שלום ירושלים

שלב ראשון – מבוא לשירי המעלות:
נציין שבשיעורים הקרובים נלמד שלושה מזמורי תהילים שמשתייכים ל"שירי המעלות". זהו שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים שכותרתם 'שיר המעלות' (למעט מזמור קכא שנפתח ב"שיר למעלות"). הן המחקר הן הפרשנות המסורתית רואים בהם יחידה ספרותית מובחנת.
נשאל את התלמידים:

• מהי משמעות המילה 'מעלות' בכותרת זו לדעתכם?
• אילו משמעויות אתם מכירים למילה 'מעלות'?

נשמע את הצעות התלמידים.
נקרין על הלוח ארבע אפשרויות למשמעות המילה 'מעלות' בספר תהילים.
נקרין את התשובות על הלוח (ראו גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• האם יש לכם רעיונות לנושאים שבהם יעסקו שירי המעלות?
• באילו רגעים בחייו של אדם הוא צריך שיר תפילה, שיר הודיה או שיר שמבקש עלייה רוחנית?

נחשוב על דוגמאות לשירי מעלות מוכרים כגון אלה:

• "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" (תהילים קכא) – מתי שומעים את המזמור בדרך כלל ברדיו? (באירועים עצובים, כאשר האדם מבקש מאלוהים שיעזור לו, למשל – יום כיפור, ימי זיכרון)
• "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים" (תהילים קלג) – מתי שרים את המזמור? (באירועים חברתיים משמחים, בהתכנסויות משפחתיות, שבתות, חגים וכו')

מתוך הדוגמאות האלו, נציין שלשירי המעלות יש פתיחה זהה, אך המזמורים עוסקים בשלל נושאים כפי שנראה להלן.

שלב שני – מזמור קכב – תוכן המזמור:
נאזין לפסוקים ח-ט במזמור קכב בלחנו של הרב שלמה קרליבך (ראו עזר הוראה: יהי שלום בחילך) נציע לתלמידים להצטרף בשירה.
נקרין את המזמור על הלוח ונקרא אותו בכיתה.
נשאל את התלמידים:

• מהו לדעתכם נושא המזמור הזה? (עלייה לירושלים, דרישת שלומה וטובתה של העיר)
• אילו יסודות מרכיבים את מצבה האידיאלי של ירושלים? (ירושלים בנויה ומאוחדת – פסוק ג; יש שופטים ויש משפט – פסוק ה; יש שלום ושלווה בחילות – בחומות העיר – ובארמונות – פסוק ו; יש ערבות הדדית – פסוק ח)

נדגיש את פסוקים ח-ט ששמענו אותם מולחנים: הבקשה והחתירה לשלום היא "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי" – כלומר, יש ערבות הדדית ומטרה משותפת.
נשאל בכיתה:

• האם תוכלו לזהות בשיר שלבים במסע של עולה הרגל? מהם? (1. לקראת המסע – פסוק א; 2. הגעה לשערי ירושלים – פסוק ב; 3. בתוך העיר ואל מול מוסדותיה – פסוקים ג-ה; 4. ברכות של תפילה בלב הביקור בעיר או אולי ברכות פרדה מהעיר – פסוקים ו-ט)
• מה מתאר המזמור בכל שלב? (1. העולה שמח לקראת המסע; 2. העולה עומד בשער אולי מתרגש לקראת הכניסה אליה; 3. העולה משבח את בנייניה של העיר, את היכולת שלה לחבר בין כל השבטים שבאים להודות לה' ברגלים ואת מוסדות המשפט בה; 4. העולה מתפלל לשלומה וטובתה של העיר למען עם ישראל ולמען בית ה')

יש כאן תיאור של מקומו של העולה לרגל, ככל שמתקרבים הוא נרגש יותר.

עיר שחוברה לה יחדיו:
נשאל את התלמידים:

• כמה פעמים מופיעה המילה "ירושלים" במזמור באופן מפורש או מרומז? (חמש. שלוש במפורש: בפסוקים ב, ג ופסוק ו, ושניים במרומז: פסוק ד – "שָׁם" ופסוק ה – "שָׁמָּה")

נציין שבפועל יש אפילו יותר אזכורים לירושלים – באופן סמוי. נקרא את פסוקים ד-ז ונשאל את התלמידים:

• האם יש מצלול [מילה חמה] או עיצורים מסוימים שחוזרים על עצמם?

נסביר: העיצורים החוזרים היוצרים את המצלול הם העיצורים של המילה ירושלים, אפשר לפרש את המצלול הזה כמדרש שם לשם ירושלים – כלומר, מילים או צירופים שנשמעים דומה למילה 'ירושלים' ונותנים משמעות נוספת לבחירת השם הזה. (כאן המצלול הוא כמובן האותיות ש"ל)
לדוגמה: ירושלים – "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים".
כלומר, ירושלים נקראה כך כי אליה עולים לרגל.

• האם תוכלו למצוא מדרשי שם נוספים ברוח זו?

נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
נסביר כי מדרשי השם האלה נשענים על מצלול דומה שהוא אמצעי אומנותי. נשאל את התלמידים:

• מהי המשמעות המשותפת לכל מדרשי השם האלה? (שבחים לירושלים ודרישה בשלומה, המאזינים ששומעים את השירה ושמים לב לאותיות ש"ל חוזרות מפנים את תשומת ליבם למילים ולמשמעותם)
• מה לדעתכם משמעות הביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (פסוק ג)?

נחלק לתלמידים דף ללימוד בחברותא ובו פרשנויות על פסוק ג (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות, נוכל לאסוף על הלוח הצעות פרשניות מקוריות לביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".

שלב שלישי – חיבור המזמור:
נשוב לפסוק א: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד". נזכיר שבשיעור המבוא למדנו ש"לדוד" פירושו שדוד חיבר את המזמור.
נשאל את התלמידים:

• על פי תוכן המזמור, האם ייתכן שדוד כתב אותו? (נראה שדוד לא יכול לכתוב שיר עלייה לרגל לבית המקדש, שכן זה לא היה קיים בתקופתו. שלמה הוא שבנה אותו)

נציין שבעיה זו העסיקה את הפרשנים, ונחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד עצמי או בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בדף יפגשו התלמידים בניסיון ליישב את הסתירה ולענות על השאלה מהי המציאות החברתית-היסטורית שנכתב בה המזמור.
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נציין שעל פי המפרשים המודרניים את המזמור כתבו ושרו העולים לרגל בזמן בית ראשון, או שבני הגלות שרו אותו כחלום על החזרה לירושלים ומקום המקדש. כך או כך, לפי המחקר, כותב המזמור היה קרוב גיאוגרפית והיסטורית לבית המקדש.
נשאל את התלמידים:

• איזו השערה מקובלת עליכם יותר – זו שלפיה המזמור נכתב בגלות והוא מתאר משאלת לב, או זו שלפיה כותב המזמור חי בזמן בית המקדש והכיר מקרוב את חוויית העלייה לרגל?

נזמין את התלמידים לחפש נימוקים בטקסט לכאן ולכאן ונערוך דיון בנושא. למשל: לשון העבר רומזת שהדובר כבר אינו עולה לרגל אלא יושב בגלות. לפי פרשנות הרב שטיינזלץ ל"עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" המזמור מתאים יותר לתקופת דוד ושלמה כיוון שהוא מדבר על בניית העיר הלכה למעשה. לעומת זאת חז"ל, הפועלים בגלות, מפרשים את הפסוק באופן מופשט ומטפורי.

• אילו מן הפרשנויות האלו מתאימות בעיניכם יותר למזמור ולמה?

נסכם את האפשרויות בטבלה על הלוח:

נסכם: אם אנו רואים במזמור זה חוויה אותנטית של עולה רגל הרי שזהו שיר הלל ושבח שהושר בזמן המקדש ובקרבתו, ויש הטוענים שהמזמור הושר על המעלות – המדרגות העולות למקום המקדש. פסוקי התפילה שבמזמור (פסוקים ו-ט) מבטאים תקווה להמשך המצב ולשמירה על שלומה וביטחונה של העיר.
אם אנו מזהים במזמור ובלשון העבר שהוא נוקט את שירם של גולי בבל, הרי שזהו שיר נוסטלגי של מי שבגלות וזוכר את חוויית העלייה לרגל, או שהוא חוזר על תיאורי אבותיו או שהוא מדמיין כיצד זה ייראה בעתיד. פסוקי התפילה (פסוקים ו-ט) מבטאים תקווה לשינוי המצב, לשיבת ישראל לארצו ולחידוש העלייה לרגל.

אפשרות ראשונה – ירושלים של זהב:
נשאל את התלמידים:

• האם תוכלו להיזכר באירוע מתוך ההיסטוריה של מדינת ישראל שהביטוי "עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" מתאים לתאר גם אותו? (מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים)
  נוכל להאזין יחד לשיר 'ירושלים של זהב'.

נשאל את התלמידים:

• מה השינוי המתרחש בשני הבתים האחרונים? כיצד יכול המזמור שלנו להתאים לשינוי זה? (מעבר מ"העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה" ל"עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו")

אפשרות שנייה – דיון:
נשאל את התלמידים:

• האם אתם מזדהים עם תחושת המשורר, שככל שהוא מתקרב יותר לעיר כך גם הוא מתרגש יותר ויותר? האם אתם מכירים תופעה כזו מחייכם? תנו דוגמאות.

תוכן: למדנו מה ייחודם של שירי המעלות ולמדנו את מזמור קכב – מזמור קלסי שהושר בדרך לירושלים ומספר על ירושלים הבנויה, ומאחל לה שלום ושלווה.
מיומנויות: הבחנו בין משמעויות שונות למילה "מעלות" על פי כמה מדרשים.
מתודות: האזנו לשיר ובחנו את הקשר בינו ובין המזמור.