סגור תצוגת כיתה
הפרק

שיר תודה – שירת הים

פרק טו, א-יח

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשמיע לתלמידים את השיר 'מודה אני' של מאיר אריאל.
נשאל את התלמידים:

  • מה הנושא המרכזי של השיר?

נסביר – כשהאדם מרגיש שנעשה לו משהו טוב מאוד, הוא רוצה להודות על כך. אחת הדרכים להביע תודה היא לכתוב שיר המבטא רגשות עזים, ועל כך נלמד היום.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-יח. נקרא את פסוק א: "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'".
נקדים ונאמר: שירה היא בדרך כלל בשפה גבוהה יותר מהשפה הרגילה, ובתנ"ך, שגם כך השפה בו גבוהה, השירה היא אפילו קצת יותר קשה להבנה. אנחנו לא נתעכב על כל המילים המסובכות, אלא רק ננסה להבין באופן כללי על מה השיר מדבר. נקרא קריאה אחת של השירה כולה, מפסוקים א עד כא. נזמין את התלמידים להקשיב ולנסות לזהות מילים מוכרות ואירועים מוכרים שהם יכולים להבין מתוך השפה המורכבת.

נכתוב על הלוח: יְכַסְיֻמוּ, תִּמְלָאֵמוֹ, תּוֹרִישֵׁמוֹ. נסביר: זו צורה חבורה של מושא בגוף שלישי. -מו במקום אותם . בכל פעם שיש מילה שנגמרת ככה ואתם לא מבינים – תורידו את ה-מו ותגלו את המשמעות. למשל: יְכַסְיֻמוּ – יכסה אותם. תִּמְלָאֵמוֹ – תמלא – אותם – תורישמו – תוריש אותם וכן הלאה.

מבט שני - התבוננות

נשאל את התלמידים:

  • מי חושב שהוא הבין באילו נושאים השירה הזאת עוסקת?

נשמע את התלמידים ונסביר: בשירת הים יש שלושה נושאים עיקריים:

  1. גדולת אלוהים;
  2. המצרים רצו להזיק לישראל וטבעו בים;
  3. מבט קדימה – מה יהיה לאחר יציאת מצרים.

נציג לתלמידים אמצעים אומנותיים בשירת התנ"ך:

  • מילים נרדפות: שתי מילים בעלות משמעות קרובה, לדוגמה: רָמָה – יָרָה שמשמעותן זרק.
  • תקבולת: דפוס חשוב המאפיין את השירה המקראית הוא התקבולת. התקבולת היא עיקרון מבני המבטא יחס תוכני בין שתי שורות קרובות. בתקבולת אומרים מסר דומה במילים אחרות. לדוגמה: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם / וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
  • לשון ציורית: שימוש בדימויים המעוררים את הדמיון ונלקחים מעולמו של האדם והטבע. לדוגמה: צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת.

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בקבוצות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף יסמנו התלמידים את שורות השירה לפי נושאיה, ויחפשו פסוקים שיש בהם את מאפייני השירה שהכרנו (אפשר לעשות את דף העבודה גם יחד בכיתה בעזרת ברקו).

נציג את תוצרי העבודה של הקבוצות ונבקש מכל תלמיד לבחור קטע ללימוד בעל פה (בכיתות שזה מתאים). בהמשך נשמע את דקלום הפסוקים והתלמידים יסבירו מדוע בחרו בקטעים שדקלמו.
אפשרות נוספת: נגיד לתלמידים כי אף שהשירה מלאה מילים מסובכות, יש פסוקים רבים שאפשר לצייר מהם תמונות. נשאל:

  • אילו פסוקים לדעתכם בשירה הזאת הם כמו תמונה? ("סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", "יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן", "מִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף")

נבקש מכל תלמיד לבחור פסוק שמתאר מראה ולצייר אותו. נתלה את הציורים בכיתה. לחלופין אפשר לחפש ברשת תמונות של קריעת ים סוף וכל קבוצת תלמידים תבחר תמונה שמוצאת חן בעיניה, תציג את התמונה ותסביר מדוע בחרה בה.

מבט שלישי - העמקה

נשווה בין תיאורי אירועי חציית ים סוף בפרק יד ובפרק טו. נבקש מן התלמידים לחזור לפרק יד ולחפש את הפסוקים שבהם מתוארת טביעת המצרים בים סוף – פסוקים כז-כח. נזכיר שמדובר בתיאור קצר ותמציתי. כעת נקרא את שירת הים בשנית ונשאל:

  • האם השירה הזאת מספרת את הסיפור באופן אחר?
  • איך היא מתחילה?
  • את מה היא מדגישה?

נזמין את התלמידים לחזור לטקסט שצבעו ולהסתכל על ראשיתו: השירה מתחילה בטביעת המצרים.

  • למה לדעתכם משה מתחיל את השירה במשהו שקרה בסוף?

נבקש מהתלמידים לספור כמה פסוקים מתוך השירה עוסקים בטביעת המצרים (ראו את הסימון מדף העבודה): תשעה פסוקים. נשאל:

  • למה לדעתכם חלק גדול כל כך מהשירה עוסק בטביעת המצרים דווקא?

נסביר שככל הנראה הנס היה גדול כל כך שהוא הותיר בבני ישראל רושם אדיר, והם חשו צורך לפרט עליו בשירה, ובסופו של דבר זה החלק העיקרי משום שהוא מאפשר את התפוגגות הפחד – האויב המאיים כבר לא קיים.

מבט לחיים

נסביר לתלמידים ששירת הים נובעת מתוך שמחה ותודה, וכפי שאמרנו בתחילת השיעור אנשים שרים יחד כשהם רוצים להודות על משהו ולחגוג אותו יחד. נשאל את התלמידים:

  • מתי בתקופה האחרונה שרתם עם אחרים מתוך תודה או ראיתם אנשים שרים יחד מתוך תודה?

ניתן דוגמאות: במשחק כדורגל, בחגים. השירים מגיעים מתוך רצון שלנו לספר לעצמנו על הדברים הטובים שקרו לנו, להזכיר לעצמנו את הטוב, כדי שנתחזק ברגעים קשים וכדי שנדע להעריך את החיובי. נזמין את התלמידים לחשוב על משהו שהם היו רוצים להודות עליו ולכתוב על זה שיר קצר. נוכל לקבץ את השירים לספר תודה של הכיתה ולתת מקום לממד הפומבי של השירים או להכין 'לוח תודה' בכיתה ולתלות בו את מה שהתלמידים כתבו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בשירת הים. למדנו על מה השירה מספרת, וחשבנו מה הקשר בין שירה ובין תודה.
מיומנויות: השווינו בין פסוקים, למדנו אמצעים אומנותיים שמאפיינים שירה: מילים נרדפות, תקבולות, לשון ציורית.
מתודה: כתבנו בעצמנו שיר תודה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מודה אני
קרדיט: 'מודה אני' – מאיר אריאל. הועלה על ידי Music972Official ב-2012.
מודה אני

קרדיט: 'מודה אני' – מאיר אריאל. הועלה על ידי Music972Official ב-2012.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
קפיצה נחשונית
היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה...
קפיצה נחשונית
"...וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'." (יד, י)

קפיצת נחשון בצופים, כיתה ד, אילוסטרציה. צילום: Jodie Nash/shutterstock.com

היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו השבטים מתנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים – קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
להמשך המדרש

אמר לו (לרבי מאיר) רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים ומתווכחים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו, עמוד ב)

לפי המדרש, נחשון בן עמינדב היה הראשון שהעז לרדת למים עוד לפני שים סוף נבקע לשניים, ולכן במהלך השנים הוא הפך להיות סמל לראשוניות ולהֶעָזָה.

  • בתנועת הצופים מקובל שהחניכים קופצים קפיצה מעל אש, הנקראת "קפיצת נחשון", ולאחריה הם מקבלים את התואר "נחשונים".
  • מדוע לדעתכם נקראת קפיצה זו "קפיצת נחשון"?
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב: "… בקשו מלאכי השרת לומר שירה...
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'..." (טו, א)

ג'יימס טיסו, שירת השמחה, מאוסף המוזיאון היהודי בניו-יורק

במדרש בתלמוד על הטקסט המקראי של שירת הים, כתוב:

"… בקשו מלאכי השרת לומר שירה באותו לילה של יציאת מצרים, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?"

(מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י עמוד ב, ומסכת סנהדרין, דף לט עמוד ב).

  • על פי המדרש, מה חשב אלוהים על השירה ששרו בני ישראל?
  • בעקבות קריאת המדרש, מה אתם חושבים על השירה?
  • מה דעתכם, האם זה בסדר לשמוח כשהאויב שלך נופל?
מה קרה לפרעה?
מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות. אנחנו מייחסים לאברי...
מה קרה לפרעה?
"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ." (יד, ה)

איור לב. Roman Borodaev/shutterstock.com

מעניין לראות את הקשר שיש בשפה העברית בין אברי גוף לבין רגשות.
אנחנו מייחסים לאברי גוף שונים רגשות מסוימים.
שימו לב כמה ביטויים וצירופים יש לנו עם המילה "לב":
מכל הלב, רוחב לב, בחפץ לב, איש כלבבי, אחד בפה אחד בלב, דברים שבלב, לב ים.

אתם מוזמנים להוסיף… יש עוד המון!

  • על פי הביטויים, מה הם הרגשות שאנחנו מייחסים ללב?
  • חפשו את הצירוף עם המילה "לב" המופיע בפרק. חִשבו – מה המשמעות שלו?
קשה כקריעת ים סוף
בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. בפרק יד מסופר...
קשה כקריעת ים סוף
"...וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

.GoodStudio/shutterstock.com

בניב זה משתמשים כאשר רוצים לתאר פעולה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.
בפרק יד מסופר על קריעת ים סוף – הנס שקרה לבני ישראל. הים נחלק לשניים, ובני ישראל עברו בו ביבשה בלי לטבוע.

להמשך קריאה

הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" מופיע בתלמוד. כאשר רצו חז"ל לתאר קשיי פרנסה אמרו – "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".
ובהקשר של גברים ונשים נאמר – "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", כלומר קשה לשדך וליצור זוגיות.
גם היום משתמשים בביטוי לתיאור משימה קשה וממושכת, לדוגמה: לימוד השפה העברית קשה כקריעת ים סוף.

  • מדוע השוו חז"ל בין שידוך בין בני זוג לבין קריעת ים סוף ובין פרנסתו של האדם לקריעת ים סוף?
חציית הים
איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות....
חציית הים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם." (יד, כא)

איוואן אייווזובסקי, חציית ים סוף, 1891, מתוך ויקישיתוף

איוואן איווזובסקי היה צייר רוסי ממוצא ארמני, שהתפרסם בעיקר בזכות ציורי ים, גלים, סערות וספינות. הציור הזה, כמו יתר ציורי הים שלו, דרמטי מאוד.

להמשך קריאה

מצד אחד הוא רֵאָלִיסְטִי (גלי הים נראים כמו במציאות, ממש כמו צילום) ומצד שני יש בו אווירה של אגדה, אווירה מכושפת ומכַשפת את המתבונן.
האומן מצליח להעביר אלינו את גודל המעמד, את העוצמה שלו, את היותו אירוע מלא הוד אך גם מפחיד. המפגש בין ניגודים – שמיים ומים, אור וחושך – מעצים את הדרמה. האומן ממחיש לנו אירוע שחורג מחוקי הטבע הרגילים, שמזכיר את סוף העולם וגם את בריאת העולם, שבה האל הבדיל בין השמיים למים ובין האור לחושך.

  • מה הרגש הכי חזק העולה מהציור לדעתכם?
הנשים בחציית הים
האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות....
הנשים בחציית הים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פלק נולד בגרמניה ולמד אומנות באירלנד ובארה"ב. הוא עלה לארץ ועסק בחקלאות ובאומנות. פלק צייר בסגנון שנקרא "נָאִיבִי".

להמשך קריאה

אומנות נָאִיבִית מתאפיינת בצבעים עזים, במבט ילדותי ותמים על העולם, בכנות ובהומור, ומקרינה שמחה ושלווה.
בציור הזה בחר האומן להעמיד במרכז את הסצנה של שירת מרים והנשים. שלוש דמויות הנשים, האוחזות תוף, כלי מיתר ומצילתיים, תופסות מקום נכבד משטח היצירה. בחלק השמאלי אנו רואים את ההתרחשות שבדרך כלל תופסת מקום מרכזי – פרעה ופרשיו טובעים בים סוף.

  • התבוננו בציור. כיצד רצה האומן לתאר את חציית ים סוף? מה הוא רצה להדגיש?
איפה חצו בני ישראל?
נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש...
איפה חצו בני ישראל?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם." (יד, ב)

קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

נעשו ניסיונות רבים כדי לאתר את המקום המדויק שבו חצו בני ישראל את הים. יש הטוענים כי בני ישראל חצו את הים באזור הדלתא של מצרים, כלומר שחצו בשפך נהר הנילוס או באזור האגמים, לאורך הנהר, ולא בים עצמו.

להמשך קריאה

אחרים סבורים שבני ישראל חצו דווקא בצפון הים האדום, באזור ים סוף המוכר לנו כיום. ויש שאינם מחפשים את המיקום המדויק של מיקום החצייה כי אינם מאמינים שהוא חשוב להבנת הסיפור השלם.

  • התבוננו במפה ומִצאו על גביה את שמות המקומות הנזכרים בפרק.
  • לפי מקומות אלו, הציעו טענה משלכם על המקום שבו חצו בני ישראל את הים, והסבירו מדוע.
ים סוף בימינו
הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי....
ים סוף בימינו
"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם." (יד, כט)

הים האדום, המכונה גם ים סוּף, הוא ים בין שתי יבשות, המשכו של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ (תעלה שחפרו בין השנים 1869-1859 כדי להקל על שינוע סחורות בים).

להמשך קריאה

הים האדום הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות רבות נוספות על שם צבעים. האחרים הם: הים השחור, הים הלבן והים הצהוב. הים האדום נקרא כך עוד מהעת העתיקה, ויש השערות רבות בנוגע למקור שמו.
המליחות הגבוהה של המים והטמפרטורה הקבועה אפשרו למינים רבים של דגים ובעלי חיים אחרים להתפתח בו, ורִיף האלמוגים שלו עשיר ומגוון.

  • מִצאו מידע על בעל חיים או דג שנמצאים בים סוף ולא שמעתם עליהם לפני כן, ולמדו את חבריכם.

קרדיט: שונית אילת מדברת / עיריית אילת, 2014

תוף מרים
  מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים". תוף מרים הוא התוף...
תוף מרים
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת." (טו, כ)

צלמית (דמות קטנה) עשויה חרס מנגנת בתוף. תקופת הברזל, המאה ה-8 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

מפסוק זה בשירת הים מגיע שם כלי הנגינה "תוף מרים".

תוף מרים הוא התוף העתיק והבסיסי בעולם. גרסתו הראשונית הייתה עשויה ממסגרת עץ עגולה שעליה הודבקה יריעת עור של בעל חיים: עז, כבש ואפילו דג. הגרסה המוקדמת ביותר של תוף מרים המוכרת לנו, בת 3,500 שנה, נמצאה בעיראק.

  • מִצאו תמונות של תופים מהעולם הדומים לתוף מרים.
רוח קדים
מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא...
רוח קדים
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם." (יד, יג)

מה גרם בסופו של דבר לכך שהים נבקע לשניים? האם ייתכן שמזג אוויר קיצוני הוא שגרם לכך? בפרק מוזכרת רוח חזקה מאוד שנשבה כל הלילה – רוח קדים.

להמשך קריאה

רוח קדים היא רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר, היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע תאוריות שונות למה יכול לגרום לים לסגת ולבני אדם ללכת בתוכו, אחת מהן היא הרוח החזקה.

  • מִצאו את הפסוקים בפרק הרומזים על מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בזמן קריעת ים סוף.
  • לפי הפרק, מי גרם לקריעת הים? מִצאו הוכחה בפסוקים.

קרדיט: רוח חזקה/maor golian, 2017

שירו לה' כי גאֹה גאָה
על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף? קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד...
שירו לה' כי גאֹה גאָה
"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ..." (טו, ו)

  • על פי הסרטון, מה היה התפקיד של קריעת ים סוף?

קרדיט: סיכום שבועי- שמות יא-טו/תנך ביחד 929 2015

קריעת הים
הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים...
קריעת הים
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם." (טו, יט)

הסרט "עשרת הדברות" משנת 1956, בכיכובו של השחקן צ'רלטון הסטון בתפקיד משה, הוא אחד הסרטים המצליחים בכל הזמנים. הסרט זכה בפרס האוסקר על האפקטים המיוחדים שבו, בימים שבהם עדיין לא היו אפקטים ממוחשבים.

  • צפו בהמחשה של קריעת ים סוף מתוך הסרט, וכתבו את המילה הראשונה שעולה בראשכם בעקבות הצפייה.

קרדיט: Moses Parts the Sea – The Ten Commandments (6/10) Movie CLIP (1956) HD/Movieclips, 2011