שמיטת כספים

נקרא את פרק טו פסוקים א-יא ונסביר בעת הקריאה כדי שהתלמידים יבינו את הרצף.
נשאל שאלה למחשבה בזמן הקריאה:

• למי יכולה לעזור מצוות שמיטת הכספים?

נושא ראשון – שמיטת כספים:
נפיל חפץ כלשהו על הרצפה. ונשאל:

• מה עשיתי לחפץ? (עזבתי אותו, שמטתי אותו)
• מה פירוש המילה 'שמיטה'? (לעזוב, לשחרר)
• מה אנחנו מצווים לשחרר ולעזוב בפסוקים שקראנו? (את החובות)
• כל כמה שנים צריך לעשות את זה? (פעם בשבע שנים)
• אבל זה לא הוגן, למה מי שהלווה לאחר כסף צריך לוותר? (ההסתכלות היא על החברה כולה, ולא על האדם הבודד. מצופה מאדם שיש לו כסף לוותר לאדם שאין לו כסף, להתחשב, אף על פי שלכאורה זה לא צודק. אם כולם ינהגו כך, יהיו פחות עניים בחברה)

ננסה לחשוב יחד על בעיה שעלולה לצוץ בעקבות החוק הזה:
ככל שתתקרב שנת השמיטה אנשים ירצו פחות להלוות לעניים כסף, כי הם ידעו שהכסף לא יחזור אליהם.
גם בתורה חשבו על הבעיה הזאת. נבקש מהתלמידים למצוא את הפסוק המתאר את הבעיה. (פסוק ט: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ. וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא".)

• מה פירוש המילים "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה'"? (בגללך – המלווה – קורא הלווה לאלוהים שיעזור לו)
• מה הפתרון המוצע? (אלוהים מבטיח למי שיקיים את המצווה הזאת ויוותר על החזרת ההלוואה שייתן לו את ברכתו – אלוהים "ישלים" לו את הסכום שעליו ויתר ואף יותר מכך – פסוק י: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ")

נבקש מהתלמידים לעיין בזוגות בפסוקים ז-יא ולסמן את איברי הגוף המופיעים בפסוקים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• כיצד כל אחד מהאיברים מעורב בנתינה לעני? (עין – לראות את האחר, שעיני לא תהיה צרה בו; לב – להבין מה האחר מרגיש ולעזור לו; יד – לתת לאחר משלי)

נבקש מהתלמידים לקפוץ יד אחת לצורת אגרוף, וכף יד שנייה לפתוח לרווחה. נשים לב שכשהאגרוף סגור, והאדם לא נותן לאחר, כל האצבעות נראות באותו אורך.
זה מעיד שהאדם שאינו נותן לאחר משלו חושב לעצמו שלכולם יש אותן יכולות, וכמו שהוא עובד בשביל הכסף שלו, גם האחר יכול לצאת לעבוד ולהרוויח בעצמו את לחמו ולכן אין צורך לוותר לו או לתת לו משלו.
לעומת זאת, כאשר אנחנו נותנים לאחר, וידנו פתוחה, נראה שכל אצבע באורך אחר – לכל אחד יכולת אחרת ונקודת פתיחה שונה, ואנחנו צריכים לעזור ולתת למי שמצבו טוב פחות משלנו.

נושא שני – אדם המוכר עצמו לעבדות:
נמשיך את ההצגה שהתחלנו בפתיחת השיעור בשני אופנים.
נמשיך לקרוא את פסוקים יב-יח. בזמן הקריאה נבקש מהתלמידים לחשוב מה יכול להוביל אדם למכור את עצמו לעבדות. (אחת התשובות יכולה להיות קשורה לחלק הקודם – אדם שאין לו כסף להחזיר הלוואה שלקח, ושנת השמיטה עוד רחוקה, יכול למכור את עצמו לעבדות)
בעולם העתיק וגם במקומות מסוימים בעולם שלנו היום אנשים שאין להם כסף ויש להם הרבה חובות מוכרים את עצמם לעבדות. לכמה זמן? בדרך כלל עד שמסיימים לשלם את החוב ובמקומות מסוימים לכל החיים. נשאל את התלמידים:

• לכמה שנים התורה מגבילה את העבדות? (שש שנים. בשנה השביעית גם העבדים משתחררים)
• למה לשחרר את העבד אם הוא לא סיים להחזיר את חובו?

נמצא את הסיבה בפסוקים – פסוק טו: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם".

• מה הקשר בין העבדות שלנו במצרים לשחרור עבד שלא סיים להחזיר את חובו? (כל בני האדם נולדו חופשיים, ודווקא אנחנו, עם ישראל, שהיינו עבדים במצרים ויצאנו מעבדות לחירות, צריכים להבין את הצורך בחופש יותר מכולם, ולא להחזיק אדם כעבד)
• מה צריך לתת לעבד שמשתחרר? (להעניק לו מהיבול – צאן, חיטה או ענבים)
• למה צריך לתת לעבד שמשתחרר מתנות? (משום שזו הדרך יחידה להוציא אותו ממעגל העוני. עבד שמשתחרר בלי כלום יתקשה מאוד למצוא עבודה מכובדת ולהתחיל חיים חדשים, ויש סיכוי רב מאוד שיחזור במהירות לעבדות, כדי שיהיה לו מה לאכול. אם נותנים לו קצת מתנות שיעזרו לו להסתדר בתקופה הראשונה עד שימצא עבודה, הוא יוכל לחפש את העבודה שמתאימה לו ולא יהיה בלחץ שאין לו מה לאכול ויחזור לעבדות)

נקרא יחד את פסוק טז: "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: 'לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ', כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ".

• מה המצב המתואר בפסוק? (העבד לא רוצה לעזוב)
• למה שעבד לא ירצה לעזוב? (אולי הוא יצר קשרים טובים עם האדון, אולי הוא נהנה מהעבודה, אולי אין לו מקום אחר ללכת אליו…)
• מה צריך לעשות לעבד כזה? (אפשר להשאיר אותו אצלך, אבל צריך לרצוע את אוזנו – כלומר, לעשות לו חור באוזן, כמו של עגילים, כדי שיהיה לו סימן שוויתר על חירותו מרצונו)
• מה מובטח בפסוקים למי שיקיים את המצווה הזאת וישחרר עבדים אפילו אם לא סיימו להחזיר את חובם? (פסוק יח: "וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה")

ראינו שהתורה מכוונת אותנו לחשוב על האחר ולא רק על עצמנו ועל מה שמגיע לנו. מטרת שני החוקים שלמדנו – שמיטת חובות כל שבע שנים ושחרור עבדים עבריים בשנה השביעית – היא יצירת חברה שוויונית יותר וצמצום פערים בין עשירים לעניים. חברה שבה לאדם עני יש סיכוי לצאת ממעגל העוני ולא לשקוע יותר ויותר עמוק לתוכו.
נקרין או נכתוב על הלוח שני פסוקים העוסקים בעוני מתוך הפסוקים שקראנו:

• פסוק ד: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן".
• פסוק יא: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ".

נסביר את המושג 'סתירה' – כאשר שני פסוקים מעבירים מסר הפוך זה מזה, לא מסתדרים זה עם זה. נבקש מהתלמידים להסביר את הסתירה בין שני הפסוקים. (לפי פסוק ד אלוהים מבטיח שלא יהיו עוד עניים בארץ, אם ננהג לפי חוקי השמיטה, אך לפי פסוק יא מתוארת מציאות שבה תמיד יהיו עניים)
נשמע מהתלמידים רעיונות לפתרון הסתירה.
נחלק לכל זוג תלמידים שני פירושים המנסים לפתור את הסתירה. כל אחד ילמד פירוש אחד וילמד את חברו את הפירוש שלמד (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
במליאה נבקש מנציגים להסביר את הפירוש שלמדו ונשאל אותם איזה פירוש הם מעדיפים ומדוע.

אפשרות ראשונה – דו"ח העוני בישראל:
נקרין את הכתבה מערוץ הילדים על דו"ח העוני בישראל.
לאחר הקרנת הכתבה נשאל:

• אילו קשיים הנער מתאר בכתבה? (אי אפשר לקנות בגד חדש או פלאפון; לפעמים אין צרכים בסיסיים כמו מים או חשמל כי אין כסף לשלם עליהם; אי אפשר לצאת עם חברים כי אין כסף…)
• כיצד אנו כילדים יכולים לסייע במצבים כאלה? (להיות רגישים לילדים שסביבנו: לא לצחוק על מי שלא לובש מותגים יקרים, לא לדרוש תשלום על כל השתתפות במפגש חברתי וכו')
• מה ההבדל בין השאיפה שלו למה שהוא חושב שיהיה בפועל? (הוא רוצה להיות מישהו גדול ומשפיע, אבל מניח שבפועל הוא יהיה איש פשוט – מוכר בסופר)
• מה יכול לשנות את העתיד שלו? (אם תהיה לו תקווה, יש סיכוי טוב יותר שיצליח להיות מה שהוא באמת רוצה להיות. לפעמים כדי שתהיה תקווה צריך נקודת פתיחה אחרת, וזו בעצם המטרה של המצוות שעליהן למדנו היום – לתת נקודת פתיחה שונה וטובה יותר לאדם העני)

אפשרות שנייה – שמיטה בכיתה:
נבקש מהתלמידים לעשות שמיטה משלהם, בסגנון שוק קח תן: נבקש מהם להביא לכיתה חפצים, בגדים ומשחקים שהם לא זקוקים להם ונערוך החלפות – כל תלמיד יניח את המיותר לו וכל אחד ייקח דברים שאחר ויתר עליהם, והוא זקוק להם.
נסכם:

• כיצד הרגשתם כשנתתם משהו למי שזקוק לו?
• האם יש לנו הזדמנויות לתת לאחרים גם מחוץ לבית הספר ולכיתה?

תוכן: שוחחנו על שני חוקים שנועדו ליצור חברה מתוקנת עם הכניסה לארץ – שמיטת כספים ושחרור עבדים בשנה השביעית.
מיומנויות: אספנו פרטי מידע וצירפנו אותם לכלל תמונה מקיפה; איתרו בכתוב ביטויים המבטאים רעיונות ביחידה הנלמדת; דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד והכרנו את המושג 'סתירה' וזיהינו אותה בפסוקים.
מתודות: הצגה של התלמידים וצפייה בסרטון.