מנהג הייבום
פסוקים א-יא
הזמנה ללימוד
נבקש מכל התלמידים שאימם עובדת להרים את ידם. סביר שרוב מוחלט של התלמידים ירימו ידיים. נסביר כי בתקופת התורה, ובעצם עד לפני פחות ממאה שנים, לא זה היה המצב: בעבר נשים לא יצאו לעבודה. הגבר היה מפרנס והאישה הייתה מטפלת בילדים ובצורכי הבית. אישה הייתה תלויה לחלוטין בגבר שלה – בילדותה הייתה תלויה באביה וכשבגרה הייתה תלויה בבן זוגה. אישה שהתחתנה הייתה עוזבת את בית אביה ועוברת לגור בבית משפחת בעלה. ומה הייתה עושה אישה אלמנה, שאין לה בן זוג? אישה כזאת הייתה בבעיה, כי לא היה מי שיפרנס אותה וידאג לה.
כדי למנוע את המצב הזה נהגו באותה תקופה את מנהג הייבום: אישה שבן זוגה מת הייתה צריכה להינשא לאחד מאחיו כדי שתמיד יהיה מי שידאג לה. הילד הראשון שהיה נולד מנישואין כאלה, היה נקרא על שם דודו שמת וכך למעשה היה שומר את זכרו וממשיך את זרעו.
בפרק שלנו נכיר סיפור שקשור למנהג זה.
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים א-י (אף שמהלך ההוראה עד פסוק יא, לא נקרא כעת את הפסוק האחרון).
נבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה: מי מקיים את מנהג הייבום?
מבט שני
- "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" (פסוק א) – באיזו עת? מה קרה בפרק הקודם? (מכירת יוסף)
- "וַיֵּרֶד יְהוּדָה" (פסוק א) – למה כתוב "וירד" ולא "וילך"? (אפשר לפתוח מפה ולראות: יהודה עובר מאזור עמק דותן, ליד חדרה, לאזור עדולם, ליד בית שמש, כלומר יורד דרומה, או להסביר שהירידה היא סמלית, לאחר שהציע את מכירת יוסף, נישא לאישה כנענית והוא ממשיך ויורד מבחינה מוסרית בסיפור שלנו)
נצייר עם התלמידים על הלוח את עץ המשפחה של יהודה לפי הפסוקים שקראנו ונחלק להם את דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה, נציג את התרשים, נשאל ונסביר:
- מדוע ער מת? (כי הוא "רַע בְּעֵינֵי ה'")
- מה מבקש יהודה מבנו אונן לעשות? (לקיים את מנהג הייבום ולהינשא לתמר)
- האם אונן עושה זאת? מדוע? (אונן מתחתן עם תמר, אבל לא רוצה שיהיו להם ילדים)
- מדוע גם אונן מת? (משום שאלוהים לא אהב את ההתנהגות האגואיסטית שלו, שלא הסכים לעזור לשמור על זכר אחיו המת)
- מה צריך יהודה לעשות עכשיו לפי התורה? (לתת לתמר להתחתן עם בנו השלישי – שלה)
- האם לדעתכם הוא ירצה לעשות זאת? מדוע?
נקרא את פסוק י"א: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ: 'שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ, עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי' כִּי אָמַר, פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ"
- מה מחליט יהודה לעשות? האם הוא מקיים את מנהג הייבום שוב? מדוע? (לא, כי הוא חושש למות בניו ברגע שהם נישאים לה, וחושש לתת לה גם את בנו האחרון)
נשמע מהתלמידים פתרונות לחידה ששאלנו בתחילת השיעור – מי מקיים ייבום בסיפורנו?
מבט שלישי
נחלק לתלמידים את דף העבודה ונקרא אותו יחד (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
המסקנה מהמדרש שקראנו היא שכשקורה משהו לא נעים ולא טוב חשוב להאמין שיכול להיות שיפור, יש כמה ביטויים המבטאים את הרעיון הזה:
ביטוי מקראי: "מעז יצא מתוק" המקרה השלילי הביא בסופו של דבר לתוצאה חיובית;
"כשהחיים נותנים לך לימונים עשה מהם לימונדה" – מהלימון החמוץ – משהו שלילי, נכין לימונדה – משקה טעים.
- האם שמעתם מישהו בסביבתכם משתמש בפתגמים אלה? באיזה הקשר?
- ספרו על דבר מתוק שיצא לכם מעז.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: יהודה מתרחק מאחיו ומקים לעצמו משפחה חדשה, אבל שני הבנים שלו מתים, ויהודה חושש לתת לבן האחרון שנשאר לו להינשא גם הוא לתמר, ולכן לא מקיים עד הסוף את מנהג הייבום.
מיומנויות: עיון במדרש והבנה מעמיקה של הסיפור – הפקת משמעות סמויה, בין השורות.
מתודות: ציור עץ משפחה, ניחוש סוף הסיפור, תמונות פרשנויות מגוונות למצבים בחיים.