תפילת ההֶלֶך

נאזין עם התלמידים למוש בן ארי שר את מזמור קכא.
נזמין את התלמידים לשיר עם הסרטון. אם יש בכיתה תלמידים מוכשרים בנגינה ושירה, אפשר להציע להם לשיר ולנגן לפני הכיתה, והכיתה תצטרף.
נקרין על הלוח את המזמור בחלוקה שירית ונקרא את המילים בלי הלחן.
נסביר כי זהו מזמור העוסק באדם היוצא לדרך וכיוון שהוא אינו מוגן הוא נושא את עיניו אל ההרים לבדוק מאין יבוא עזרו. סביר להניח שגם מזמור זה מתאר את חוויית העלייה לרגל וההתמודדות עם הסכנות והמצוקות שכרוכות במסע. השיר מתחיל בשאלה "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"? אך התשובה כמעט אוטומטית: "עֶזְרִי מֵעִם ה'".
נשאל את התלמידים:

• האם אתם שמים לב לשינוי מבחינת הדובר בין פסוקים א-ב לפסוק ג? (הדובר משתנה מגוף ראשון מדבר – 'אני', לגוף שני נוכח – 'אתה')
• איך אפשר להסביר לדעתכם את השינוי הזה?

נעמוד על כך שבמזמור קכא שני דוברים – הראשון הוא המתפלל לעזרת ה', והשני הוא המברך את ההֶלך שה' ישמור עליו ויגן עליו מכל רע.
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" – באיזה הקשר נאמר המזמור?
נזכיר שכפי שלמדנו על פירוש המילה 'מעלות', כמה משירי המעלות הושרו על מדרגות בית המקדש או העולים לירושלים לרגל שרו אותם בעת העלייה.
נשאל את התלמידים:

• מה עשויה להיות המשמעות של שירת מזמור זה על מעלות בית המקדש? (התעלות רוחנית, בקשת עזרה, הבעת ביטחון גובר והולך באלוהים)
• באילו עוד הקשרים מתאים לשיר אותו, לדעתכם?

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נקשור בין השאלות ונסכם: מזמור קכא מדגיש מאוד את שמירתו של ה' על האדם. זאת כיוון שאדם היוצא לדרך ארוכה זקוק במיוחד להגנתו של ה' מפני איתני הטבע המסוכנים כי הגנותיו הרגילות – קירות ביתו, משפחתו, חומות עירו – אינן עומדות לעזרתו בדרך החדשה.
פסוקים ג-ח: ברכת הדרך
נקרא את פסוקים ג-ח ונשאל:

• מה מאפיין את החלק הזה? (איחולים של המברך כלפי עולה הרגל היוצא לדרך למסע לירושלים או לאדם היוצא מביתו)

בעבודה בקבוצות נלמד פרשנויות לפסוקים וניחשף לאמצעים האומנותיים שבמזמור (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נחלק את התלמידים לחמש קבוצות. אם יש זמן, הקבוצות יעברו בין הכרטיסיות וילמדו בחבורה את הפרשנויות לכל פסוקי המזמור. אם אין זמן, כל קבוצה תקבל כרטיסייה אחת ותציג לכיתה את שלמדה. לחלופין, אפשר להקרין פסוק פסוק בכיתה ולדון עם התלמידים במליאה על פשר כל פסוק.
נשוב למליאה. כל קבוצה תציג בפני הכיתה את הברכה האחרונה שבה עסקה. נסכם על הלוח את הברכות לאחר הסבר התלמידים:

1. "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ".
2. "אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".
3. "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ".
4. השמש והירח לא יכו אותך.
5. "ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

נזהה את ההדרגה בביטחון הגובר והולך של הדוברים בעזרו של ה'. השאלה הפותחת של המזמור מקבלת מענה קצר וחד מהדובר הראשון ואחר כך פירוט של השמירה שהאדם מקבל מה'. נשים לב לשורש המנחה שמ"ר – ארבע פעמים מוזכרת שמירתו של ה' ובכל פעם היא רחבה ומקנה ביטחון רב יותר (פסוקים ב, ג, ה וו).
נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם המזמור הזה הוא מזמור מצוקה או מזמור הודיה? לאיזו קטגוריה הוא מתאים יותר? (מתחיל במצוקה, אך מהר מאוד מתהפך להודיה ואמונה ביכולתו של ה' לשמור על האדם)

במזמורים רבים בתהילים המשורר פותח במצוקה, אך בעת תיאור המצוקה הוא חש הקלה ומרגיש את קרבתו של האל המגן עליו.
נשאל:

• מה לדעתכם חש אדם שאומר את המזמור הזה ביציאה למסע? כיצד ביכולתו של המזמור לתת לו כוח בפני הפחדים שבדרך? (האדם המונה את כל האופנים שבהם אלוהים עמו, יוכל להרגיש שמור ומוגן יותר כשהוא יודע שלכל צרה יש פתרון מעם ה')

נקרין על הלוח את דבריו של הרב עילאי עופרן מתוך אתר 929 ונקרא אותם יחד.
נשאל את התלמידים:

• על פי הרב עופרן מדוע מזמור קכא הוא מזמור של אדם אופטימי? כיצד הוא משייך זאת לשאלה "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי"? (מי ששואל "מאין" יודע בוודאות שתבוא העזרה, השאלה רק מהיכן היא תבוא ולא אם בכלל)
• האם אתם מסכימים עם קביעה זו בנוגע לאופטימיות המזמור?

נסכם: המזמור אומנם מבטא מצוקה בראשיתו אך רובו ומהותו היא שיר הודיה על הביטחון והשמירה שה' מעניק לאדם. השיח בין שני הדוברים תורם גם הוא לעידוד הדובר הראשון ומחזק את ההבנה שהשיר קשור בתחושת היחד של העלייה לרגל וההתכנסות בירושלים.

נעסוק במצוקה ובדרך שהמזמור מציע להתמודד אתה. נראה כי מלבד הביטחון בה' הדובר הראשון שואב עידוד גם מהדיאלוג שלו עם הדובר שני.
נשאל בכיתה:

• האם נוח לכם לפנות לאדם אחר כאשר אתם חשים מצוקה?
• למי תפנו בדרך כלל?
• מה מעניק לכם עידוד וביטחון?
• איך אפשר לאזור כוחות ולהתמלא בביטחון כאשר חשים פחד ומצוקה?

תוכן: למדנו את מזמור קכא העוסק בתפילתו של ההלך שהמסע שלו יעבור בשלום, ובברכות שהוא מתברך בהן לפני היציאה למסע.
מיומנות: פענחנו יחד את תפקידן של המטפורות בטקסט.
מתודות: עבדנו בקבוצות לפי כרטיסיות, ועברנו בין תחנות – בכל תחנה כרטיסייה המפרשת פסוק אחר מתוך המזמור.