תמר פורצת דרך
פרק לח
בכמה מילים
בשיעור זה נלמד על מעשה תמר: כשיהודה מתמהמה מלהשיא לה את בנו השלישי, תמר לוקחת את גורלה בידיה ומשנה את מצבה. נדון בשאלה מה הוביל את תמר להתחפש ולשכב עם יהודה, וכיצד המקרא והפרשנים מאשרים בדרכם את בחירתה הלא שגרתית. בהמשך לבחירה זו, נבחן כיצד יכול אדם לשאת את גורלו ומה עשויים להיות המחירים של זה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שיר:
נאזין ביחד עם התלמידים לשיר 'חגיגה' שכתב הנרי ושרה שרית חדד."
נשאל את התלמידים:
- במה עוסק השיר הזה?
- לפי השיר, מדוע האישה להיות שקטה ופסיבית? ("אם תספרי לו מה בליבך, אולי יקום הוא וילך").
- האם זה שיר מחאה?
- נגד מה הוא מוחה?
- האם אתם מסכימים עם המחאה שהוא מציג?
באמצעות השיר נצא לשיחה על הציפיות מנשים בחברה בעבר ובעתיד: לשבת ולחכות, לא לנקוט יוזמה, לתת לגבר להוביל את חייהן וכו'.
- האם גם היום יש ציפייה כזו מנשים, סמויה או גלויה?
אפשרות שנייה – סרטון ושיחה:
נצפה עם התלמידים בכתבה על שתי נשים שחזרו בשאלה. נקרין עד דקה 5:00 – חשוב לדייק בעצירה.
נערוך שיחה על בחירתן של הנשים לעזוב את העולם החרדי. נשאל את התלמידים:
- אילו מחירים הן משלמות?
- מה לדעתכם נתן להן כוח לקבל החלטה קשה כל כך?
- מה נותן להן כוח כעת?
מתוך הכתבה נצא לשיחה על אנשים שבחרו ללכת נגד מוסכמה כלשהי בחברה ומשלמים עליה מחיר.
אפשרות שלישית – ביטוי:
נכתוב על הלוח את הביטוי 'אם אין אני לי, מי לי?' (משנה אבות פרק א משנה יד).
נשאל את התלמידים:
- מה משמעות הביטוי? (באחריותי לדאוג לעצמי, אם אני לא אדאג לי מי ידאג?)
- האם חוויתם בחייכם סיטואציה שהביטוי הזה היה רלוונטי בה?
- האם עמדתם במצב שבו הרגשתם שעליכם להיות אחראים ולשנות משהו שקשור אליכם, כי אם לא תעשו זאת לא יעשו זאת בעבורכם?
נציין שהיום נלמד על תמר שלקחה את גורלה בידיה ושינתה אותו נגד כל הנסיבות.
הזמנה לקריאה
נשאל את התלמידים:
- כיצד הסתיים הפרק הקודם? (אחיו של יוסף מחליטים ברגע האחרון לא להשאירו למות בבור אלא למכור אותו לישמעאלים. ליעקב הם מביאים את כותנתו המגואלת בדם ומניחים לו לחשוב שיוסף נטרף ומת)
נציין שהיום נקרא סיפור שמופיע בתוך סיפורי יוסף ואחיו, אך הוא מתמקד בקורותיו של אחד האחים – יהודה. בשיעור זה נקרא את סיפור זה מנקודת מבטה של תמר, ואילו בהמשך נראה את ההקשר הרחב של הסיפור בתוך הפרקים שלפניו ואחריו.
נקרא את פסוקים א-יא ונשאל את התלמידים:
- מהי השתלשלות העניינים המשפחתית המתוארת בפסוקים אלה? (יהודה נישא ונולדים לו שלושה בנים. תמר נישאת לבכור, ער, והוא עושה הרע בעיני ה' ונענש במוות. לאחר מכן נישאת תמר לאח השני, אונן, וגם הוא הוא חוטא לה' ומת. יהודה מבקש מתמר לשבת בבית אביה ולחכות עד שיגדל הבן השלישי ויינשא לה)
- מדוע לאחר מות ער נישאת תמר לאונן ולאחר מות אונן היא מצפה להינשא לשלה?
נקרין על הלוח או נקרא בתנ"ך את חוק הייבום שבדברים פרק כה פסוקים ה-ו. נסביר שככל הנראה חוק הייבום בניסוחו זה מדברים היה מאוחר לסיפורנו, כיוון שעם ישראל קיבל את התורה רק לאחר יציאת מצרים, אך יש להניח שהוא משקף נוהג שהיה מקובל בעולם המקראי.
נשאל את התלמידים:
- על פי פסוק ה, מדוע תמר הייתה צריכה להינשא לאונן לאחר מותו של ער? (אישה שנישאה ולא ילדה ובעלה נפטר תינשא לאחיו הצעיר ממנו)
- כיצד מכונה נוהג זה? (ייבום)
- על פי פסוק ו, איזה שם יישא הבן הבכור שייוולד לאישה ולאח בעלה המת? (שם הבעל המת, כדי שלא יימחה שמו מישראל)
- איך לדעתכם ירגיש האח הצעיר שבנו הבכור חייב להיקרא על שם אחיו? בעקבות מחשבות אלה, מדוע לדעתכם לא רצה אונן לייבם את תמר? (הוא רצה שילדיו יישאו את שמו ולא את שם אחיו הגדול)
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו גילוי מודרך על התנהגות הגברים בסיפור כלפי תמר, ועל מניעיהם הגלויים והנסתרים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה, נבדוק את תשובות התלמידים ונתמקד בתשובה לשאלה 5. בסיפור יש אישה שנתונה לחסדיהם של גברים שעסוקים בעצמם ובטובתם האישית. נדגיש ששלושת הגברים מונעים מאנוכיות שגורמת להם להפר את הנוהג המקראי המקובל בתקופה. ער ואונן מסרבים לקיים את המשכיות הזרע – הברכה שנתן ה' לאברהם, ואילו יהודה רק "דוחה" את הייבום, אך בפועל אנו יודעים שהוא חושש לגורל בנו ולכן לא בטוח שמדובר בעיכוב זמני.
תמר לוקחת את העניינים לידיים:
נקרין על הלוח את בראשית פסוק יב וחלקים מפסוק יד.
נשאל את התלמידים:
• מה מתארים פסוקים אלה? (הימים עוברים, שלה גדל, אך יהודה אינו פונה לתמר שתינשא לו)
- היכן תמר יושבת? (בית אביה)
- מה המצב המשפחתי שלה? (מחכה לייבום, אלמנה, אינה יכולה להקים משפחה עד שתינשא לשלה)
- מה לדעתכם תמר צריכה לעשות – להמשיך לחכות / ללכת לדבר עם יהודה / להקים מחאה?
נשמע כמה הצעות בכיתה ונתמקד בכך שמכיוון שתמר היא אלמנה אין לה הרבה כוח, היא משתייכת לחוליות החלשות בחברה (הגר, האלמנה והיתום) ולא בטוח שמישהו ישמע את קולה אם תזעק.
נקרא שוב את פסוקים יב-כג ונבקש מאחד התלמידים להסביר במילים שלו את העלילה. נקרא את פסוק יד ונשאל:
- על פי הפשט, מה תמר עושה? (מסירה את בגדי אלמנותה ומתכסה בצעיף, יושבת "בְּפֶתַח עֵינַיִם")
- מדוע לדעתכם כתוב "וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה"? (להדגיש שתמר איננה זונה, נראתה ליהודה כזונה בשל לבושה ואולי גם בגלל מקום מושבה)
השאלה מה הייתה כוונתה של תמר בהתחפשותה ופירוש הביטוי הסתום "בְּפֶתַח עֵינַיִם" העסיקו את הפרשנים. נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל פרשנות על הביטוי "בְּפֶתַח עֵינַיִם" וכיצד הוא קשור לשאלה מה הייתה כוונתה במעשה מלכתחילה. התלמידים ידונו בפרשנות בחברותא (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונשמע את מגוון הפירושים למילים "בְּפֶתַח עֵינַיִם" וכיצד הן קשורות לפעולותיה של תמר. נשאל את התלמידים:
- האם מישהו מן הפרשנים חושב שיש דופי במעשה תמר ושתמר פעלה באופן לא מוסרי? (לא)
- אם כן, מה ההבדל בין הפרשנויות? (מה בדיוק התכוונה להשיג מן המפגש עם יהודה: לבקש מיהודה שישיא לה את שלה כדי שייבם אותה / לבקש שיהודה ייבם אותה / להשיג במרמה את זרעו של יהודה / להתפלל לילד)
נדגיש – בכל הפרשנויות שקראנו, הפרשנים מבינים כי מעשה תמר היה מעשה של חוסר ברירה. בין שהתכוונה תמר להתחפש לזונה ובין שלא, המפגש המוסווה עם יהודה היה הדרך היחידה שבה יכלה תמר לשחרר את עצמה מן המצב העגום שיהודה הותיר אותה בו.
"צָדְקָה מִמֶּנִּי":
נתמקד בפסוקים יז-יח ונשאל את התלמידים:
- מדוע תמר מבקשת עירבון? (יהודה אינו יכול לשלם לה במקום, לכאורה היא רוצה לוודא שיהיה חייב לשלם את חובו בהמשך)
- איזה עירבון תמר מבקשת? (את החותם והפתילים של יהודה)
נקרין על הלוח תמונות של חותם מתקופת המקרא.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם תמר מבקשת דווקא פריטים אלו?
- מה ייחודי בחותם?
החותם הוא כמו חותמת אישית של האדם שהוא שייך לו, באמצעותו האדם משייך פריטים ומכתבים לשמו ועל כן הוא מזוהה רק עמו. זהו מעין תעודת זהות המזהה את בעליו. נשאל את התלמידים:
- מה מקובל לקחת היום כעירבון? (תעודת זהות, כרטיס אשראי וכו')
- במה זה דומה למצב המתואר כאן? (תמר רצתה לוודא שיהיה בידה משהו שיוכל לזהות במובהק את יהודה, כדי שהוא לא יוכל להתנער בטענה שהחפץ שבידיה שייך לגבר אחר)
נקרא את פסוקים כד-כו ונשאל את התלמידים:
- כיצד תמר מונעת את הוצאתה להורג? (היא מוציאה את הפתילים והחותם השייכים ליהודה ומבקשת שישלחו אותם אליו)
- מה משמעות דבריו של יהודה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (צדקה יותר ממני או צדקה, אכן ממני היא הרה)
נקרא את פסוקים כז-כט ונשאל:
- האם לדעתכם יש כאן סוף טוב? בעבור מי? (תמר זוכה לילדים, יהודה זוכה לשני בנים תחת בניו שמתו, שושלת יהודה זוכה להמשכיות ונעשה צדק)
- מה אנו יכולים ללמוד מסיום זה של הסיפור? האם המספר מצדיק את מעשה תמר? (איננו מוצאים ביקורת בתוך הפסוקים ולכן נראה שכן, במיוחד בשל התוצאות החיוביות שהמעשה מוביל אליהן)
- מדוע לדעתכם תמר רק שולחת ליהודה את חפציו ואינה מצהירה בפומבי שהוא אב ילדיה העתידיים? (אולי היא אינה מעוניינת לבייש את יהודה; אולי חששה שלא יאמינו לה בלי הוכחות. על כל פנים, נראה שהיא פועלת מתוך חיפוש צדק ולא מתוך נקמנות)
- מה אתם חושבים על בחירתה זו? האם בצל כל מה שעברה יכלה תמר לבחור אחרת? (כן, היא הייתה יכולה לרצות להעניש ולנקום ביהודה על שהשאיר אותה אלמנה בבית אביה)
נציע שהאופן האצילי שבו פעלה תמר ליהודה גורמת לקורא לחוש אמפתיה כלפיה.
לסיכום נוכל לקרוא יחד קטע מתוך רשימתה של רננה רז באתר 929.
נשאל בכיתה:
- מהם הדברים העיקריים שאפשר ללמוד ממעשיה של תמר בפרק, לפי דברי רז? (היא בחרה לא להיות קורבן לנסיבות חייה אלא לפעול לשינויים גם מתוך סיכון אישי, היא נהגה באצילות ביהודה כאשר לא חשפה את מעשיו ברבים גם עמדה להיהרג)
- לפי רז, מה היו השלכות המעשה האצילי של תמר – שליחת סימני הזיהוי בדיסקרטיות – על יהודה? (היא גרמה ליהודה לנהוג גם הוא באופן אצילי ולהודות מיד. ייתכן שהיא גם גרמה לו להתחיל להרהר בחטאו כלפי יוסף)
לסיכום, נציין שמעשה תמר מקבל בטקסט המקראי אישור משולש: גם בדבריו של יהודה עצמו, גם בלידת התאומים פרץ וזרח, וגם בשושלת שהמשיכה מתאומים אלה, שבסופה נולד דוד המלך.
למורה: על הקשר בין פרק לח לדוד המלך מרחיב המהלך השני ביחידה: 'ירידה לצורך עלייה'.
מבט לחיים
לעיתים החיים מזמנים לנו אתגרים ומכריחים אותנו לשאת באחריות לגורלנו כדי להוביל שינוי. בחירה כזו יכולה לגבות מחיר כבד מאוד ויש שהיא דורשת אומץ רב (תמר עשתה זאת אף שידעה שהיא עלולה לשלם מחיר כבד על בחירתה). נבקש מהתלמידים לחשוב על מצבים של עוול מוסרי שבהם התלבטו אם להוביל שינוי ונשאל:
- מה היו השיקולים שלכם לכאן ולכאן?
- כיצד פעלתם?
- האם אתם מכירים אנשים שנעשה כלפיהם עוול מוסרי והחליטו להיאבק על שלהם?
- האם הייתם מוכנים להסתכן במאבק שעלול להיכשל?
- האם צדקה תמר?
- האם כל הדרכים כשרות כדי להשיג מטרות ראויות?
- האם כדי להשיג מטרה ראויה וחשובה תסכימו לפגוע בעיקרון אחר שחשוב לכם?
נוכל להעמיק את הדיון בשאלה האחרונה בעזרת דוגמאות שממחישות את הדילמה שבחתירה להשגת מטרה נעלה בוויתור על עקרונות מוסריים.
חוו דעתכם על כל אחד מן המקרים: מהי המטרה הנעלה? על איזה ערך מוותרים? האם הוויתור ראוי לדעתכם? מדוע?
- אדם שמגייס כספים לעמותה למען ניצולי שואה עריריים משקר כדי להשיג תרומות.
- סוכנת מוסד משתמשת בגופה כדי להשיג מידע מודיעיני יקר.
- חקלאי שסובל מגנבות רבות בחווה שלו לוקח את החוק לידיים ויורה במסיגי גבול כדי שלא ישובו עוד.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את סיפור יהודה ותמר והתמקדנו בנקודת מבטה של תמר – אישה שנושאת את גורלה בידיה ופועלת נגד המוסכמות.
מיומנויות: למדנו פרשנויות מסורתיות ומודרניות לסיפור.
מתודות: צפינו בסרטון וערכנו דיון בעקבותיו, נעזרנו בכרטיסיות ובתמונות מפרשות.
- 'הצ'אנס שנתנה תמר ליהודה' – הרשימה המלאה של רננה רז באתר 929.
- תובנות נוספות על הסיפור בשיחתם של אפרת רוזנברג ומיכה גודמן באתר סיפור מההפטרה.
