סגור תצוגת כיתה
הפרק

נס כל הניסים: קריעת ים סוף

פרק יד, יט-כו

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נחלק לכל תלמיד ריבוע קרטון כחול ונבקש מהתלמידים לקרוע את הריבוע לשניים באמצע. נראה שזה קל. כעת נביא לכיתה כלי אחד עם מים, ונזמין כמה מתנדבים ללוח לנסות "לקרוע את המים" – אפשר באמצעות סכין, מספרים וכל אמצעי יצירתי אחר.
נשאל את התלמידים:

  • איך היה לקרוע את הריבוע? (היה קל)
  • איך היה לקרוע את המים? (בלתי אפשרי)

נספר שזה יהיה הנושא של השיעור היום. נכתוב על הלוח את הביטוי 'קשה כקריעת ים סוף'. נספר שזה ביטוי שמבטא דבר שקשה מאוד לעשות אותו, ועוד נחזור לכך בהמשך. נשאל את התלמידים:

  • אם זה כה קשה, מי לדעתכם קרע את ים סוף לשניים?

ראינו שזה דבר שאדם אינו יכול לעשות. נזמין את התלמידים להקשיב לפסוקים ולשמוע מי קורע את הים, ואיך הוא עושה זאת.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים יט-כו בקול רם ונבקש מהתלמידים לשים לב לאופן שבו משה קורע את ים סוף. נפנה את התלמידים לפסוק כא ונבקש מאחד התלמידים לקרוא את הפסוק בשנית: "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." נשאל שוב:

  • כיצד אלוהים באמצעות משה קורע את הים לבני ישראל?

כדי לענות על השאלה עלינו להבין כמה מילים:

  • וַיֵּט – יניח, יפנה את ידו לכיוון הים.
  • בְּרוּחַ קָדִים – קדם פירושו מזרח, כלומר – רוח מזרחית.
  • לֶחָרָבָה – מקום חרב, כלומר יבש.
  • וַיִּבָּקְעוּ – נחתכו, נפרצו.

לאחר ההסבר, נבקש מהתלמידים לנסח את הפסוק במילים שלהם ולשתף את הכיתה.

מבט שני

כדי להבין את ההתרחשות במבט רחב, נחלק את הכתוב לארבע סצנות ואת התלמידים לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיס שבו מובאים הפסוקים וננחה את הקבוצות לצייר את הסצנה המופיעה על הכרטיס (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

לאחר העבודה בקבוצות נתלה את הציורים על פי סדר ההתרחשות, נעבור ציור ציור ונבקש מהתלמידים לנחש מה קורה פה.

מבט שלישי - הפנמה

נפתח בשאלת הבנה מסכמת:

  • איך מסתיים סיפור קריעת ים סוף? (העם חוצה את הים וניצל).

נקרין על הלוח את מעשהו של נחשון בן עמינדב בקריעת ים סוף, המובא בגמרא במסכת סוטה ונלמד אותו עם התלמידים.
נסביר שכולם פחדו ולא רצו להיכנס. מה עשה נחשון בן עמינדב? קפץ ראשון.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם נחשון קפץ?
  • אילו תכונות צריך כדי להיות הראשון שקופץ במצב כזה?

נספר שהמעשה של נחשון נחשב לאמיץ במיוחד, כי הראשונים מסתכנים בדבר שהאחרים לומדים מהם אחר כך. מעשה של מישהו שמעז לעשות דבר לפני כולם נקרא 'מעשה נחשוני'.

נזכיר שפתחנו את השיעור עם הפתגם 'קשה כקריעת ים סוף' והסברנו שהוא מנסה לתאר קושי גדול מאוד.
נסביר שסיפור קריעת הים והצלת עם ישראל מידי המצרים נחשב לנס גדול מאוד.
נסכם את המהלך בהצגת סרטון על קריעת ים סוף.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מה בחיים שלנו הוא אולי נס, אך מרוב שאנחנו שקועים בו ועסוקים בקשיים שיש בתוכו אנחנו לא שמים לב אליו?
  • האם יש דברים שאולי בעוד כמה זמן כשנסתכל עליהם ממבט לאחור נבין שהם מעין נס?

נחשוב על דוגמאות ונשתף בכיתה.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם אפשר להעריך את הנס גם כשאנחנו נמצאים בתוכו ולא להבין רק בדיעבד?

נחשוב אם יש דברים שיכולים לעזור לנו לא להיות רק שקועים בתוך הקושי אלא להרים את המבט.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בנס קריעת ים סוף שעשה אלוהים לעם ישראל ובהצלתם מידי המצרים הרודפים אחריהם.
מיומנויות: למדנו מדרש וענינו על שאלות.
מתודה: ציירנו ציור.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נחשון בן עמינדב
היה רבי מאיר אומר: "כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים (מתווכחים) זה עם זה....
נחשון בן עמינדב

היה רבי מאיר אומר: "כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים (מתווכחים) זה עם זה. זה אומר: 'אין אני יורד תחילה לים', וזה אומר: 'אין אני יורד תחילה לים'. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף לו ע"ב)

קריעת ים סוף
קרדיט: קריעת ים סוף. הועלה על ידי סיון פוזניאק ב-2014. 
קריעת ים סוף

קרדיט: קריעת ים סוף. הועלה על ידי סיון פוזניאק ב-2014. 

קפיצה נחשונית
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה...
קפיצה נחשונית
"...וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'." (יד, י)

קפיצת נחשון בצופים, כיתה ד, אילוסטרציה. צילום: Jodie Nash/shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים – קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
להמשך המדרש

אמר לו (לרבי מאיר) רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים ומתווכחים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו, עמוד ב)

לפי המדרש, נחשון בן עמינדב היה הראשון שהעז לרדת למים עוד לפני שים סוף נבקע לשניים, ולכן במהלך השנים הוא הפך להיות סמל לראשוניות ולהֶעָזָה.

  • בתנועת הצופים מקובל שהחניכים קופצים קפיצה מעל אש, הנקראת "קפיצת נחשון", ולאחריה הם מקבלים את התואר "נחשונים".
  • מדוע לדעתכם נקראת קפיצה זו "קפיצת נחשון"?
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב: "… בקשו מלאכי השרת לומר שירה...
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'..." (טו, א)

ג'יימס טיסו, שירת השמחה, מאוסף המוזיאון היהודי בניו-יורק

במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב:

"… בקשו מלאכי השרת לומר שירה באותו לילה של יציאת מצרים, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?"

(מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י עמוד ב, ומסכת סנהדרין, דף לט עמוד ב).

  • על פי המדרש, מה חשב אלוהים על השירה ששרו בני ישראל?
  • בעקבות קריאת המדרש, מה אתם חושבים על השירה?
  • מה דעתכם, האם זה בסדר לשמוח כשהאויב שלך נופל?
מה קרה לפרעה?
מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות. אנחנו מייחסים לאברי...
מה קרה לפרעה?
"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ." (יד, ה)

איור לב. Roman Borodaev/shutterstock.com

מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות.
אנחנו מייחסים לאברי גוף שונים רגשות מסוימים.
שימו לב כמה ביטויים וצירופים יש לנו עם המילה "לב":
מכל הלב, רוחב לב, בחפץ לב, איש כלבבי, אחד בפה אחד בלב, דברים שבלב, לב ים.

אתם מוזמנים להוסיף… יש עוד המון!

  • על פי הביטויים, מה הם הרגשות שאנחנו מייחסים ללב?
  • חפשו את הצירוף עם המילה "לב" המופיע בפרק. חִשבו – מה המשמעות שלו?
קשה כקריעת ים סוף
בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. בפרק יד מסופר...
קשה כקריעת ים סוף
"...וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

.GoodStudio/shutterstock.com

בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.
בפרק יד מסופר על קריעת ים סוף – הנס שקרה לבני ישראל. הים נחלק לשניים, ובני ישראל עברו בו ביבשה בלי לטבוע.

להמשך קריאה

הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מופיע בתלמוד. כאשר רצו חז"ל לתאר קשיי פרנסה אמרו – "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".
ובהקשר של גברים ונשים נאמר – "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", כלומר קשה לשדך וליצור זוגיות.
גם היום משתמשים בביטוי לתיאור משימה קשה וממושכת, לדוגמה: לימוד השפה העברית קשה כקריעת ים סוף.

  • מדוע השוו חז"ל בין שידוך בין בני זוג לבין קריעת ים סוף ובין פרנסתו של האדם לקריעת ים סוף?
חציית הים
איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות....
חציית הים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

איוואן אייווזובסקי, חציית ים סוף, 1891, מתוך ויקישיתוף

איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות. הציור הזה, כמו יתר ציורי הים שלו, דרמטי מאוד.

להמשך קריאה

מצד אחד הוא רֵאָלִיסְטִי (גלי הים נראים כמו במציאות, ממש כמו צילום) ומצד שני יש בו אווירה של אגדה, אווירה מכושפת ומכַשפת את המתבונן.
האומן מצליח להעביר אלינו את גודל המעמד, את העוצמה שלו, את היותו אירוע מלא הוד אך גם מפחיד. המפגש בין ניגודים – שמיים ומים, אור וחושך – מעצים את הדרמה. האומן ממחיש לנו אירוע שחורג מחוקי הטבע הרגילים, שמזכיר את סוף העולם וגם את בריאת העולם, שבה האל הבדיל בין השמיים למים ובין האור לחושך.

  • מה הרגש הכי חזק העולה מהציור לדעתכם?
הנשים בחציית הים
האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות....
הנשים בחציית הים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות. פלק צייר בסגנון שנקרא "נָאִיבִי".

להמשך קריאה

אומנות נָאִיבִית מתאפיינת בצבעים עזים, במבט ילדותי ותמים על העולם, בכנות ובהומור, ומקרינה שמחה ושלווה.
בציור הזה בחר האומן להעמיד במרכז את הסצנה של שירת מרים והנשים. שלוש דמויות הנשים, האוחזות תוף, כלי מיתר ומצילתיים, תופסות מקום נכבד משטח היצירה. בחלק השמאלי אנו רואים את ההתרחשות שבדרך כלל תופסת מקום מרכזי – פרעה ופרשיו טובעים בים סוף.

  • התבוננו בציור. כיצד רצה האומן לתאר את חציית ים סוף? מה הוא רצה להדגיש?
איפה חצו בני ישראל?
נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש...
איפה חצו בני ישראל?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם." (יד, ב)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש הטוענים כי בני ישראל חצו את הים באזור הדלתא של מצרים, כלומר שחצו בשפך נהר הנילוס או באזור האגמים, לאורך הנהר, ולא בים עצמו.

להמשך קריאה

אחרים סבורים שבני ישראל חצו דווקא בצפון הים האדום, באזור ים סוף המוכר לנו כיום. ויש שאינם מחפשים את המיקום המדויק של מיקום החצייה כי אינם מאמינים שהוא חשוב להבנת הסיפור השלם.

  • התבוננו במפה ומִצאו על גביה את שמות המקומות הנזכרים בפרק.
  • לפי מקומות אלו, הציעו טענה משלכם על המקום שבו חצו בני ישראל את הים, והסבירו מדוע.
ים סוף בימינו
הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי....
ים סוף בימינו
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם." (יד, כט)

הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ (תעלה שחפרו בין השנים 1869-1859 כדי להקל על שינוע סחורות בים).

להמשך קריאה

הים האדום הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות רבות נוספות על שם צבעים. האחרים הם: הים השחור, הים הלבן והים הצהוב. הים האדום נקרא כך עוד מהעת העתיקה, ויש השערות רבות בנוגע למקור שמו.
המליחות הגבוהה של המים והטמפרטורה הקבועה אפשרו למינים רבים של דגים ובעלי חיים אחרים להתפתח בו, ורִיף האלמוגים שלו עשיר ומגוון.

  • מִצאו מידע על בעל חיים או דג שנמצאים בים סוף ולא שמעתם עליהם לפני כן, ולמדו את חבריכם.

קרדיט: שונית אילת מדברת / עיריית אילת, 2014

תוף מרים
  מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים". תוף מרים הוא התוף...
תוף מרים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

צלמית (דמות קטנה) עשויה חרס מנגנת בתוף. תקופת הברזל, המאה ה-8 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים".

תוף מרים הוא התוף העתיק והבסיסי בעולם. גרסתו הראשונית הייתה עשויה ממסגרת עץ עגולה שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים: עז, כבש ואפילו דג. הגרסה המוקדמת ביותר של תוף מרים המוכרת לנו, בת 3,500 שנה, נמצאה בעיראק.

  • מִצאו תמונות של תופים מהעולם הדומים לתוף מרים.
רוח קדים
מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא...
רוח קדים
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם." (יד, יג)

מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא שגרם לכך? בפרק מוזכרת רוח חזקה מאוד שנשבה כל הלילה – רוח קדים.

להמשך קריאה

רוח קדים היא רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר, היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע תאוריות שונות למה יכול לגרום לים לסגת ולבני אדם ללכת בתוכו, אחת מהן היא הרוח החזקה.

  • מִצאו את הפסוקים בפרק הרומזים על מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בזמן קריעת ים סוף.
  • לפי הפרק, מי גרם לקריעת הים? מִצאו הוכחה בפסוקים.

קרדיט: רוח חזקה/maor golian, 2017

שירו לה' כי גאֹה גאָה
על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף? קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד...
שירו לה' כי גאֹה גאָה
"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ..." (טו, ו)

  • על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף?

קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד 929 2015

קריעת הים
הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים...
קריעת הים
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם." (טו, יט)

הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים המצליחים בכל הזמנים. הסרט זכה בפרס האוסקר על האפקטים המיוחדים שבו, בימים שבהם עדיין לא היו אפקטים ממוחשבים.

  • צפו בהמחשה של קריעת ים סוף מתוך הסרט, וכתבו את המילה הראשונה שעולה בראשכם בעקבות הצפייה.

קרדיט: Moses Parts the Sea – The Ten Commandments (6/10) Movie CLIP (1956) HD/Movieclips, 2011