שרי והגר- גבירה ושפחה

נקרין את פסוקים א-ו על הלוח ונקרא אותם יחד עם הכיתה. במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לסמן את כל המקומות שבהם שרי נזכרת בצבע אחד, ואת כל המקומות בהם הגר נזכרת בצבע אחר (ראו חלק ראשון של דף העבודה ופתרון למורה בממערך השיעור). כדאי להביא עפרונות צבעוניים או מרקרים, או למרקר במחשב בברקו פתוח.

נשאל את התלמידים:

• מהן המילים שחוזרות שוב ושוב בפרק? (אברם, שרי, שפחה/הגר. זהו המשולש שנדון בו בשיעור)
• היכן הכינויים של שרי והגר משתנים? (שרי נזכרת או בשמה לבד או כאשת אברם, והגר נזכרת כשפחה. השינוי מתרחש בסוף פס ג: "אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה" – מי היא האישה? ומיד אחר כך הגר נזכרת בלי התואר שלה, ושרי לא נזכרת בשמה, ההיררכיות משתנות. ייתכן ששרי לא הביאה בחשבון או לא שיערה שהריונה של הגר יביא לפגיעה במעמדה)

נשים לב כי נקודת השינוי בסוף פסוק ג מחלקת את הקטע לשני חלקים:

1. פסוקים א-ג: התוכנית של שרי כיצד לפתור את מצוקת העקרות.
2. פסוקים ד-ו: האופן שבו התוכנית מתממשת ולמעשה משתבשת.

נשווה בין שני החלקים, בין התוכנית לביצוע. נבקש מהתלמידים לעבוד בזוגות ולהשוות בין החלקים, להדגיש מילים וביטויים דומים או מנוגדים ולציין את הנושא של כל פסקה (המשך דף העבודה).

נעבור נושא נושא עם התלמידים ונסמן יחד את ההשוואות שעלו ונשים לב לדגשים ולמשמעויות:
פסוקים א וד – הסטטוס של שרי והגר:
דגשים:

• כינויים:
  • תוכנית – שרי אשת אברם והגר השפחה המצרית, הסטטוסים ברורים.
  • ביצוע – הגר בלא תיאור מעמדה כשפחה, ושרי בלא שמה מתוארת כגבירה, יש בלבול של ההגדרות בתוך המשפחה, בלבול שהוביל לסכסוך.
• שרי והגר:
  • תוכנית – שרי לא ילדה ואפשרות לפתרון כבר רמוזה בהצגתה של הגר.
  • ביצוע – הגר הרה, ונראה שנכנסה להריון במהירות (על פי רש"י לפסוק ד).
• מה הייתה התוצאה של הריונה של הגר? מדוע לדעתכם? (ההיריון גרם להגר להקל במעמדה של שרי, ייתכן שראתה בזרעה ממשיכו של אברם, וייתכן שהתעברה במהירות והדבר גרם לה לחשוב שהיא צדיקה משרי (על פי רש"י לפסוק ד).

פסוקים ב וה – דברי שרי לאברם:
דגשים:

• כיצד מכונה הגר בשתי האמירות של שרי? ועל מה הדבר מעיד? (הגר מכונה 'שפחתי' – אין שינוי ביחס של שרי הגר. ייתכן שמבחינת שרי הפיכת הגר לאם לא הייתה אמורה להשפיע על מעמדה בבית)
• מה הטענה של שרי לאברם ומדוע דווקא אליו, הרי אברם עשה עד עתה כדבריה? (יכול להיות ששרי כועסת על אברם שלא מחה על התנהגותה של הגר – על פי ספורנו לפסוק ה, וייתכן שהתרעמה על כך שהיא הביאה לאברם שפחה, ואילו אברם יצר אתה אינטימיות ולא מתייחס אליה כשפחה אלא בשמה הפרטי: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר")
• מה הייתה תוכניתה של שרי? ומה היו תוצאות התוכנית? (תוכנית: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה", התוצאה: הגר מזלזלת בשרי)

נקרא תעודה מהתקופה האשורית העוסקת בנישואין במזרח הקדום.

החוק במזרח הקדום אמר כי אישה עקרה יכולה להביא את שפחתה לאישה, והילדים שייוולדו ייחשבו ילדי הגבירה. מכאן ששרי נהגה על פי חוקי התקופה.

מודל משפחתי זה מוכר לנו מרחל שהביאה את בלהה ליעקב ומלאה שהביאה את זלפה ליעקב, ובניהן של השתיים היו לחלק ממשפחת יעקב, לחלק משנים עשר השבטים.

פסוק ב (המשך) ופסוק ו – תגובת אברם:
דגשים:

• כיצד מגיב אברם בכל אחת מן הפעמים ועל מה הדבר מעיד? (תוכנית – אברם עושה מיד כדברי שרי, שרי מבקשת והוא עושה. ביצוע – אברם אומר לשרי שתעשה כטוב בעיניה, שרה שואלת והוא עונה. בשני המקרים הוא פסיבי ומקבל את רצונה של שרה או בפעולה או בדיבור)
• כיצד אברם מכנה כאן את הגר ועל מה הדבר מעיד? (שפחה, הגר היא שפחתה של שרי, יש כאן מרחק בין הגר לאברם, חזרה להיררכיה, שונה מ"וַיָּבֹא אֶל הָגָר")

פסוק ג ופס ו (המשך) – שרי פועלת:
דגשים:

• מה תיאור הזמן "מקץ עשר שנים" מוסיף לנו? (גורם לנו להבין את המצב של שרי ואת הסיבה שפנתה להגר. רש"י לפסוק ג מביא את הדין מהגמרא שאדם שנשא אישה עשר שנים ולא ילדה חייב לישא אישה אחרת)
• כיצד מכונה שרי והגר בכל אחד מן הפסוקים ומה המשמעות של זה? (תוכנית – שרי היא אשת אברם והגר היא שפחה. ביצוע – שרי בלא תואר, והגר אינה נזכרת בשמה. יש כאן מצב נמוך של שתיהן, באופן אינטואיטיבי אפשר לומר כי הדבר מראה שאף אחת לא יצאה טוב מהסיפור. שרי לא התנהגה כראוי לאישה במעמדה ותפקידה, והגר איבדה את כל שיש לה, אפילו את שמה)
• "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי" – מהו עינוי? האם זה עינוי פיזי או נפשי? (ייתכן שעינוי פיזי, ושרי אף הכתה וקיללה את הגר, [על פי רד"ק לפסוק ו] וייתכן שאין הכוונה לעינוי פיזי, אלא רק נפשי, שעצם החזרה למעמדה ושלילת החופש של הגר הוא העינוי. בשמות פרק א פסוק יא כתוב: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" – העינוי נאמר עוד לפני עבודת הפרך, העינוי הוא עצם העבדות)

ננסה להסתכל מצב מערכת היחסים של הגר ושרי בשלב זה משתי נקודות מבט – של שרי ושל הגר: נבקש משני נציגים, האחד 'שרי' והאחר 'הגר', לספר את הסיום מנקודת המבט של הדמות, או נבקש מכל תלמיד לבחור דמות שאתה הוא מזדהה ולכתוב את הסיפור מנקודת מבטה. לאחר מכן נבקש מכמה נציגים לקרוא לכיתה את מה שכתבו.

שאלה למחשבה לסיום:

• האם תוכניתה של שרי הצליחה?

נקרא את סוף הפרק, פסוקים טו-טז, ונשאל:

• למי נולד הבן? האם אכן שרי נבנתה ממנו?

התוכנית הצליחה ולא הצליחה. היא הצליחה לאברם שבתחילת הפרק היה חשוך ילדים ובסופו נולד לו בן, והתוכנית לא הצליחה לשרי שהיעדרותה בולטת מסוף הפרק ומלידת הבן. באופן כללי, לא רק שהתוכנית לא פתרה את הבעיה של שרי אלא אף הוסיפה סיבוכים ביחסים בין בני המשפחה, ובין הבנים שעתידים להיוולד – יצחק וישמעאל.

• האם תמיד יהיה פער בין מה שאנחנו מתכננים לבין המימוש של התוכנית במציאות?
• האם גם לכם קרה שיצא לגמרי ההפך ממה שתכננתם?
• למה שרי עינתה את הגר?
• האם גם אתם מצאתם את עצמכם לפעמים במקום של שרי?
• למה הגר החלה לזלזל בשרי? האם גם אתם נמצאים במקום הזה לפעמים?
• מה הפתרון כדי שזה לא יקרה?

ראינו ששרי נהגה כראוי על פי הדין שהיה נהוג באותה תקופה, ובכל זאת יש שאמרו ששרי חטאה בהתייחסותה להגר (רמב"ן ורד"ק).

• האם יש הבדל בין חוק לצדק, ומה חשוב יותר לדעתכם?

תוכן: בשיעור למדנו על התוכנית של שרי לפתור את בעיית העקרות בעזרת הגר וראינו כיצד התוכנית משתבשת בדרך. עמדנו על נקודת המהפך שמבלבלת את ההיררכיה בתוך המשפחה ודנו בתגובות של הגר, אברם ושרי לשינוי.
מיומנויות: מילים וביטויים חוזרים, השוואה בין פסוקים והקשבה לניואנסים.
מתודות: מדרש תמונה, דיון בשיר והוספת משפט לשיר, סימון וחיפוש בתוך הטקסט.