משה עולה להר סיני, העם נשאר לחכות

נקרין על הלוח את פרק כד פסוקים יב-יח ונקרא את הפסוקים. נקרא שוב את פסוק יג. בזמן הקריאה נבקש מהתלמידים לשים לב מה מצווה אלוהים את משה ומה מצווה משה את הזקנים.

אלוהים מצווה את משה לעלות להר סיני לקבל את התורה, ומשה מצווה את הזקנים להחליפו בהיעדרו. נסביר לתלמידים מי הם הזקנים – זקני השבט, המנהיגים שמשה האציל עליהם מרוחו (ראו במדבר יא)נשאל את התלמידים:

• מה הכוונה במילים "בַעַל דְּבָרִים"?

נשמע כמה אפשרויות ונסביר: על פי שטיינזלץ : מי שיש לו סכסוכים עם חברו יִגַּשׁ אֲלֵהֶם לבוררות.
נשאל:

• מה מציע משה למי שיש לו דברים להנהגה? (ללכת לדבר עם אהרון וחור. למעשה הם המנהיגים המחליפים)

נתמקד בעלייתו של משה אל ההר למפגש עם אלוהים. נקרין את התחריט ונסביר מה רואים בו על פי הפסוקים.
נקרא שוב את פסוקים טו-יח ונבקש מהתלמידים להסבירם במילים שלהם:
טו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר, וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר. – משה עולה אל ההר, והענן מכסה את ההר.
טז וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים. – הענן ובו אלוהים נמצאים על ההר שישה ימים.
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן. – אלוהים קורא למשה מתוך הענן.
יז וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כבוד אלוהים נראה לבני ישראל כאש אוכלת בראש ההר.
יח וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר, וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. – משה נכנס לתוך הענן ונשאר על ההר ארבעים יום וארבעים לילה.

נתמקד בפסוק יח: "וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה".
נשאל את התלמידים:
• מה עשה שם משה ארבעים יום? (אלוהים נתן לו שם את לוחות הברית, התורה והמצוות)
• למה משה צריך כל כך הרבה זמן בשביל לקבל את התורה? (הוא לא רק קיבל אותה פיזית אלא גם למד אותה, הבין את פרטיה ואת המשמעויות העמוקות שבה)
• איך אלוהים מדבר עם בן אדם? (משה היה אדם מיוחד, "איש האלוהים", רק הוא היה יכול לעמוד בכך)
נשים לב שמשה לא עלה ממש אל השמיים, אלא נשאר על ההר. משה ואלוהים נפגשו באמצע הדרך – משה עלה אל ההר, ואלוהים ירד אליו לשם. שניהם היו בין שמים לארץ, מכוסים בענן.
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם הרגישו בני ישראל שנשארו למרגלות ההר?
• למה קיווה העם?
• ממה חשש?

אולי הם הרגישו הקלה שמשה הולך לעמוד מול האלוהים לבדו, והם לא צריכים להשתתף במעמד הנשגב הזה; אולי הם חששו שמשה לא יחזור כי הוא נכנס לתוך אש בוערת והוא מכוסה בענן ואי אפשר לראות אותו יותר – הם חששו שהם יישארו בלי מנהיג; אולי הם קיוו שכשמשה יחזור יהיו לו יותר תשובות לשאלות שהטרידו אותם.
נשמע כמה רעיונות בכיתה. נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה ונבקש מהם לבטא בצורה יצירתית את רגשותיהם ומחשבותיהם של בני העם – אפשר לכתוב שיחה מדומיינת בין שני אנשים בקהל, אפשר לצייר ציור, אפשר להכין הצגה וכן הלאה. נציג בכיתה את היצירות.

מה משמעות המפגש הזה?
נקרא יחד עיבוד למדרש.
נשאל את התלמידים:

• מתי מתרחש הסיפור שקראנו? (במהלך ארבעים יום וארבעים לילה שמשה בהר לקבל את התורה)
• מה הייתה טענתם של המלאכים כלפי אלוהים? (למה הוא נותן את התורה והמוסר לבני אנוש שעלולים לחלל אותה?)
• כיצד אלוהים עונה למלאכים? (הוא לא עונה אלא מבקש ממשה לענות להם)
• ממה משה חושש לפני שהוא עונה למלאכים? (שלא יצליח לדבר אתם כי הם מלאכים והם עלולים לשרוף אותו כי הוא בן אדם)
• כיצד אלוהים עוזר לו? (מציע לו להחזיק בכיסא שלו, להיות קרוב אליו, ורק משם לדבר עם המלאכים)
• מהי תשובתו של משה לטענת המלאכים? (שחוקי התורה נועדו דווקא לבני אדם, לא למלאכים מושלמים. אין טעם לתת חוק למישהו שאינו יכול לעבור עליו)
• מה אנחנו יכולים ללמוד מהמדרש הזה? (שהערכים החשובים והעליונים לא ניתנו למלאכים אלא לבני אדם. בני האדם צריכים להיות מוכנים לעבוד ולהתאמץ כדי להתקדם – כדי להיות טובים ומוסריים יותר. וזו היא תכלית התורה: דווקא בשל היכולת של בני האדם לבחור ולהשתנות הם ראויים לקבל את התורה – לחוש שמאמינים בהם שהם יכולים להיות טובים יותר)

המדרש מדגיש כי אף שבני אדם מוגבלים, ואף שהם חיים בעולם על כל הקשיים והמורכבות שבו, בני האדם נדרשים להגביה את עצמם ולהשתדל לחיות חיים מוסריים. נבקש מהתלמידים להעלות קשיים הנובעים ממציאות היום-יום (קנאה, זלזול באחרים, אי כבוד להורים וכו'…) ונבקש מהם להציע כיצד אפשר לשנות את המציאות הקשה.

תוכן: למדנו על עלייתו של משה להר סיני – על ההנהגה החלופית שהוא ממנה ועל הישארותו על ההר ארבעים יום וארבעים לילה. התמקדנו ברגשות העם שנשאר מאחור בפעם הראשונה בלי המנהיג שלו, ולמדנו מדרש המתאר את המורכבות בהענקת התורה הדורשת ערכים גבוהים ומוסריים לבני האדם.
מיומנויות: הבנו את המתואר בפסוקים באמצעות יצירת אומנות ולימוד מדרש.
מתודה: פירשנו את הטקסט פרשנות יצירתית.