עוינות בין קרובים
פסוקים יד-כא
בכמה מילים
מלך אדום מסרב למעבר ישראל בארצו – על יעקב ועשו ברקע לסיפור זה ואיך עוינות מתפתחת דווקא בין קרובים.
הזמנה ללימוד
נקרין על הלוח מפה של ארץ ישראל ושכנותיה (התבוננו במפה שנמצא בלשונית הרחבות, מתחת לטקסט המקראי).
נשאל את התלמידים:
- איפה נמצאים עכשיו בני ישראל?
- מה הדרך הקצרה להיכנס לארץ? (דרך אדום)
- מה יקרה אם הם לא יוכלו לעבור דרך שם? נגלה במהלך קריאת הפסוקים.
מבט ראשון
נראה במפגש ישראל-אדום בפרק דוגמה לשאלת הקשר בין ישראל לעמים שכנים וכיצד היחסים הללו מושפעים מן העבר ומשפיעים על העתיד.
נקרין על הלוח את פסוקים יד-כא בפרק ונקרא אותם יחד. לאחר הקריאה נבקש מאחד התלמידים להסביר במילים שלו את המתרחש. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם מלך אדום מגיב באופן כה חריף לבקשת ישראל – הוא לא רק מסרב, אלא מזהיר ממלחמה? (הוא שמע דברים לא טובים על עם ישראל; הוא לא סומך עליהם שלא יעשו נזק בעוברם בתוך ארצו; הוא מפחד שהם ילחמו בו בזמן המעבר)
מבט שני
נתמקד בניסוח הבקשה שהמלאכים שולחים למלך אדום בפסוקים יד-יט (נדלג על פסוק יח שבו מסופרת תשובת מלך אדום). נקרין את הפסוקים על הלוח ונבקש מן התלמידים לנסח 'מכתב רשמי' שבו מופיעה הבקשה במילים שלהם. נדגיש את הפרטים בשתי הבקשות: לא נסטה לשום כיוון, נשלם על המים וכו'.
מבט שלישי
בפסוק יד ישראל מנסחים את הקשר בינם לבין האדומים כך: "כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ". נשאל את התלמידים:
- האם אתם יודעים מדוע ישראל בחרו לכנות את עצמם 'אח' של אדום?
נכתוב על הלוח את המילה "אֱדום" ונשאל:
- איזו מילה מזכיר השם אֱדום?
- האם אתם זוכרים דמות תנ"כית שמזוהה עם הצבע הזה?
נספר לתלמידים שמקורו של השם אדום מופיע בסיפור יעקב ועשו בספר בראשית: עשיו היה אדמוני וגם מכר את בכורתו ליעקב בעד נזיד עדשים אדמוני שהוא כינה אותו "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" (בראשית פרק כה פסוק ל) ועל כן נקרא שמו אדום.
נשאל את התלמידים:
- האם עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים מהו מקורו של העם אדום, יש לכם רעיון מדוע מלך אדום מגיב כה בחומרה?
נזכיר את סיפור היחסים בין יעקב לעשו – יעקב רימה את עשו פעמיים, בברכה ובבכורה, ואומנם האחים השלימו אבל היריבות לא עברה מן העולם. הקשר המסובך בין עשו ליעקב ממשיך גם בקשר בין העמים, ומתוך חילופי הדברים בין העמים אפשר לראות ששניהם מודעים למתח: יש מקום להניח שישראל נזהרים כל כך בניסוחם מכיוון שהם יודעים שהאדומים מכירים את ההיסטוריה של האחים יעקב ועשו ואת המתח המובנה ביחסים אלו.
נכתוב על הלוח את הביטוי: 'מעשה אבות סימן לבנים'. ונשאל:
- מי יכול לשער, לפי מה שלמדנו, מה משמעות הביטוי? (במקרה שלנו הכוונה היא שיעקב ועשו – האבות – היו יריבים וכך גם הבנים שלהם נשארו עוינים זה לזה)
נספר שהיריבות בין עם ישראל ובין אדום צפויה להיות יריבות רבת-שנים. בספרות היהודית אדום מסמלת את הנצרות .
מבט לחיים
יחסי אחים, בגלל קרבתם הרבה, יכולים להיות מורכבים מאוד. לפעמים דווקא עם השכנים והקרובים שלנו אנחנו רבים הכי הרבה, בין השאר כי אנחנו חולקים את אותם משאבים או כי יש לנו נקודות השקה רבות ולפיכך גם פוטנציאל רב למחלוקת. המועדות למתח בין קרובים נכונה גם בתוך המשפחה וגם בשכנות עמים. נטיל על התלמידים משימה לבית לחפש בעיתונות או בטלוויזיה דוגמה לסכסוך בין שני עמים שנובע דווקא מתוך קרבתם הרבה זה לזה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו במפגש המורכב בין ישראל ובין אדום, למדנו קצת על ההיסטוריה שיש לשני העמים האלה וניסינו להבין מתוכה מדוע כל צד נוהג כפי שהוא נוהג.
מיומנויות: קישרנו את הסכסוך בפרקנו למריבה בטקסט אחר שקראנו בעבר – דרך קריאת סיפור פרדתם של יעקב ועשו הבנו את אחת הסיבות האפשריות לכעס של אדום על ישראל.
מתודות: בהקדמה קראנו את מפת האזור המתואר בפרק – ראינו היכן מצויים ישראל והיכן ממוקמת ממלכת אדום וכיצד שכנות זו יכולה ליצור בעיה בהמשך.