קוראים לזה אהבה
פרק י, י-כב
הזמנה ללימוד
ננחה את התלמידים מראש לבוא לכיתה ביום השיעור בבגד שהם אוהבים ביותר או להביא לכיתה ספר אחד אהוב מכול, אם יש תלבושת אחידה. נזמין את התלמידים להציג את הבגד או את הספר, ולהגיד למה הם בחרו בו ולמה הם אוהבים אותו.
ננהל שיחה קצרה על שאלת הבחירה:
- למה בחרתם דווקא את הבגד הזה?
- מה אתם אוהבים בו?
- מה אתם עושים כדי לשמור עליו שלא ייהרס?
- למה חשוב לשמור על מה שאנחנו אוהבים?
נספר שהיום נדבר על בחירה מתוך אהבה, ואיך אהבה קשורה לא רק להרגשה אלא גם לעשייה.
מבט ראשון
נקדים ונזכיר שבפרק זה מסופר על הלוחות השניים שבני ישראל מקבלים מאלוהים אחרי חטא העגל, ושהפסוקים שנלמד היום הם סיומו של פרק זה. נקרין על הלוח את פסוקים י-כב. נחלק לתלמידים את דף העבודה וננחה אותם לסמן את המילה 'אהבה' בכל פעם שהיא מופיעה בפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם המילה הזאת חוזרת ארבע פעמים? (להדגיש שהקשר בין אלוהים ובין העם יסודו באהבה ובבחירה שמתוכה)
נשוב אל הדף ונבקש מהתלמידים לסמן בצבע אחר את כל הפעולות שקשורות לדעתם לאהבה (ראו פתרון למורה).
לאחר ההדגשה נבקש מהתלמידים לענות במחברת על השאלות שבדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט שלישי
נתבונן בפסוקים המסומנים ונעמוד על כך שיש לא מעט פעולות שקשורות במצוות האהבה.
נשאל:
- האם לדעתכם אלוהים יכול לאהוב את הגר גם בלי לתת לו לחם ושמלה?
- האם העם יכול לאהוב את אלוהים בלי ללכת בדרכיו?
נעלה שאלה שעולה מתוך דף העבודה:
- למה מי שאוהב עושה כל מיני דברים מתוך האהבה שלו? (אהבה אינה רק רגש שאנחנו מרגישים אלא שהיא גם גוזרת מתוכה פעולות שמביעות אותה ונותנות לה תוקף בעולם)
כשאלוהים מרגיש אהבה לעני הוא חש רצון ומחויבות לדאוג לו לכסות וללחם. כשהעם אוהב את אלוהים הוא רוצה שיהיה מרוצה ולכן הוא הולך בדרכיו ולא מפנה לו עורף.
מבט לחיים
נציג לתלמידים קטע מתוך שירו של יהודה עמיחי 'אבי'.
נסביר את השיר בגילוי מודרך עם התלמידים:
- מהן "פרוסות ליום עבודה"? (סנדוויצ'ים)
- "נהרות ידיו נשפכו לתוך מעשיו הטובים" – כמו שהנהר נשפך לים, כך מן הידיים נשפכו המעשים הטובים אל העולם.
נספר שהשיר הזה מעיד שהאהבה של האב גרמה לו לשפוך מתוך ידיו מעשים טובים רבים. נעמוד על הקשר בין אהבה ובין מעשים שנובעים ממנה.
נעצור ונחשוב מהם המעשים הטובים שנשפכים מתוך ידינו כשאנחנו אוהבים מישהו. נחשוב על מעשה אחד שעשינו או שברצוננו לעשות לאהובינו ונכתוב אותו במחברת. מי שירצה ישתף.
לחלופין (אם השיר מורכב מדי לכיתה) נוכל לכתוב על הלוח את המשפט היפה מתוך שירו של עמיחי 'אמי': "אִמִּי אֲפְתָּה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם" (יהודה עמיחי, מתוך פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, 1998)
נשאל את התלמידים:
- מה הכוונה במשפט הזה? איך אפשר "לאפות למישהו את כל העולם"?
האם רוצה להכין לילד את העולם כמו עוגה, שיהיה לו טעים ומתוק, שירגיש שהעולם הוא מקום טוב להיות בו ולקבל ממנו מה שצריך. מכאן נצא לשאלה:
- מה אנחנו "אופים" או עושים בעבור מי שאנחנו אוהבים, או מה היינו רוצים לעשות?
נבקש מכל תלמיד לבחור פעולה מתוך אהבה שהוא רוצה לעשות בעבור מישהו קרוב, נכתוב את המשפטים על הלוח לקבלת השראה וננחה לנסות לעשות את הפעולה הזאת עד השיעור הבא.
הרבה מן הפעולות הקשורות לאהבה הן יום-יומיות ושגרתיות, כמו שהגר צריך לחם ושמלה באופן יום-יומי, ועם ישראל, לפי המתואר בפרק שלפנינו צריך לשמור מצוות בכל יום, כך גם האפייה והכנת הסנדוויצ'ים הם מעשים שגרתיים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על בחירתו של אלוהים בעם ישראל מתוך אהבה אליו, ובכך שאהבה אינה מסתכמת בתחושה, אלא שיש פעולות שעושים כתוצאה ממנה שמטרתן להיטיב עם האהוב.
מיומנות: זיהינו מילה מנחה וענינו על שאלות.
מתודה: העמקה ברעיונות מהטקסט המקראי באמצעות קריאת טקסט עכשוי.