סגור תצוגת כיתה
הפרק

קוראים לזה אהבה

פרק י, י-כב

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

ננחה את התלמידים מראש לבוא לכיתה ביום השיעור בבגד שהם אוהבים ביותר או להביא לכיתה ספר אחד אהוב מכול, אם יש תלבושת אחידה. נזמין את התלמידים להציג את הבגד או את הספר, ולהגיד למה הם בחרו בו ולמה הם אוהבים אותו.
ננהל שיחה קצרה על שאלת הבחירה:

  • למה בחרתם דווקא את הבגד הזה?
  • מה אתם אוהבים בו?
  • מה אתם עושים כדי לשמור עליו שלא ייהרס?
  • למה חשוב לשמור על מה שאנחנו אוהבים?

נספר שהיום נדבר על בחירה מתוך אהבה, ואיך אהבה קשורה לא רק להרגשה אלא גם לעשייה.

מבט ראשון

נקדים ונזכיר שבפרק זה מסופר על הלוחות השניים שבני ישראל מקבלים מאלוהים אחרי חטא העגל, ושהפסוקים שנלמד היום הם סיומו של פרק זה. נקרין על הלוח את פסוקים י-כב. נחלק לתלמידים את דף העבודה וננחה אותם לסמן את המילה 'אהבה' בכל פעם שהיא מופיעה בפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם המילה הזאת חוזרת ארבע פעמים? (להדגיש שהקשר בין אלוהים ובין העם יסודו באהבה ובבחירה שמתוכה)

נשוב אל הדף ונבקש מהתלמידים לסמן בצבע אחר את כל הפעולות שקשורות לדעתם לאהבה (ראו פתרון למורה).
לאחר ההדגשה נבקש מהתלמידים לענות במחברת על השאלות שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט שלישי

נתבונן בפסוקים המסומנים ונעמוד על כך שיש לא מעט פעולות שקשורות במצוות האהבה.
נשאל:

  • האם לדעתכם אלוהים יכול לאהוב את הגר גם בלי לתת לו לחם ושמלה?
  • האם העם יכול לאהוב את אלוהים בלי ללכת בדרכיו?

נעלה שאלה שעולה מתוך דף העבודה:

  • למה מי שאוהב עושה כל מיני דברים מתוך האהבה שלו? (אהבה אינה רק רגש שאנחנו מרגישים אלא שהיא גם גוזרת מתוכה פעולות שמביעות אותה ונותנות לה תוקף בעולם)

כשאלוהים מרגיש אהבה לעני הוא חש רצון ומחויבות לדאוג לו לכסות וללחם. כשהעם אוהב את אלוהים הוא רוצה שיהיה מרוצה ולכן הוא הולך בדרכיו ולא מפנה לו עורף.

מבט לחיים

נציג לתלמידים קטע מתוך שירו של יהודה עמיחי 'אבי'.
נסביר את השיר בגילוי מודרך עם התלמידים:

  • מהן "פרוסות ליום עבודה"? (סנדוויצ'ים)
  • "נהרות ידיו נשפכו לתוך מעשיו הטובים" – כמו שהנהר נשפך לים, כך מן הידיים נשפכו המעשים הטובים אל העולם.

נספר שהשיר הזה מעיד שהאהבה של האב גרמה לו לשפוך מתוך ידיו מעשים טובים רבים. נעמוד על הקשר בין אהבה ובין מעשים שנובעים ממנה.
נעצור ונחשוב מהם המעשים הטובים שנשפכים מתוך ידינו כשאנחנו אוהבים מישהו. נחשוב על מעשה אחד שעשינו או שברצוננו לעשות לאהובינו ונכתוב אותו במחברת. מי שירצה ישתף.

לחלופין (אם השיר מורכב מדי לכיתה) נוכל לכתוב על הלוח את המשפט היפה מתוך שירו של עמיחי 'אמי': "אִמִּי אֲפְתָּה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם" (יהודה עמיחי, מתוך פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, 1998)
נשאל את התלמידים:

  • מה הכוונה במשפט הזה? איך אפשר "לאפות למישהו את כל העולם"?

האם רוצה להכין לילד את העולם כמו עוגה, שיהיה לו טעים ומתוק, שירגיש שהעולם הוא מקום טוב להיות בו ולקבל ממנו מה שצריך. מכאן נצא לשאלה:

  • מה אנחנו "אופים" או עושים בעבור מי שאנחנו אוהבים, או מה היינו רוצים לעשות?

נבקש מכל תלמיד לבחור פעולה מתוך אהבה שהוא רוצה לעשות בעבור מישהו קרוב, נכתוב את המשפטים על הלוח לקבלת השראה וננחה לנסות לעשות את הפעולה הזאת עד השיעור הבא.
הרבה מן הפעולות הקשורות לאהבה הן יום-יומיות ושגרתיות, כמו שהגר צריך לחם ושמלה באופן יום-יומי, ועם ישראל, לפי המתואר בפרק שלפנינו צריך לשמור מצוות בכל יום, כך גם האפייה והכנת הסנדוויצ'ים הם מעשים שגרתיים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על בחירתו של אלוהים בעם ישראל מתוך אהבה אליו, ובכך שאהבה אינה מסתכמת בתחושה, אלא שיש פעולות שעושים כתוצאה ממנה שמטרתן להיטיב עם האהוב.
מיומנות: זיהינו מילה מנחה וענינו על שאלות.
מתודה: העמקה ברעיונות מהטקסט המקראי באמצעות קריאת טקסט עכשוי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
קטע מתוך השיר 'אבי', יהודה עמיחי
כִפרוּסוֹת ליוֹם עֲבוֹדָה, כְקוֹסֵם הַמוֹצִיא מִכוֹבָעוֹ אַרְנָבוֹת וּמִגְדָלִיםהוֹצִיא מתוֹך גוּפוֹ הַקָטָן – אַהֲבָה, נַהֲרוֹת יָדָיו...
קטע מתוך השיר 'אבי', יהודה עמיחי

כִפרוּסוֹת ליוֹם עֲבוֹדָה, כְקוֹסֵם הַמוֹצִיא מִכוֹבָעוֹ אַרְנָבוֹת וּמִגְדָלִים
הוֹצִיא מתוֹך גוּפוֹ הַקָטָן – אַהֲבָה, נַהֲרוֹת יָדָיו נִשְפְכוּ לְתוֹך מַעֲשָיו הַטוֹבִים

(יהודה עמיחי, מתוך פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן 1998)

בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת...
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוק ה)

איש מתפלל בשקיעה. צילום: Billion Photos/shutterstock.com

חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל לְבָבְךָ" – בשני יְצָרֶיךָ, ביצר הטוב וביצר הרע.
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – אפילו הוא נוטל את נפשך.
"וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – בכל מָמוֹנְךָ, או – בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, תוֹדֶה לו במאוד מאוד.

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת ברכות, פרק ט, משנה ה)

  • מהו הקושי הלשוני העולה מן הפסוק, שעליו עונה המדרש?
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת...
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוקים ד-ה)

איור: מיכל בן-חמו

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,
וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ?
להמשך המדרש

אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ;
וְאָמַרְתִּי: כְּשֶׁתָּבוֹא לְיָדִי הַהִזְדַּמְּנוּת, וַאֲקַיְּמֶנּוּ!
וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאָה לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ?

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד", וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד" עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אֶחָד".
יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא עמוד ב. עיבוד מתוך ספר האגדה מבית סנונית)

  • כיצד פירש רבי עקיבא את המילים "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" שבפסוק?
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר,...
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

צילום: Koltukovs/shutterstock.com

המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר, משה היה על הר סיני ארבעים יום. בתנ"ך, הביטוי "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" וביטויים דומים הכוללים את המספר "ארבעים", אינם מציינים פרק זמן מדויק. כשמשתמשים בהם מתכוונים לתקופת זמן ממושכת.

חפשו בתנ"ך ומצאו:

  • כמה ימים נמשך המבול (בראשית פרק ז)?
  • כמה שנים שקטה הארץ בין שופט לשופט בספר שופטים (שופטים ח)?
  • כמה שנים מלך שלמה על ישראל (מלכים א, יא)?
  • כמה ימים הלך אליהו במדבר (מלכים א, יט)?
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד. הקריאה...
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

שמע ישראל – מדלית ארד 59 מ"מ, 1980, באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד.
הקריאה המופיעה בפסוק ד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", נתפסת ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר באלוהי ישראל.

להמשך קריאה

קריאת שמע היא הבסיס לתפילת שמע ישראל, הנאמרת על ידי אדם מאמין בכל בוקר, בכל ערב ולפני השינה. הקריאה אף נאמרת בהתרחשויות מיוחדות או מסוכנות. בוודאי שמעתם לא פעם את הקריאה "שמע ישראל" גם מאדם שאינו דתי.

  • קראו את הפסוקים ד-ט, שהם הבסיס לתפילת שמע ישראל.
    לפי דעתכם, מדוע הדברים שאלוהים מצווה על בני ישראל צריכים להיות על היד, בין העיניים וקרובים ללב?
אפשר לתקן, בערך
פרק י בספר דברים. בפרק הקודם משה מספר על שבירת לוחות הברית. הוא יורד מהר סיני...
אפשר לתקן, בערך

פרק י בספר דברים. בפרק הקודם משה מספר על שבירת לוחות הברית. הוא יורד מהר סיני ורואה את עם ישראל עסוקים בחטא העגל: "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם".
ומה עכשיו? זהו, אין לוחות? הן הרי סמל וזכרון לברית בין אלוהים ועם ישראל!
"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים… וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ".
איזו הקלה, יש לוחות, יש ברית. הכל כבראשונה. זה נכון אבל רק כמעט.

ולפני שממשיכים שאלה:

יצא לכם פעם לדבר באופן ישיר עם מנהל/ת בית הספר? עם ראש/ת העיר? (נכון שלא תמיד קל להגיע ישירות אליהם? צריך קודם לפנות דרך המורה או דרך העוזר האישי…)

ואיך זה קשור לפרק אתם בטח שואלים…

"בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
שבט לוי מקבל מעמד מיוחד, הוא נושא (מרים) את ארון הברית בו מונחות הלוחות בעת המסעות. הוא משרת את אלוהים במשכן מצד אחד, ומברך את ישראל בשם אלוהים מהצד השני.
חטא העגל החמור לא הפריד בין ישראל לאלוהים. הברית והקשר ביניהם נשמרים. אבל עכשיו יש "מתווכים" – הלווים.
להבנתכם, הלוויים מחברים או מפרידים בין ישראל לאלוהים?
בעקבות ההבדלה בין שבט לוי לשאר השבטים, מחליט אלוהים לא לתת לו נחלה (=אדמה השייכת לו) בארץ: "ה' הוּא נַחֲלָתוֹ".

לדעתכם, שבט לוי הרוויח או הפסיד מהעסקה הזו?

ומה אתם חושבים על הלוחות? אפשר לתקן מה שנשבר? מתי כן? מתי לא?

© כל הזכויות שמורות לשירשורים

 

נשבר לכם פעם חפץ יקר? הצלחתם לתקן? החפץ המתוקן היה דומה לחפץ המקורי?

 

כשהלב בוכה
  כשהלב בוכהשרית חדד מילים: יוסי גיספןלחן: שמואל אלבז כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע הכאב...
כשהלב בוכה
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

 

למילות השיר

כשהלב בוכה
שרית חדד
מילים: יוסי גיספן
לחן: שמואל אלבז

כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהַיי אתה הכול יכול
נתת לי את חיי, נתת לי הכול
בעינַי דמעה, הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

שמע ישראל אלוהַיי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהַיי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שייגמר כי לא נותר בי כוח.

כשהלב בוכה, הזמן עומד מִלֶכֶת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אֶל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סַף תְהוֹם.

שמע ישראל אלוהַיי…

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • מה המשמעות של קריאת "שמע ישראל" על פי השיר?

קרדיט: כשהלב בוכה / שרית חדד ערוץ רשמי, 2012

שמע ישראל במנורת הכנסת
  מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן...
שמע ישראל במנורת הכנסת
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

תכנית מנורת הכנסת, ובה שלושים אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים בתולדות עם ישראל. תמר הירדני, ויקישתוף

האריח "שמע ישראל" מופיע על הקנה המרכזי במנורת הכנסת, במרכז המנורה, כאלמנט שכל הרעיונות מתנקזים אליו. צילום: תמר הירדני, ויקישתוף.

 

מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת. המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל. 

להמשך קריאה

המילים "שמע ישראל" מופיעות בתחתית הקנה המרכזי של מנורת הכנסת, מעל התבליט של מלחמת העצמאות והקמת המדינה, ויחד הם מסמלים בסיס שאליו מתנקזים וממנו יוצאים כל הרעיונות הטמונים במנורה.

  • מה רצה האומן להביע בכך שמיקם בבסיס המנורה את המילים "שמע ישראל" ואת התבליט של מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה...
הר סיני
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

הר סיני. צילום: IGOR ROGOZHNIKOV/shutterstock.com

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.
לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה עלה אל ראשו. כאשר ירד, העביר להם את עשרת הדיברות שמסר לו ה' למען העם. למרגלות ההר התרחש גם חטא העגל.

להמשך קריאה

להר שמות רבים: הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר פארן.
כיום איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר סיני, משום שהמקרא אינו מציין את מיקומו המדויק.
החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר. חלק מהחוקרים מזהים את הר סיני עם גַ'אבֶּל הילאל שבצפון סיני, ואחרים מקשרים אותו עם ג'אבל מוסה או ג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. אחרים מזהים אותו עם הר כרכום שבנגב.

מבוסס על מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • הציעו שם חדש להר סיני, בהתאם למה שידוע לכם על ההר.
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר...
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פרק י, פסוק יט)

צילום: פלומבה, אתר העוקץ

הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר נאלץ לעזוב את מולדתו או אף להימלט ממנה בשל מלחמה, רעב או קושי אחר, ולכן מעמדו הכלכלי והחברתי היה נמוך. בשל זאת הדגישה התורה את זכותו של הגר למשפט צדק, וחייבה אותנו לאהוב אותו ולסייע לו.

  • מי הם ה"גֵּרִים" בימינו?
טוטפות
  הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד...
טוטפות
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

תכשיט עשוי זהב, תקופת הברונזה. באדיבות רשות העתיקות. ייתכן שענדו את התכשיט כפי שענדו את הטוטפות.

תפילין ראש, טקס עליה לתורה בבית הכנסת בירושלים צילום: יעקב סער, לע"מ

 

הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד אותן. ומכאן שאלוהים מבקש ש"הדברים האלה", כלומר חוקי התורה, יהיו כמו אותו תכשיט קדום. 

הפרשנים היהודים הקדומים פירשו כי הכוונה במילה "טוטפות" היא לתפילין, שאותן כורכים על הראש ועל היד.

  • הסבירו את משמעות הדימוי "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
מה יש בתוך התפילין?
בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.
מה יש בתוך התפילין?
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.

  • מה נמצא בתוך הטוטפות שבתפילין?

קרדיט: סופר סת"ם יזהר לב, 2017

שמע ישראל
פרק ו בספר דברים, משה ממשיך בנאום הסיכום והפרידה, מכין את העם למעבר מהנדודים במדבר...
שמע ישראל

פרק ו בספר דברים, משה ממשיך בנאום הסיכום והפרידה, מכין את העם למעבר מהנדודים במדבר לכניסה לארץ.

והפרק מופיע אחד הפסוקים המוכרים והמשמעותיים ביותר באמונה היהודית:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ."

מכירים?

הנה כמה סיבות שהפסוק יכול להשמע לכם מוכר (ועכשיו אתם גם יודעים את המקור שלו):

  • אנשים דתיים נוהגים לומר פסוק זה כחלק מ"קריאת שמע", תפילה הנאמרת בבוקר (בשחרית) בערב (בערבית) וגם בלילה לפני השינה.
  • במוצאי יום כיפור הפסוק הזה הינו חלק מתפילת הנעילה.
  • הביטוי עצמו "שמע ישראל" נכנס כמטבע לשון, שאנשים רבים משתמשים בו במצבים של בהלה או פחד.

הפסוק הזה חשוב בדת היהודית ובבשורה שהיא מביאה לעולם. הוא מייצג את האמונה באל אחד (דת מונותאיסטית). עם ישראל באתה תקופה, נמצא בחברה ובתרבות, בה העמים אשר מסביבו מאמינים באלים רבים (פוליתאיזם). משה מדגיש בפרק הזה שוב ושוב את הייחוד הזה ואת החשיבות של הצמדות האמונה לאל אחד.

איך הוא עושה את זה לדעתכם? מה יעזור לו לשכנע אותם לא לסטות מהדרך?

איך המבוגרים שמסביבכם משכנעים אתכם לעשות דברים שמאוד חשובים? כמו למשל – לחצות רק במעבר חציה או לא להיות יותר מידי שעות מול מסך.

משה, מצד אחד, מפחיד אותם מאוד:

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח… כִּי אֵל קַנָּא ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה…"

אם לא תשמרו על החוקים – יקרה לכם משהו רע.

ומהצד השני הוא מצ'פר אותם מאוד:

"וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ…לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת…"

אם כן תשמרו על החוקים – יקרו לכם דברים טובים מאוד.

ומה עוזר לשמור על החוקים ולא לשכוח אותם? שגרות. הרגלים קבועים. כמו לשים פתק על הדלת  – "לא לשכוח לכבות את המזגן". אין סיכוי שתפספסו אותו כשאתם יוצאים מהבית, נכון?

"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

בדיוק מה שאומר הפסוק הזה, למי שבוחר ללכת בדרכו של האלוהים ולשמור על חוקיו – זה התפקיד של התפילין ושל המזוזה.

הצירוף "שמע ישראל" עבר את מחוזות התפילה ומצא עצמו ביצירות שונות בתרבות הישראלית. אחד מהיוצרים שהקליט אלבום שלם בשם זה הוא מוקי. והצירוף נמצא גם בשורה הראשונה של השיר "החיים". מוזמנים להאזין:

 

מוקי בעצם שואל את עצמו בשיר מה חשוב לו בחיים. מה חשוב לכם? חשבתם על זה פעם?