות הבנה
התלמידים ישבו בקבוצות לפי בעלי התפקידים. הם יחזרו ויקראו את פסוקים ח-כז, ישימו לב לחלקם בהמחזה המתוכננת ויתכננו את תפקידם כך שיוכיחו את הבנתם את המסופר בפרק. התפאורנים יתכננו את התפאורה, האחראים על האביזרים יכינו אביזרים, אנשי הסאונד יחפשו קטעים מוזיקליים שיתאימו לאירוע והשחקנים ישבו עם הבמאים ויתרגלו את תפקידם.
המורה תעבור בין הקבוצות, תשאל שאלות הבנה ותנחה אותם לפי הצורך. לסיכום שלב התכנון המורה תבקש מנציג של כל קבוצה לספר במליאה על התכנון של הצוות להמחזה.
יש לתת את הדעת כיצד להציג את ענישתם של מלכי הדרום. עונש זה מעורר חשיבה על התנהגות ערכית בעת קרב ונתון לשיקול דעת המורה אם לתת לחלק זה מקום בהמחזה ובאיזה אופן. בכל מקרה ראוי לשים לב שבתקופת התנ"ך כך היה מקובל לעשות לצד המפסיד.
מבט שלישי- התבוננות והעמקה
התלמידים ימחיזו את המלחמה המתוארת בפסוקים ח-כז – כל תלמידי הכיתה יהיו שותפים, כל אחד בתפקידו הוא. לאחר ההמחזה ישקפו התלמידים את חווייתם בפעילות.
מבט לחיים
נקדיש חלק זה מהמהלך לדון ב'יוזמנות' (פרואקטיביות). מה משמעות הדברים? מה היתרון שבהתנהגות יוזמנית? ואיך נאמץ אותה בחיי היום יום שלנו?
ראשית נתמקד בתכונותיו של יהושע הבאות לידי ביטוי בפרק זה: מקיים את הבטחותיו, נאמן ותכסיסן. נבקש מהילדים למנות את הפעלים שעושה יהושע (בפרק זה רבות הפעולות שיהושע עושה. אפשר ללמוד מכך כי הוא יזם, הפגין אחריות ופעל למען ביטחון והגנת עמו – בכך הוכיח כי הוא מתאים להיות מנהיג). נציג את המונח 'יוזמנות' ונבין את משמעותו. נבקש מהילדים לספר מי לקח על עצמו יוזמה אישית ועשה מעשה בלי שביקשו ממנו? סיפורים אישיים מפי כמה תלמידים יעוררו עניין בכיתה. המורה תחזק את התלמידים על היותם עצמאיים, יזמים, פעילים. אפשר להרחיב ולהציג את המושג המנוגד 'תגובתיות' (ריאקטיביות). המורה תציע כי כל תלמיד ייקח על עצמו משימה ויציע יוזמה שיבצע לבד או בשיתוף פעולה עם חבריו. כדאי לתת להתנהלות זו מקום בכיתה ולעקוב אחר היוזמות.
בהמחזת מלחמת יהושע בחמשת המלכים הוכיחו התלמידים יוזמנות – הם תכננו את המחזה ודאגו לכל הדרוש להצלחתו.
בסיום יחידה זו תקרא המורה בקול את פסוקים מ-מב, והתלמידים יעקבו במפה אחר המקומות שנכבשו:
"מ וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד. וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן. מב וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על המלחמה בין יהושע ובני ישראל למלכי הדרום וצבאותיהם בלמידה חווייתית מחוץ לכיתה. התלמידים הוכיחו את הבנתם את הפרק בתכנון ובהכנות על פי תפקידם בהמחזה ולאחר הפעילות שיקפו את הבנתם ורגשותיהם. מהלך הוראה זה ממחיש לתלמידים את הפרטים הרבים המופיעים בפרק זה וחורט את הפרק בזיכרון התלמידים.
מיומנויות: תכנון המחזה מתוך קריאת המקור המקראי, חלוקת תפקידים, למידת התפקיד, תכנון והכנות לקראת ההמחזה.
מתודות: המחזת מהלך המלחמה בלמידה מחוץ לכיתה ולמידה שיתופית.
