תמר לוקחת את גורלה בידיה

ניזכר יחד בסיום השיעור הקודם – יהודה מחליט לא לתת את שלה לתמר, ותמר נשארת אלמנה בבית אביה. אין לה ילדים.

• איך לדעתכם תמר מרגישה? (היא עצובה, בודדה, כועסת, מקנאה…)
• מה לדעתכם היא יכולה לעשות? (היא יכולה להמשיך לחכות ששלה יגדל; היא יכולה ללכת לדבר עם יהודה; היא יכולה לפנות למישהו שיעזור לה)

נקרא בקול את פסוקים יב-כג. נבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה לבחירה של תמר:

• האם היא בוחרת להמשיך לחכות או לעשות משהו כדי לשנות את מצבה? (לא ניכנס בשלב זה לפרטי המעשה שלה)

"וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים" – ביטוי זמן נוסף שמשמעותו שעברו כמה שנים.

• מה קורה ליהודה בשנים אלו? (אשתו מתה, גם הוא נעשה אלמן)

נפתח "חלון" לשפה המקראית:

• לאן יהודה הולך? ("תִּמְנָתָה")

נסביר כי בלשון המקרא כשרוצים להגיד שמישהו הלך למקום כלשהו, מוסיפים בסוף שם המקום את האות ה' – תִּמְנָתָה = לתמנה.

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לחפש שמות של מקומות הכתובים בצורה זו בשני מקורות נוספים:
בראשית פרק לה פסוק יט: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה"
בראשית פרק לט פסוק א: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה"

• מהו שם המקום בכל אחד מהפסוקים? (אפרת, מצרים)
• מהי השמועה שתמר שומעת? (שיהודה מגיע לאזור הקרוב לבית אביה כדי לגזוז את צאנו)
• מה היא מחליטה לעשות? (להתחפש לאישה אחרת ולחכות לו בדרך)

יהודה אינו מזהה אותה ורוצה להיות אתה, אך תמר מבקשת שייתן לה משהו תחילה.

• מה יהודה מציע לתת לה? (גדי עיזים)

תמר לא סומכת על יהודה שייתן לה את הגדי (כבר הייתה הבטחה אחת שהבטיח לה ולא קיים…) ומבקשת עירבון. עירבון הוא חפץ אישי שלו, שהוא צריך להשאיר אצלה, וברגע שתקבל את התשלום היא תחזיר לו את העירבון, כמו שכשרוצים לשאול כדור להפסקה מהמורה לספורט, צריך להשאיר אצלה עירבון – את השעון למשל – ומקבלים אותו חזרה ברגע שמחזירים את הכדור.

• מה תמר לוקחת לו כעירבון? (את חותמו, פתיליו ומקלו)

נקרין תמונה של חותם. ונסביר שבימים ההם לאנשים חשובים היו חותמות, טבעות או גלילים ובהם כיתוב המייצג אותם. את החותם הטביעו בחומר רטוב וכך הייתה הוכחה שהחפץ המוטבע שייך לאדם החשוב.
נסביר כי החותם (חותמת הזיהוי האישית), הפתילים (שהיו קושרים כנראה את החותם) והמקל (בעל גילוף מיוחד הנושא את שמו של בעל המקל), הם למעשה תעודת הזהות של פעם. הם החפצים שבאמצעותם אפשר היה לזהות אדם.
תמר ויהודה חוזרים כל אחד לביתו. יהודה רוצה לשלם לאישה את גדי העיזים שהבטיח לה ולקבל ממנה חזרה את העירבון שלו.

• האם יהודה יודע שהאישה ההיא הייתה תמר? (לא)

יהודה שולח לה את גדי העיזים באמצעות שליח, אך השליח נתקל בבעיה.

• מה הבעיה? (הוא לא מוצא אותה כי חזרה לבגדיה הרגילים והלכה לביתה)
• האם תמר נכנסה להיריון? (כן. היא נכנסה להיריון: "וַתַּהַר לוֹ")

נקרא שוב את פסוק יד: "וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה."
נשאל את התלמידים:

• מה המטרה של תמר? (להינשא לשלה האח הצעיר מבני יהודה שאמור לייבם אותה)
• מה האמצעי שנוקטת תמר? ("וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ" – אלמנוֹת נהגו ללבוש בגדים מיוחדים שהעידו על מצבן המשפחתי. מנהג זה היה חשוב במיוחד לאלמנה הממתינה לייבום כתמר, שאינה יכולה להינשא למי שתרצה. תמר פשטה את בגדי אלמנותה והתכסתה ביריעת אריג שעטפה את הגוף כולו והסתירה את הפנים. היא ישבה בפתח מקום שנקרא עֵינַיִם, וארבה ליהודה שהיה צריך לעבור שם בדרך לתמנה)
• למה עשתה תמר את המעשה? (היא נהגה כך, לא משום שהיה דופי באישיותה, אלא מתוך ייאוש – "כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה" והבשיל לנישואין בהתאם למנהגי המקום, ובכל זאת לא השיאו אותה לו. היא הבינה שיהודה אינו רוצה שתינשא לבנו, ושהיא עלולה להישאר אלמנה כל ימיה)
• מה תמר יכלה להפסיד? (יכולים לגלות אותה ולהרוג אותה עוד לפני שתספיק להגיע ליהודה, ברגע שיתגלה ההיריון שלה לא יבינו איך נכנסה להיריון בלי להיות נשואה למישהו, שמה הטוב ייפגע ואולי אף יהרגו אותה. קשה מאוד לגדל ילד לבד כאם חד הורית, ודאי בתקופת המקרא)

לגישתה של תמר המטרה מקדשת את האמצעים – אם המטרה שלי חשובה, מותר לי לעשות דברים אסורים לשם השגתה.

• האם גישה זו מוצדקת לדעתכם?

אפשר להסתכל על המעשה מכמה נקודות מבט:

1. המעשה שלילי, היא רימתה את יהודה ואסור לרמות – המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
2. תמר נוקטת יוזמה ונושאת באחריות לחייה, היא לא נותנת למנהגים ולגברים סביבה לפגוע בה, המעשה שעשתה אמיץ וחיובי.

• לאיזו גישה אתם מסכימים?
• האם תוכלו להציע נקודת מבט נוספת?
• מה הייתם עושים במקומה?

תמר בוחרת לקום ולפעול כדי לשנות את גורלה. לשם כך היא עושה מעשה שיש בו התחפשות, רמאות והולכת שולל. לדעתה המטרה – להשיג בן ממשפחת בעלה, מקדשת את האמצעים – חוסר צניעות, רמאות ותככנות.
גם בחיים שלנו יש מצבים שבהם עלינו לשאול אם המטרה מקדשת את האמצעים.

נציג אירוע:

• אני רוצה להשיג תרופה להציל מישהו חולה ובית המרקחת סגור, האם מותר לי לפרוץ לבית המרקחת?

נבקש מהתלמידים לשבת בזוגות ולחשוב מה הם היו עושים ולנמק את תשובתם.
אפשר לבקש מהם לחשוב אם קרה להם מקרה שבו מסתתרת דילמה דומה, ולהציע להם לשתף את הכיתה במקרים כאלה.

תוכן: תמר אחראית לחייה ומחליטה לעשות מעשה. היא מתחפשת ויושבת בדרך שבה עובר יהודה. יהודה בא אליה בלי לדעת שזו היא, והיא נכנסת להיריון. הוא משאיר אצלה עירבון -כמה חפצים מזהים, אך כשהוא רוצה לשלם לה ולקחת חזרה את העירבון הוא אינו מוצא אותה.
מיומנות: הבנת מילים קשות בטקסט בעזרת תמונה (חותם).
מתודות: זיהוי תלמידים בחפצים אישיים, דיון דילמה.