שושלת קין
פסוקים טז-כו
בכמה מילים
ביחידה זו נעקוב אחרי השושלת של קין ונבדוק אם יש מתאם בין התקדמות התרבות האנושית ובין ההתפתחות המוסרית.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – תמונות:
נקרין לתלמידים תמונה של עיר ותמונה של כפר. קין הביא לעולם צורת יישוב חדשה. נבקש מהתלמידים להתבונן בתמונות ונשאל אותם:
- מהן האסוציאציות העולות מכל תמונה.
- כיצד כל צורת חיים יכולה להשפיע על אישיותו של האדם.
(העיר מזמנת אפשרות לאלמוניות ולניכור מול תחושת ההיכרות בכפר; קרבה לאדמה מול ריחוק ממנה. בעיר יש תחושת עוצמה ומוגנות, ריכוז גדול של בני אדם, תרבות פנאי ואפשרויות התקדמות, תחרותיות מול קצב חיים איטי ותפיסה מסורתית בכפר)
אפשרות שנייה – דיון:
- אם נתרחק מעט מסיפורי המקרא, האם נוכל לקבוע שההתקדמות האנושית (היסטורית וטכנולוגית) מביאה גם התקדמות מוסרית?
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים טז-כו ונדון בחידושי התרבות שמופיעים בפסוקים:
- ציינו ונסו להסביר כל חידוש בתרבות האנושית המופיע בפרק. (הקמת עיר; מוזיקה; עיבוד ברזל ואולי נשק וכלי אדמה; נישואים של למך לשתי נשים; השירה הראשונה; רצח; קריאה בשם ה')
- נסו לציין ליד כל חידוש באיזה אופן הוא יכול להיות גם חיובי וגם שלילי. (למשל: ברזל מאפשר הכנת כלים וגם גורם לשימוש בכוח אלים)
קריאה מעמיקה – דף עבודה:
בשיטת ג'יקסו נבחן אם האנושות מתפתחת בכיוון חיובי או שצל הרצח מעיב גם על הדורות הבאים אחרי קין:
נחלק את הכיתה לקבוצות בנות שלושה תלמידים. כל תלמיד בקבוצה יתעמק באחת היחידות של הפרק – המקצועות הראשונים , שירת למך, שת ואנוש (ראו דפי עבודה וגרסאות למורה גם בממערך השיעור). כל אחד ילמד את שאר התלמידים בקבוצתו את עיקרי הרעיונות שהגיע אליהם בלימוד. בסופו של דבר על הקבוצה להכריע אם בפסוקים אלה מתוארת התקדמות אנושית ואם יש לכך מחיר.
שימו לב דף העבודה "שירת למך" הוא מאתגר במיוחד, מומלץ לתת אותו לתלמידים חזקים או ללוות קבוצה מקרוב.
נסכם במליאה את עיקרי הדברים שלמדנו בקבוצות. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), נקרא יחד את הפרשנויות לפרק ונבקש מהתלמידים לשתף איזו פרשנות לפרק נגעה בהם ביותר.
מבט לחיים
בפרק זה בא לידי ביטוי הקושי האמיתי בהתבגרות. עונש הסתר הפנים אומר שעל בני אדם לדבוק בסולם ערכים פנימי כי אין עין חיצונית שמולה הם נבדקים כל הזמן.
- מתי הרגשתם שפיתחתם מצפן פנימי חזק?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: במהלך הוראה זה ניסינו להתחקות אחרי ההתפתחות האנושית ולעמוד על המתח בין קדמה ובין הרפיון המוסרי.
מיומנויות: הכרת תקבולת, פענוח מדרשי שם, התמודדות עם פרשנות, עבודה בקבוצה.
מתודות: בשיעור זה עשינו וריאציה על לימוד בקבוצות – ג'קיסו-מצרף: כל תלמיד התמקד בקטע מסוים ויחד התלמידים בנו תמונה שלמה.
פרשנויות:
להלן פרשנויות נוספות לפסוקים:
- טליה הורביץ, שירת למך
האם זו שירת התפארות של איש לפני נשיו – כדוגמת שירים מקבילים במסורת שבעל פה בקרב השבטים הנודדים? האם זו התנצלות בפני הנשים על רצח כפול של בני משפחה, או של איש ובנו, שאינם בני משפחה? ושמא של אויבים? הנועדה לאיים ברצח על נשים מתקוטטות ללא הרף? שמא נאמרה כתחינה של איש חלש, שאינו יכול להתמודד עם נשים חזקות ויריבות? האם מקצועות שהנחיל לבניו, או שהם עצמם המציאום, הולידוה? ואולי סיבתה נעוצה בפרישת הנשים מבעלן – בגלל אימת המבול? הביקש לנחמן, לפייסן, לשכנען, להתנצל בפניהן או לאיים עליהן? ומיהו למך: עז נפש? עלוב נפש? חסר מוסר, מנהיג דור המבול? ראש כנופיית פשע? האם היה חכם ואחראי – הן ביחס לבניו והן ביחס לנשיו ואשר על כן פנה אליהן בשירה, שתוכנה מוסרי-משפטי? ושמא ביכה אבדן 'צאצאים בכוח'? שמא לא הרג? ובעיקר: האם אפשר להבין את שירת למך במנותק מהפסוקים הקודמים לה, או שמא כל כולה תלוית הקשר? - ליאון קאס, ראשית חכמה: קריאה בספר בראשית עמוד 128
"ויולד לחנוך את עירד" [שפירושו פליט] "ועירד ילד את מחויאל" [שפירושו "מורה האל" או "חוזה האל] "ומחייאל ילד את מתושאל" [שפירושו "איש שהוא משל האל"] "ומתושאל ילד את למך" [המשמעות אינה ברורה]. - ליאון קאס, ראשית חכמה: קריאה בספר בראשית, עמוד 135
דומה כי מישהו גילה שלא בחומר – אף לא במעמד או בקניין – יכול אדם לקוות למצוא את מקומו הראוי ביחס לאלוהים. נראה שמישהו גילה כי – יותר מן האמנויות והמדעים, הכוח והשגשוג – חיי אנוש ויחסי אנוש הוגנים דורשים אוריינטציה של יראה וקשב כלפי האלוהים. גם הקורא המתורבת והמתוחכם החי במאה העשרים ואחת אינו יכול לפטור הגיגים אלו בלא כלום. עתה, מיוסרים מן הסיפור העמוק הזה המשקף את מחשכי נפשנו וחושף את מקורותיה האפלים והאלימים של העיר האנושית, אנו מוכנים להמשיך בקריאתנו ולקבל הדרכה נוספת.