סגור תצוגת כיתה
הפרק

סמכויות השופטים והמלך ומעמדם

פרק יז, ח-כ

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח בסיפור מקרה בין תלמידים: שני תלמידים התווכחו ורבו בבית הספר, המורה ניסתה לברר מה קרה ביניהם, אך שמעה שתי גרסאות ולא יכלה להכריע מדוע רבו, מי התחיל ומי אשם.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם המורה צריכה לעשות? (להזמין הורים, לפנות למנהל, לפנות למועצת תלמידים וכו')

נקרא את פסוקים ח-כ בפרק יז וננסה לראות למי פונים כאשר יש ויכוח ולא יודעים להחליט מי צודק ואיזו סמכות נוספת מוזכרת בפסוקים.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים ח-יג ונסביר את הדרוש הבהרה בעת הקריאה.
נסביר כי עם ישראל עומד לפני הכניסה לארץ, וזו הפעם הראשונה שבה יהיה העם בשלטון עצמאי ולא תחת שלטון זר (כמו במצרים) או תחת השגחה ישירה של אלוהים (כמו במדבר) ולכן עליו להקים מערכות שלטון חדשות.
בזמן הקריאה נבקש מהתלמידים למצוא מהי מערכת השלטון שמתוארת בפסוקים. (מערכת המשפט)

מבט שני

נושא ראשון – מערכת המשפט:
אחת ממערכות השלטון שיש להקים עם הכניסה לארץ היא מערכת המשפט.

  • באילו עניינים פונים לשופט? (כאשר לא מצליחים להחליט מי צודק, כמו המקרה שהצגנו בתחילת השיעור)
  • מי משמשים שופטים? (הכוהנים)
  • מה קורה אם השופט מחליט דבר שאינו מוצא חן בעיני בעלי הדין? (עדיין חייבים להקשיב לו – פסוק יא: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל")

נושא שני – המלוכה:
נקרא את פסוקים יד-כ בקול ונסבירם בעת הקריאה.
נבקש מהתלמידים למצוא בעת הקריאה מהי מערכת השלטון הנוספת שמוזכרת בפסוקים. (מלוכה)
נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים ולהכין מעין מודעת דרושים למלך המבוקש – במודעה עליהם לכלול את כל החוקים הנוגעים למלך: מאיזה עם הוא צריך להיות? מה אסור לו לעשות ולמה? מה הוא חייב לעשות? מהן התכונות שחשוב שיהיו לו?
להלן דוגמה למודעת דרושים למלך לשימוש המורה:
דרוש מלך חדש לעם ישראל
תפקיד מאתגר וייחודי, הזדמנות להשפיע על העם ולעצב את דמותו.

דרישות התפקיד:

  • שייכות לעם ישראל;
  • מגורים בארץ ישראל בלבד, התפקיד אינו כולל נסיעות למצרים;
  • צניעות;
  • הסתפקות במועט;
  • ידע בחוקי התורה;
  • יחסי אנוש טובים – יתרון.

אפשרות העסקה גם לדורות הבאים.
לפרטים נא לפנות לאלוהים.

תלמידים שירצו יוכלו לתלות את המודעות שלהם על לוח בכיתה ולהסביר מדוע בחרו בתכונות או בדרישות שכתבו.
נסכם את חוקי המלך:

  • ממליכים מלך רק כשנכנסים לארץ ישראל.
  • המלך צריך להיות מבני ישראל, אסור להמליך מלך זר.
  • אסור שיהיו למלך הרבה סוסים, כסף וזהב ונשים רבות (לא יהיה בעל רכוש רב, יהיה צנוע ופשוט).
  • המלך יכתוב לו ספר תורה וילמד בו כל ימיו כדי שיהיה ירא אלוהים, ושלא ירום לבבו מאחיו – שלא יתנשא על העם.

מבט שלישי

נחזור לפסוקי חוקי המלך: "טז רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים… יז וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד… כ לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו".
נשאל את התלמידים:

  • מה אסור למלך לעשות על פי חוקי התורה? (אסור שיהיו לו סוסים רבים ונשים רבות, ואסור שיהיה לו הרבה כסף וזהב)
  • למה כל זה אסור לו? (כדי שלא ירום לבבו – שלא יתנשא)

נקרין את השיר 'משתגע כבר מלך להיות' מתוך הסרט מלך האריות.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע סימבה משתוקק להיות מלך? (כדי שיוכל לנצח במלחמות, שירכוש כבוד, שיהיה חופשי במעשיו ובהחלטותיו וגבוה מעל כולם.
  • מה התוכי זזו חושב? (התוכי מנסה לרסן את סימבה ולתאר לו את המציאות)
  • מה ההבדל בין האופן שבו סימבה רואה את המלוכה לאופן שבו התורה רואה את המלוכה? (פסוק כ כתוב שמטרת ההגבלות על המלך היא: "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" – תפקיד המלך הוא דווקא לא להתנשא מעל העם. לא לחטוא בגאווה, אף שתפקידו מזמן זאת)

נסכם: הדימוי של מלך בעמים האחרים שעם ישראל יראה סביבו כשיכנס לארץ הוא של איש מורם מעם. אלוהים חושש שאם יקום מלך על ישראל גם הוא ירצה להיות עשיר וחשוב משאר האנשים ולכן הוא מדגיש שרק מלך שישמור על צניעות וענווה וילמד תורה יאריך ימים בשלטון.

מבט לחיים

למדנו בשיעור על שתי רשויות שלטון – מערכת המשפט והמלוכה. בעבר בארגון השלטון היה שופט והיה מלך, במקרים מסוימים המלך יכול היה לשפוט כדי לחזק את השלטון או לחזק את המצב המוסרי בעם.

  • איך השלטון בנוי היום בארץ? (גם היום יש כמה מערכות שלטון)
  • אילו רשויות שלטוניות אתם מכירים? (בית המשפט, משטרה / צבא, כנסת)

נצפה בסרטון בנושא הפרדת רשויות מדקה 3:30 עד דקה 7:54.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו שהפסוקים עוסקים בשתי מערכות שלטון שיהיו במבנה הארגוני של העם כשיגיע לארץ המובטחת. סמכות משפטית – שופטים, ומלך שאסור לו להיות עשיר מדי ומתנשא, ועליו להיות כפוף לאלוהים.
מיומנויות: אספנו פרטי מידע וצירפנו אותם לכלל תמונה מקיפה; איתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת; דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד והכרנו את המושג 'סתירה' וזיהינו אותה בפסוקים.
מתודות: הכנת מודעת דרושים למלך, צפייה בסרטונים – מלך האריות והפרדת רשויות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משתגע כבר מלך להיות
למילות השיר מדוע סימבה משתוקק להיות מלך? קרדיט: השיר 'משתגע כבר מלך להיות' מתוך הסרט...
משתגע כבר מלך להיות

למילות השיר

  • מדוע סימבה משתוקק להיות מלך?

קרדיט: השיר 'משתגע כבר מלך להיות' מתוך הסרט מלך האריות, פורסם בערוץ DisneyHebrewSongs ב-11 באוקטובר 2009.

הפרדת רשויות
כיצד פועל מנגנון השלטון בארץ בימינו? מה דומה בין השלטון בימינו לשלטון בתקופת התורה? במה...
הפרדת רשויות
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ..." (יז, טו)

  • כיצד פועל מנגנון השלטון בארץ בימינו?
  • מה דומה בין השלטון בימינו לשלטון בתקופת התורה?
  • במה השלטון בימינו שונה מהשלטון בתקופת התורה?

קרדיט: פורסם על ידי כאן חינוכית ב-24 בדצמבר 2017.

פרוזבול
המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא –...
פרוזבול
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא (טו, ט)

המקרא מעודד הלוואות כדי שאנשים אמידים יתמכו בעניים ובחלשים בחברה, אך לפי חוקי המקרא – בכל שנת שמיטה נמחקים החובות. "שמיטת כספים" זו גרמה לאנשים להימנע מלהלוות כסף, ובכך לעבור על הכתוב בתורה.
כדי לפתור את הבעיה החליט הִלֵּל הזקן (שהיה נשיא הסַנְהֶדְרִין – בית הדין הגדול בתקופת המִשְׁנָה) שהמלווה יכול למסור לבית הדין לפני השמיטה שטר מיוחד, שבאמצעותו הוא מעביר את החובות לגבייה של בית הדין. בכך למעשה נהפכים החובות לחובות מיוחדים שדין השמיטה לא חל עליהם, והלווה יוכל לקבל את הכסף בעתיד. לשטר המיוחד הזה קוראים "פְּרוֹזְבּוּל".

לקריאת המדרש

פְּרוֹזְבּוּל – אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה לזה, ובכך עוברים על מה שכתוב בתורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ" (דברים טו, ט).

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת שביעית, פרק י, משניות ג-ד)

  • מדוע אנשים לא רצו להלוות כסף זה לזה?
  • מה הפתרון שמצא לכך הִלֵּל הזקן?
חור באוזן
שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל...
חור באוזן
"וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם, וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן."
(טו, יז)

איור: shutterstock.com

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מדוע רוצעים דווקא את האוזן של העבד, מכל איבריו?
אמר להם: אוזן ששמעה מהר סיני: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" (שמות כ, ב), ופרקה מעליה עול מלכות שמיים וקיבלה עליה עול בשר ודם! אוזן ששמעה לפני הר סיני: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" (ויקרא כה, נה), והלך זה וקנה לו אדון אחר! לפיכך תבוא האוזן וְתֵרָצַע, לפי שלא שמר מה ששמעה אוזנו.

(עיבוד. על פי: תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א, הלכה ב)

  • בדקו מה משמעות המילים: מַרְצֵעַ ורָצַע (שימו לב שמילה אחת מתארת מכשיר והשניה פעולה).
  • על פי המדרש, מדוע רוצעים דווקא את אוזנו של העבד?
כי האדם עץ השדה
הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק...
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק משאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להתנגד לך?
התשובה הברורה היא: לא! ולכן אל תפגע בעץ לשווא.
היום מקובל להשתמש בביטוי זה דווקא במשמעות הפוכה, כדי להצביע על הדמיון בין האדם לבין העץ.

  • ציירו את הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" .
  • המשורר נתן זך כתב: "כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח… כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה…"
    האם נתן זך פירש את הביטוי לפי המשמעות התנ"כית או לפי המשמעות המקובלת היום?
עין בעין
התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון...
עין בעין
"וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל."
(יט, כא)

איור: shutterstock.com

התורה קובעת כי אם אדם פגע בכוונה באדם אחר, יש להעניש את הפוגע לפי העיקרון של מידה כנגד מידה – עונש ששקול בדיוק למעשה. למשל, אם אדם פגע בכוונה בעין של אדם אחר, יש לפגוע בתגובה בעינו של הפוגע. עין בעין, שן בשן וכך הלאה.

להמשך קריאה

חשוב לדעת שבמסורת היהודית נקבע כי אין להבין את החוק כפשוטו – אם נפגע איבר מסוים, על הפוגע לתת לנפגע את ערכו של האיבר בכסף.
כדי להביע את העיקרון של מידה כנגד מידה משתמשים היום בעיקר בביטוי דומה המופיע במקרא – "עין תחת עין".

  • הסבירו במילים שלכם מה המשמעות של הביטוי "עין בעין" בפרק.
  • ועכשיו חפשו את הביטוי ברשת, מה המשמעויות הנוספות של הביטוי?
עיר מקלט
בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית...
עיר מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

בשיר משתמש אהוד בנאי בביטוי "עיר המקלט" בהשאלה – לא במובן של עיר המקלט התנ"כית אלא כביטוי למקום בטוח או לקשר טוב, שמאפשרים לאדם שקט נפשי.

למילות השיר

עִיר מִקְלָט / אהוד בנאי

לִפְנֵי שֶׁהַטִּפְטוּף יֵהָפֵך לְמַבּוּל,
אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא שַׁעַר לֹא נָעוּל,
כִּי שׁוּב חָזַר אֵלַי הַבְּלוּז,
חַיָּב לָצֵאת, חַיָּב לָזוּז.
עַל הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין עַכּוֹ לִצְפַת,
בִּטְבֶרְיָה עַל הַמֵּזַח, יוֹרֵד עַד לְאֵילַת,
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ עִיר מִקְלָט.
נִפְלָט, נִמְלָט, מְבַקֵּשׁ – עִיר מִקְלָט.

בָּאֹפֶק נוֹצְצִים הָאוֹרוֹת הָרְחוֹקִים,
לְשָׁם אֲנִי אַגִּיעַ בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים,
וְאַתְּ חַכִּי בַּפֶּתַח וְהַדְלִיקִי אֶת הָאוֹר,
בֶּן אָדָם חוֹזֵר אֵלַיִךְ מִן הַכְּפוֹר.
קְחִי אוֹתִי אֶל הַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁבֵר,
וְעַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
כִּי אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

כֵּן עַד שֶׁהָאֱמֶת תֵּצֵא אֲנִי בָּךְ אֶסְתַּתֵּר,
עַד שֶׁהַסּוּפָה תַּחְלֹף וְהַקֶּרַח יִשָּׁבֵר,
עַד שֶׁמַּעְיָן זוֹרֵם יִפְתַּח וִיפַכֶּה,
עַד שֶׁהַשּׁוֹפֵט יָבוֹא וְאוֹתָנוּ יְזַכֶּה.
אַתְּ, כֵּן אַתְּ, תִּהְיִי לִי – עִיר מִקְלָט.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה היא "עיר המקלט" שלכם?
עץ השדה
  עץ השדהמילים: נתן זך כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ...
עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)

 

למילות השיר

עץ השדה
מילים: נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • על פי השיר – במה דומה האדם לעץ השדה?
לא תסיג גבול רעך
התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי...
לא תסיג גבול רעך
"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, יד)

צילום: shutterstock.com

התורה אוסרת על הסגת גבול – כניסה בלי רשות לשטח פרטי של מישהו אחר. לפי הפסוקים, אין להזיז את מקום הגבול המסומן ואין לפלוש גם לשטח לא מסומן. לדעת רש"י, גדול מְפָרְשֵׁי התנ"ך, מדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון.
איסור הסגת גבול במשפט העברי הוא איסור רחב המתייחס גם לשטחים ולגבולות שאינם פיזיים, כמו פגיעה בזכויות כלכליות, מסחריות או רוחניות של מישהו. איסור הסגת גבול משמש, למשל, גם בהקשר של פגיעה בזכויות יוצרים.

  • הביאו דוגמאות למקרים שבהם אנו פורצים למרחב של האחר.
  • הסבירו כיצד פגיעה בזכויות יוצרים היא הסגת גבול.
ערי מקלט
ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם,...
ערי מקלט
"שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ, בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ."
(יט, ב)

ערי המקלט הן שש ערים שציוותה התורה להקצות כמקום מסתור לרוצחים עד שייוודע גזר דינם, והן: בצר, ראמות, גולן, קדש, שכם וקריית ארבע.
אם יתברר כי הרוצח רצח בשגגה – הוא מוגן בעיר המקלט מנקמת הדם של קרובי משפחת הנרצח. אם יתברר כי הוא רצח בזדון – דמו מותר והוא מוצא מעיר המקלט.
לדעת חלק מהפרשנים, גם ערי הלוויים נחשבו לערי מקלט.

  • התבוננו במפה – מה אפשר ללמוד ממיקומן של ערי המקלט?
עבדות בעולם העתיק
  עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו. התורה...
עבדות בעולם העתיק
"כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ."
(טו, יב)

לאוטרופורוס – עבד צעיר (מימין) נושא את המגן של אדונו, 380—370 לפנה"ס, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של אתונה. צילום: Marsyas, NAMA Loutrophoros Polystratos, CC BY-SA 3.0

 

עבדות – מצב שבו אדם אחד נשלט על ידי אדם אחר ונחשב לרכושו.
התורה מתנגדת לעבדות, משום שעל פיה כל אדם מישראל הוא כבר עבד לאלוהים: "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב). לכן, לפי התורה, אדם רשאי למכור את עצמו לעבד רק אם אין לו יכולת לספק את צורכי הקיום הבסיסיים ביותר של עצמו.

להמשך קריאה

בעולם העתיק העבדות הייתה תופעה שכיחה למדי, והעבד היה חסר זכויות. לעומת זאת, לעבד העברי ניתנו במקרא תנאים סוציאליים שחייבו בצורה חד-משמעית את בעליו, למשל האיסור להשפיל את העבד, האיסור לפגוע בגופו והחובה לדאוג לצרכיו הפיזיים. ודבר נוסף – עבד עברי משתחרר לאחר שש שנים של עבדות. אם הוא רוצה להישאר אצל אדוניו, מסיבות שונות, התורה מצווה לרצוע את אוזנו ואז הוא הופך ל"עבד עולם".

  • במה שונה העבדות של העבד העברי כפי שהיא מופיעה במקרא, מן העבדות בעולם העתיק?
גאולת דם
"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את...
גאולת דם
"פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ, וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם."
(יט, ו)

איור: shutterstock.com

"גאולת הדם" – נוהג המוכר לנו מתרבויות האזור, שלפיו מותר למשפחתו של הנרצח להרוג את הרוצח. נוהג זה עלול להוביל למעגל בלתי פוסק של שפיכות דמים, ולכן נוצרו מנגנונים שנועדו לרסן את מעשי הנקמה ולצמצם אותם: במזרח הקדום היו מקדשים שבהם היה אסור להרוג, ואפשר היה לברוח אליהם. במקרא – ערי המקלט שימשו מקום הגנה מפני גאולת הדם לרוצחים, עד שיתברר דינם. בשונה מתרבויות האזור, ערי המקלט המוזכרות במקרא מעניקות חסינות רק לרוצח בשגגה. רוצח במזיד מוצא מעיר המקלט.

  • במה שונה גאולת הדם במקרא מגאולת הדם בתרבויות האזור?
שנת שמיטה בימינו
בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.
שנת שמיטה בימינו
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה."
(טו, א)

בסרטון – הצעה לציין את שנת השמיטה, בהתאם לימינו, כהפוגה מהמציאות היום-יומית השוחקת.

  • האם לדעתכם עלינו לציין את שנת השמיטה בימינו? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: שנת שמיטה. בואו לשמוט איתנו/בית אביחי, 2015

מלך ככל הגויים?
בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.
מלך ככל הגויים?
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא."
(יז, טו)

בסרטון – הסבר קצר על חוק המלך.

  • מדוע חלים על המלך איסורים המגבילים את כוחו?

קרדיט: הנאום האחרון של משה – 3 / ספר דברים יג-יז / 929 תנך ביחד, 2019