עץ הדעת טוב ורע
פרק ג
בכמה מילים
בפרק ג של ספר בראשית אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, הם מגלים את עצמם ואת העולם, עיניהם נפקחות, הם נהיים בעלי מודעות עצמית והכרה, הם מסוגלים להתבונן על עצמם מבחוץ, הם מבינים כי עירומים הם והבושה נולדת. המודעות מביאה גם לגירוש מגן העדן, מהמקום הראשוני והתמים.
מהו פרי עץ הדעת? מהי ידיעת הטוב והרע? האם אכילת הפרי והגירוש שבעקבותיה הם כיוון בלתי נמנע של המציאות, מעין התבגרות שלה, או שאם היה אפשר היינו משיבים את הגלגל אחורנית?
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – מטריקס:
(ההצעה מתאימה יותר לכיתה שמכירה את הסרט מטריקס) נקרין לכיתה את התמונה. בסצנה בסרט מטריקס שהתמונה לקוחה ממנה מציע מורפיאוס לגיבור הסרט ניאו שתי אפשרויות: לבלוע את הגלולה האדומה ולדעת את האמת על העולם שבו הם חיים, או לבלוע את הגלולה הכחולה לשכוח הכול ולחזור אל החיים הפשוטים והאפורים.
נשאל את התלמידים:
- איזו גלולה הייתם לוקחים, כחולה או אדומה?
- הייתם מעדיפים לדעת את האמת ולשאת במחירים שידיעת האמת נושאת או לחיות חיים פשוטים ורגועים בחוסר ידיעה?
בפרק ג בספר בראשית חייהם השלווים של אדם וחוה בגן עדן מופרים. הם אוכלים מפרי עץ הדעת, מתחילים לדעת טוב ורע, אך מגורשים מגן עדן ונושאים בתוצאה של הבחירה שלהם.
הצעה שנייה – בורות היא ברכה:
נקרין לכיתה את התמונה "Ignorance is Bliss" – בורות היא ברכה, ונשאל את התלמידים:
- מדוע בורות היא ברכה?
- האם אתם מסכימים אם המשפט הזה?
- מה ההבדל בין בורות לתמימות?
- אילו מחירים יש לידיעה? ("יוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב" – קהלת פרק א פסוק יח – לדעת יש מחיר רגשי ונפשי, אחריות, בגרות וכו')
- האם הידיעה שווה את המחיר, לדעתכם?
בפרק ג אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, הם מגלים את עצמם ואת העולם, והתוצאה של מעשיהם לא מאחרת לבוא – הם מגורשים מגן העדן, מהמקום הראשוני והתמים.
- האם זהו כיוון בלתי נמנע של המציאות, מעין התבגרות שלה, או שאם היה אפשר, היינו משיבים את הגלגל אחורנית?
הצעה שלישית – עלה תאנה
- מה משמעות הביטוי 'עלה תאנה'? נסו לשבץ אותו בתוך משפט.
הביטוי 'עלה תאנה' מתאר הסתרה של מחדל שנעשה, לרוב באמצעים דלים ושקופים – עלה התאנה קטן מכדי להצליח להסתיר באמת. הביטוי לקוח מפרקנו. - מה המחדל שנעשה בפרק?
- על מה בא עלה התאנה בא לכסות?
הצעה רביעית – השיר 'נוף ילדות':
נשמיע את השיר או רק את הפזמון של השיר 'נוף ילדות' שכתב והלחין שלמה ארצי
"בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח,
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח."
נשאל את התלמידים:
- למה הילדות מכונה גן עדן?
- למה היום אני רק אורח?
- מה קרה בין הילדות להיום?
הזמנה לקריאה
ביחידה זו ננסה לפענח מהו עץ הדעת. פרשנות אחת מרכזית היא גילוי המיניות. זהו נושא רגיש ועדין אך רלוונטי מאוד לתלמידים. חשבו מה מתאים לתלמידיכם, כיצד אפשר לגשת לנושא ואיזה שאלות מתאים ונכון לשאול.
פרק ב מסתיים בפסוק: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" (פסוק כה), ופרק ד פותח בפסוק: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן…" במהלך זה ננסה לראות מה קרה בין המצב הראשוני של הזוגיות עד לתחילת פרק ד שהזוגיות הגיעה לידי מימוש.
נשאל את התלמידים:
- מה היה המצב הראשוני שבו האיש והאישה "לֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ"?
- מה מתואר בתחילת פרק ד? מה פירוש המילים "הָאָדָם יָדַע"?
בין מצב ה'לא יתבוששו' למצב של הידיעה ההדדית קורה אירוע דרמטי – פרק ג – חטא האכילה מעץ הדעת והגירוש מגן עדן.
כדי להבין מה קרה בין שני המפגשים האלו עלינו להבין מהו אותו עץ דעת שהציב אלוהים בגן עדן, מה המשמעות של לדעת טוב ורע ומה קרה לאיש ולאישה בעקבות האכילה מעץ הדעת.נקרא את הפסוקים הראשונים שמספרים לקוראים על שני עצי הגן:
"וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (פרק ב פסוק ט).
בפעם הראשונה שאנו פוגשים את העץ הוא נזכר יחד עם עץ החיים ונקרא 'עץ הדעת טוב ורע'. כמה פסוקים לאחר מכן, לאחר שנכנס האדם לגן, הוטל עליו האיסור לא לאכול מפרי עץ הדעת.
שימו לב: על עץ החיים לא הוטל איסור אכילה. מדוע לדעתכם?
מהו עץ הדעת טוב ורע?
נקרא בפרק ג פסוקים א-יג, נבקש מהתלמידים לאסוף את כל הרמזים שיש בכתובים על מהו עץ הדעת ונכתוב את הרמזים על הלוח. יש לשים לב שראוי להתייחס לטענות הנחש בחשדנות.
- אלוהים אסר לאכול מן העץ (והאישה הוסיפה גם לא לגעת בו).
- מי שיאכל מן העץ ימות (פרשנים אומרים: לא מיד, אלא יהפוך לבן תמותה).
- מי שיאכל מן העץ ידע להבחין בין טוב לרע.
- מי שיאכל מן העץ יהיה כאלוהים.
- אחרי שהאישה והאיש אוכלים מן העץ עיניהם נפקחות והם יודעים שהם עירומים.
מתוך רמזים אלו:
- מה לדעתכם גורמת אכילת פרי עץ הדעת, ומהי ידיעה של טוב ורע?
הפרשנות הולכת בשני אפיקים עיקריים: יש המפרשים כי הידיעה מאפשרת בחירה חופשית, ויש המפרשים את הידיעה במשמעות מינית. נבחן את שתי האפשרויות.
אפשר לתלות על הלוח את שתי הפרשנויות – של רמב"ן ושל אבן עזרא או רש"י, לקרוא אותן ולהבין כל אחת מהן יחד, ואז לתת את הדגשים על כל אחד מן הכיוונים. ואפשר לנהל דיון שיכול לצמוח מהרמזים במקרא על מהו עץ הדעת. מתוך הדיון לתת מקום לאפשרויות שעולות בכיתה ולהביא את הפרשנויות לחיזוק הדעות שעלו מן התלמידים.
בחירה חופשית
רמב"ן על בראשית פרק ב פסוק ט: "ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהִפוכו לטוב או לרע. ולכן נקרא 'עץ הדעת טוב ורע', כי הדעת יאמר בלשוננו על הרצון".
הרמב"ן אומר שעץ הדעת נותן לאדם את הרצון לפעול לטוב או לרע, כלומר את הבחירה החופשית.
נשאל את התלמידים:
- כיצד פעל האדם לפני החטא, לפני שהייתה לו בחירה חופשית?
- האם העובדה שאדם וחוה בחרו לאכול מעץ הדעת מראה שבכל זאת היה להם קצת בחירה חופשית?
- מדוע הבחירה החופשית הופכת את האדם להיות דומה לאלוהים (כדברי הנחש)?
מיניות
כפי שראינו, בעקבות האכילה מעץ הדעת האדם יודע את חוה אשתו. מה היה מצב היחסים בין האיש לאישה לפני האכילה מעץ הדעת ואחריה?
אבן עזרא על בראשית פרק ג פסוק ו: "והאחד עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל ועל כן כיסו האדם ואשתו ערוותם… וכאשר אכל אדם מעץ הדעת ידע את אשתו. וזאת הידיעה כינוי למשגל. ובעבור עץ הדעת נקרא כך, גם הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאוות המשגל."
אבן עזרא אומר שעץ הדעת הביא לעולם את תאוות המשגל – את החמדה המינית.
נשאל את התלמידים:
- עץ הדעת טוב ורע – כיצד מיניות היא גם טובה וגם רעה?
- מדוע ידיעה כזאת הופכת את האדם להיות דומה לאלוהים?
לאחר שדנו בשתי האפשרויות שעלו מהפרשנות נקרא את תוצאות האכילה מהעץ בפסוק ז בפרק ג: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת".
נשאל את התלמידים:
- מה הידיעה שהתחדשה להם בעקבות האכילה?
- האם לדעתכם פסוק זה תומך באחת הפרשנויות יותר מבשנייה. אם כן, באיזו מהן?
אדם וחוה עוברים תהליך של התבגרות, ממקום תמים למקום מודע, בין שזו מודעות למיניותם ובין שזו מודעות המאפשרת להבחין בין טוב לרע ולבחור ביניהם.
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם תהליך זה היה הכרחי?
- לו היה אפשר לשוב לאחור, האם היה כדאי לחזור למקום התמים שקדם לחטא?
מבט לחיים
אפשר לסיים באחת האפשרויות שהבאנו בהזמנה ללימוד שמעלה את השאלה: אם "יוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קהלת פרק א פסוק יח) – האם הדעת שווה את המכאוב? האם יש אפשרות אחרת? האם הייתם רוצים לחזור לגן העדן?
אם מתאים לכיתה אפשר לפתח את נושא הקשר בין החטא למיניות ולנסות להבין כיצד להבחין בין הטוב והרע שבמיניות, אם אפשר להבדיל ביניהם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור זה ניסינו להבין למה גורם עץ הדעת טוב ורע, וראינו שתי גישות מרכזיות שצומחות מן הפסוקים ועולות מן הפרשנים: בחירה חופשית וידיעה מינית.
מיומנויות: קריאת פסוקים והבנת פרשנות.
מתודות: דיון בנושא "יוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב", ניתוח שיר וביטוי.
אפשר להשוות את התהליך שעובר על העולם בפרק ג לתהליך של התבגרות האדם.
לקריאה נוספת: המאמר "גן העדן והתפתחות האדם" של אברהם רונן מתוך אתר עמותת חופש.
- המילה המנחה בפרק היא השורש אכ"ל. נשאל את התלמידים: האם אתם רואים קשר בין אכילה לידיעה? לפי כל אחת מהאפשרויות שהבאנו למילה ידיעה.