עיון ספרותי בפרק קלז
פרק קלז
בכמה מילים
זכר ירושלים והחורבן הוא מרכיב חשוב ונוכח בחיים היהודיים. המהלך מזמין עיסוק בשאלת ההשפעה של הזיכרון על חיי הגולים ועל חיינו כיום.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – עיון בתמונה:
נבקש מהתלמידים לעיין בתמונה של אדוארד בנדמן ונשאל אותם:
- מה מצויר בתמונה?
- איזו אווירה עולה מהתמונה?
- למה לדעתכם?
הצעה שנייה – סרטון:
נקרין לתלמידים את הסרטון עד דקה 0:17 ונשאל אותם:
- מה מופיע בסרטון?
- מה אומר החתן?
- מדוע הוא מצטט את הפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי…"?
- האם נתקלתם בציטוט פסוק זה באירועים אחרים?
הבנת הפסוקים
לפני קריאת המזמור נקדים ונאמר שפרק זה הוא אחד מתוך המזמורים בתהילים. ספר תהילים הוא קיבוץ של מזמורים שכתבו כותבים שונים. נבקש מהתלמידים לנסות לחשוב במהלך תחילת הקריאה ולימוד הפרק מי כתב את המזמור ובאיזו תקופה.
נקרא את חלקו הראשון של המזמור יחד ונדלה פרטים על השרים את המזמור ועל הזמן שבו נאמר המזמור. נקרא את פסוקים א-ד ונבאר במקרה הצורך. לאחר הקריאה נשאל:
- היכן נמצאים הדוברים? (בבבל, גלותם החדשה, הם מכירים את נוף המקום)
- מה עושים הדוברים? ומדוע? (מתאבלים על ירושלים)
- מה תגובתם לבקשת השובים בפסוק ג? (תמיהה מתוך צער וקינה)
- איזו מילה מופיעה פעמים רבות בפסוקים אלה? מדוע לדעתכם? (השורש שי"ר – השיר מנוגד מאוד למצב הגולים)
אומרי המזמור יושבים בבבל ומתאבלים על ציון. התקופה המתוארת היא תקופת גלות בבל, גלות בית ראשון. נראה שמחבר המזמור נמנה על שבט לוי. ייתכן שאומר המזמור שייך למשוררים במקדש ולכן מבקשים ממנו לשאת שיר (שירת הלויים הייתה ידועה ביופיה). נשיאת השיר קשה לו בשל מציאות הגולה ומכיוון שהוא לא בבית המקדש.
נמשיך ונקרא את המשך המזמור ונבאר את הפסוקים בזמן הקריאה. לאחר קריאה ראשונית זו נבקש מהתלמידים לתאר את התחושות שעולות מן המזמור – אילו תחושות מופיעות במזמור זה לדעתם.
נבקש מהתלמידים לקרוא את המזמור שוב ולענות על שאלות מכוונות הקריאה שלהלן:
- מה גוף הדובר בכל פסוק בפרק? היכן יש שינוי בגוף? ומה משמעות השינוי לדעתכם?
- חלקו את המזמור לחלקים ותנו כותרת לכל חלק. (א-ד – קינה; ה-ו – שבועת הזיכרון; ז-ט – ובקשת גמול למביאי החורבן)
- אילו רגשות עולים בכל אחד מחלקי המזמור?
יש שמבקשים לראות במזמור הסתגלות למצב של גלות וגולה. נסו לחשוב כיצד חלקי המזמור מביאים לידי ביטוי את מצבי הגלות השונים.
העמקה
פסוקים ה-ו כוללים שלושה משפטי תנאי במבנה "אם… אז…". שימו לב שפסוק ו בנוי אחרת מהקודמים לו. השלימו את התנאים בלשונכם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):
| אם אשכחך ירושלים | אז תשכח ימיני |
| אז תשכח ימיני | אז תדבק לשוני לחיכי |
| אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי | אז תדבק לשוני לחיכי |
ראוי לשים לב שפסוק ו פותח בתוצאה של "תדבק לשוני לחיכי" בשני מצבים:
- אם לא אזכרכי
- אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
נשאל את התלמידים:
- מה המשמעות של תנאים אלה, לדעתכם?
- האם לדעתכם תנאים אלה נאמרים בתחילת הגלות או בשלב מתקדם יותר?
- מדוע נכללים בהם דווקא היד והלשון? מה מסמלים איברים אלה? (אפשר להציע שהיד והלשון מבטאות חלקים מעשיים באדם: עשייה ודיבור)
חלקו האחרון של המזמור:
חלקו האחרון של המזמור עוסק בבקשת גמול למביאי החורבן. נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם מוסיף חלק זה במזמור?
- האם לדעתכם אפשר לשייך פסוקים אלה לנושא ההסתגלות לגלות?
סיכום:
שלא כמו ברוב פרקי תהילים, למזמור זה אין כותרת. תנו כותרת למזמור שתשקף את תוכנו או את מטרתו על פי הבנתכם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הביטוי במזמור לתחושותיהם של גולי בבל: הגעגועים לציון, הנאמנות לירושלים, רגשי האבל והנקם.
מיומנויות: עמדנו על השימוש במשפטי תנאי ובמטפורות רבות. מתוך קריאה ועיון בפרק הגענו לדיון על מקומו של הזיכרון בחיי הגולים ובחיינו.
מתודות: פתחנו בסרטון או בתמונה כדי להיכנס לאווירת הגולים, עבדנו על מבנה השירה 'אם… אז'.
מנהגי זכר לחורבן:
- מה הקשר בין שבירת הכוס בחופה למזמור שלנו?
- האם המשפט "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי" עדיין רלוונטי היום?
