משל יותם

נקרא באוזני התלמידים את פסוקים ז-כא ונסביר היטב את המילים. כדאי לעודד את התלמידים ללמוד בעל פה קטעים מהמשל היפה הזה. נשלב בקריאה תמונות של עצי זית, תאנה וגפן. נזמין את התלמידים לקרוא שוב קריאה דמומה את הפסוקים ולעיין בהם. אפשר גם להשמיע את השיר על המשל.
ראוי להסב את תשומת לב התלמידים לחזרת המילים: "אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (פסוקים ט ויג), "וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?" (פסוקים ט, יא ויג).

נתמקד בפסוקים ז-טו. נקרא את פסוקים אלה, אחד אחד, וננסה לצייר בדמיוננו את התמונה שהם מספרים: ליותם שברח מפני אבימלך, נודע כי אבימלך הומלך. יותם עלה על הר גריזים, וקרא לבעלי שכם לשמוע את דבריו.

נשאל את התלמידים שאלות העמקה על הפסוקים:
פסוק ז:

• למה דווקא על הר גריזים? היכן עוד במקרא מוזכר ההר הזה? (הר גריזים הוא ההר שעליו ניתנו הברכות לעם ישראל בספר דברים לפני הכניסה לארץ)
• לפי זה, מה מבטא המקום?
• למה בחר יותם דווקא את הר גריזים?

פסוקים ח-ט – הזית:
העצים הולכים להמליך עליהם מלך והם פונים לזית. נקרין שוב את תמונת עץ הזית.
נקרא את הפסוקים האלה קריאה נכונה ומדויקת, למשל: "מָלְכָה" קראו: molcha; "הֶחֳדַלְתִּי" קראו: hechodalti,
נבקש מהתלמידים לספר בלשונם את הדיאלוג בין העצים לזית:

• מה העצים מבקשים?
• מה הזית עונה?
• מה הנימוק שזית מביא לסירובו להצעתם?

נרחיב את ידיעותיהם של התלמידים על השימוש בזית בתקופות קדומות: פרי הזית ושמנו שימשו למאכל השמן שימש גם למאור ומהשמן יצרו גם משחה ושמן לריפוי פצעים מהענפים העבים היו יוצרים כלים וכן הבעירו אותם לחימום ולבישול. בשמן הזית היו מושחים את ראשו של הנבחר למלוכה ולכן נקרא המלך משיח, משיח ה' ומלך המשיח – מי שמשחו אותו בשמן. למשל בהמלכת שאול, המלך הראשון מתארים הפסוקים את משיחתו – שמואל א פרק י פסוק א: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר: 'הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד". גם אהרון הכהן ובניו נמשחו בשמן המשחה לתפקידם וכן המזבח וכלי המשכן (ראו שמות פרק ל פסוקים כב-לג).

פסוקים י-יא – התאנה:
נקרא את הפסוקים האלה קריאה מדויקת – למשל, "הֶחֳדַלְתִּי" קראו: hechodalti
; "מָתְקִי" קראו: motki.
נתאר את הדיאלוג בין העצים לתאנה ונתמקד חזרה על מילות הבקשה של העצים ובנימוקים שמעלה התאנה לסירובה. נרחיב את הידע של התלמידים על השימושים בתאנה בתקופות קדומות: פרי למאכל טרי או מיובש, הנוזל הלבן מענף העץ שימש חומר מְגַבֵּן ליצירת גבינה מחלב עיזים בקר וכן לריפוי נגעי עור.

פסוקים יב-יג – הגפן:
נקרא את הפסוקים קריאה נכונה ומדויקת. נתאר את הדיאלוג בין העצים לגפן ונבין את הנימוק שהגפן מביאה לסירובה. נרחיב את הידע של התלמידים לגבי השימוש בגפן בתקופות קדומות: מאכל של הענבים, חומץ ויין לשתייה בחגיגות ובטקסים דתיים ("מְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים").
פסוקים יד-טו – האטד
נמצא את הקשר בין המשל לנמשל ומה המסר של המשל: נקרא את הפסוקים ונתאר את הדיאלוג בין כל העצים לאטד, נסביר לתלמידים כי כנראה מדובר בשיח קוצני נמוך שאינו נותן פרי ולו מעט מאוד צל. נשאל את התלמידים:

• מהי תשובתו של האטד לפניית העצים?
• איך האטד מנמק את הסכמתו?

ננסה להעלות בדמיוננו את התמונה המצטיירת למקרא דבריו של האטד:

• איפה האטד נמצא?
• מה יש לו להציע? (צל, לדבריו)
• כיצד הוא ממשיך את דבריו? (באיום)
• במה הוא מאיים? (אש)
• האם יש בכוחה של האש שתצא ממנו לאכול את ארזי הלבנון?

נחלק לתלמידים את הטבלה המובאת בדף העבודה. התלמידים ימלאו אותה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נאסוף את התלמידים למליאה, נשמע את אשר כתבו ונשאל:

• האם יש הקבלה מדויקת בין המשל והנמשל?
• אם לא, היכן נקודות החולשה? (למשל: האם פנו לאנשים אחרים לפני אבימלך בבקשה שימלכו? האם מישהו פנה לאבימלך וביקש שימלוך? מי הם ארזי הלבנון?)
• מה מנבא יותם לסוף ממלכתו של אבימלך?
• האם הוא צדק? נראה בהמשך.

נחלק את הכיתה לארבע קבוצות משימה – קבוצת זית, קבוצת תאנה, קבוצת גפן וקבוצת האטד. כל קבוצה תייצג דיאלוג אחד מבין ארבעת הדיאלוגים שבמשל. נבקש מהקבוצות לבחור משימה אחת מבין האפשרויות שלהלן:

• להמחיז את הקטע , להשתמש בהצגה בפסוקים ולהוסיף להם מחשבות ורגשות.
• ליצור תיאטרון דמויות מצוירות – חברי הקבוצה יציירו את הדמויות או העצים על בריסטול, יגזרו את הדמויות, ידביקו אותן על מקל ארטיק ויציגו את הקטע באמצעות הדמויות שיצרו. כדאי להתבונן לפני הציור בתמונות של העצים ולחשוב על גודל העצים, הצבעים שלהם והפרופורציות בין הדמויות השונות בקטע שלהם (ראו דוגמה).
• לצייר את הקטע שלהם ברצף כמו בקומיקס או בדרך אחרת.
• לכתוב 6-4 שאלות שהיו יכולים לשאול את העץ או השיח על תגובתם לבקשת העצים להכתירם למלוכה.

נעיין שוב בפסוקים ונתמקד במה שאומר יותם לבעלי שכם לאחר סיום דברי המשל – פסוקים טז-כא. נסביר את הפסוקים במילים שלנו ונבאר את שני הנושאים העולים מהפסוקים:

• יותם מזכיר את מעשי גדעון אביו ומציג את הניגוד בין מה שעשה גדעון למה שעשו בעלי שכם.
• משפט התנאי של יותם – אם אתם חושבים שעשיתם טובה לגדעון על שנלחם למענכם, הציל אתכם מיד מדיין, הקריב את עצמו למענכם; אם אתם חושבים שגמלתם לו טובה בכך שהמלכתם את בנו אבימלך והרגתם את שבעים אחיו – תשמחו באבימלך והוא ישמח בכם. אך דעו לכם כי אם לא היא, סופכם וסופו יהיו אש, מוות, הרס וחורבן.

נציג בפני התלמידים את פסוק ה ואת פסוק כא לפני משלו ואחריו.
נספר לתלמידים כי יותם מופיע על בימת המקרא בין שני פסוקים אלה, ויותר איננו שומעים עליו, אך כוחו של המשל שהשאיר לנו יפה גם אלפי שנים לאחר שנאמר בפעם הראשונה.

נתמקד בסירובם של עצי הפרי להצעת המלוכה. נשוחח עם התלמידים על סיבות אפשריות לסירוב:
ייתכן שהסירוב של עצי הפרי למלוך נובע מצניעות. עצי הפרי הצנועים אינם מכירים בערכם ובחשיבות תרומתם. אף שהם נותנים מפריים בכל שנה ושנה, הם אינם מאמינים שהם טובים דים למלוך. בעיניהם, הנתינה שלהם היא דבר טבעי ולא יוצא דופן ולכן הם חושבים שאינם צריכים למלוך על העצים האחרים.
ייתכן גם שהם מעדיפים את המוכר והידוע להם, את מה שהם טובים בו, ולא מעוניינים לשנות את חייהם ולהשקיע במנהיגות.
נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לעצים שסירבו למלוכה. במכתב עליהם להתייחס לסיבת הסירוב. כדאי לשקף לעצים אילו השלכות יש לסירובם לקבל על עצמם את המלוכה. אפשר גם לייעץ לעצי הפרי עצה רלוונטית.
נאסוף את התלמידים למליאה. תלמידים שירצו יוכלו לשתף במכתבים שכתבו.

נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

• האם ראוי שמנהיג ידחוף את עצמו כמו שעשה אבימלך וכפי שנהוג היום?
• כיצד דחף את עצמו אבימלך וכיצד מנהיגים כיום דוחפים את עצמם לשורות ההנהגה?
• למה פעמים רבות אנשים בעלי תכונות טובות (כמו הגפן, התאנה והזית) אינם מעוניינים למלוך על הציבור?
• האם ראוי שאדם שטוב לו במקומו והוא מרגיש שהוא עושה טוב ו"מְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים", ילך בכל זאת לתפקידי הנהגה?
• אם לא, מי ילך להנהגה – חבריו של האטד?

ננסה לחשוב יחד על דוגמאות למנהיגים הדוחפים את עצמם לעומת אנשים שמעדיפים לעשות טוב ממקומם ולא להיכנס להנהגה.
לקראת השיעור הבא נבקש מהתלמידים ללמוד בעל פה את המשל באמצעות קריאה חוזרת, חלוקה למקטעים והיעזרות בתומכי זיכרון. כדאי לשוחח עם התלמידים על החשיבות שיש בלימוד בעל פה – לשיפור הזיכרון, לצריבה בתודעה של נכסי צאן ברזל, להפניית אנרגיות לרמות הבנה מעמיקות ולא להישאר ברובד הפענוח המילולי בקריאה במקרא, לקריאה מדויקת, לשמחה שבהישג הלימוד בעל פה ועוד. מומלץ לתגמל את התלמידים שילמדו בעל פה.

תוכן: למדנו את משל יותם ואת הנמשל שלו.
מיומנויות: קריאה של פסוק, "תרגומו" ללשוננו, ניסיון לצייר תמונה מנטלית של הכתוב.
מתודות: התבוננות בתמונות, הצגת הדיאלוג במשל במגוון אמצעים – המחזות, ציור וכתיבה.