"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָּהֶם וַאֲכַלֵּם…"
וְכִי משֶׁה הָיָה תּוֹפֵשׂ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹמֵר: "הַנִּיחָה לִי"?!
אֶלָּא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקִיטוֹן (חדר קטן) וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְצַעֵק מִן הַקִּיטוֹן: "הַנִּיחָה לִי שֶׁאַכֶּנּוּ". וְהָיָה פַּדְגּוֹג (מחנך) עוֹמֵד בַּחוּץ.

להמשך המדרש

אָמַר הַפַּדְגּוֹג: "רַק הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ לִפְנִים בַּקִּיטוֹן, לָמָּה הוּא אוֹמֵר – הַנִּיחָה לִי? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ שֶׁאֵלֵךְ וַאֲפַיְסֶנוּ עַל בְּנוֹ, לְכָךְ הוּא מְצַעֵק הַנִּיחָה לִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי". אָמַר משֶׁה: "מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲפַיֵּס עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר – וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי". מִיָּד הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, "וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו" (לב, יא).

ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, 2015, עמ' 96. © הוצאת דביר.

על פי המדרש, מה תפקידו של משה?

קול ענות חלושה

יהושע שומע קולות ממחנה ישראל ומתאר אותם למשה כקולות מלחמה. משה מבחין בין הקולות לבין...

ניבים וביטויים קול ענות חלושה

"וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ."
(לב, יח)

shutterstock.com

יהושע שומע קולות ממחנה ישראל ומתאר אותם למשה כקולות מלחמה. משה מבחין בין הקולות לבין הפרשנות של יהושע, וקובע כי לא מדובר בקולות של מנצחים בקרב (קול ענות גבורה) או של מפסידים בקרב (קול ענות חלושה), אלא בקולות רמים בלבד (קול ענות). כבר על ההר מבין משה באילו קולות מדובר. היום מקובל להשתמש בביטוי "קול ענות חלושה" לתיאור קול רפה שמעיד על חולשה, ובהשאלה – לתיאור של התנגדות מעטה, מחאה סמלית בלבד, או לתיאור מקרה שהחל ב"רעש" גדול והסתיים ללא הדים או השארת רושם.

תנו דוגמא לסיטואציה שהביטוי "קול ענות חלושה" במשמעותו היום, מתאים לתאר אותה.

מי לה' אליי

אחרי חטא העגל ושבירת הלוחות, משה קורא לנאמנים ביותר לה' להתייצב ולהילחם בעובדי העגל. בני...

ניבים וביטויים מי לה' אליי

"וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר, מִי לַה' אֵלָי, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי."
(לב, כו)

אחרי חטא העגל ושבירת הלוחות, משה קורא לנאמנים ביותר לה' להתייצב ולהילחם בעובדי העגל. בני שבטו, שבט לוי, הם הראשונים שהתגייסו, אם בשל הקרבה המשפחתית ואם בשל התנגדותם לחטא העגל. היום ביטוי זה משמש, בהשאלה או שלא, לקריאה לעמוד לצידו של אדם או להתגייסות לרעיון מתוך נאמנות ומוכנות למאבק. שנים רבות לאחר מכן קרא מתתיהו החשמונאי קריאה דומה – "כל המקנא לתורה והעומד בברית – יצא אחריי!" (ספר מקבים א, פרק ב) ויש מקורות שמייחסים לו גם את הקריאה "מי לה' אלי".

בפרק לב משה מבטא שני צדדים באישיותו ובתפקידו. בקריאה זו ובהוצאתה לפועל הוא מבטא את מידת הדין. היכן הוא מבטא את מידת הרחמים? בססו את תשובתכם על הכתוב.

קול ענות אנוכי שומע

מיכאל סגן-כהן שילב ביצירה זו שתי סצנות מקראיות באמצעות ציטוט משני מקורות: ממקור טקסטואלי –...

תרבות ואומנות קול ענות אנוכי שומע

"וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי משֶׁה, כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה, וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ."
(לד, לה)

מיכאל סגן כהן, קול ענות, אקריליק על בד טרילין, 160X250 ס"מ, 1996. © באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן

מיכלאנג'לו, פסל משה בבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, CC BY-SA 3.0, צילום: Ulrich Mayring

מיכאל סגן-כהן שילב ביצירה זו שתי סצנות מקראיות באמצעות ציטוט משני מקורות:
ממקור טקסטואלי – "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח), וממקור חזותי – הפסל "משה" שיצר האומן מיכלאנג'לו, שבו מתואר משה כשבידו לוחות הברית ומראשו יוצאות שתי קרניים (ככל הנראה בשל תרגום שגוי של הביטוי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" המופיע כמה פעמים בשמות לד).

להמשך קריאה

סגן-כהן קשר באמצעות החיבור שני רגעים מנוגדים בחיי משה: האחד הוא רגע של התעלות – עור פניו של משה קורן בשל ההתגלות והקִרבה לאל. השני, שמוזכר באמצעות הציטוט, הוא רגע של שפל הקשור לחטא העגל. הציטוט הופך את המעמד שתיאר מיכלאנג'לו לטרגי, לרגע של שפל ואכזבה. הפסוק לא מועתק בכתב הדפוס הנהוג בספרי תורה אלא בכתב יד, שמבליט את הממד אישי ומחזיר אותנו לסיטואציה המקורית, שבה נאמרו הדברים על ידי מנהיג שחווה אכזבה.
הטרגיות בדמותו של משה באה לידי ביטוי בצבעי הציור. הדמות מצוירת בלבן ובאפור, וכמו צפה על רקע שחור שמאיים לבלוע אותה ולהפוך אותה לחלק ממנו.
לקריאה נוספת

עיבוד. מבוסס על: ענת בסר, "שפל והתעלות", אתר מיזם 929

האומן מיכאל סגן-כהן הרבה להשתמש בטקסטים כתובים ביצירותיו. בהתיחסותו ליצירה זו הוא כתב: "בכך שהוספתי למיכלאנג'לו את המילים – כתב ומראה דיבורו – אזי אני מפרש את המבט של משה כמבט של מישהו שמקשיב למשהו… מחפש צליל".

לדעתכם, איזו פרשנות מוסיף החיבור בין הטקסט לציור, ואיזו פרשנות נותן הטקסט למבט של משה?

שור הזהב מניו יורק

בשנת 1989 הוצב מול בניין הבורסה בניו יורק פסל ברונזה מוזהב במשקל 3,200 ק"ג. את...

תרבות ואומנות שור הזהב מניו יורק

"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים, וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."
(לב, ו)

שור הזהב, מנהטן ארתורו די מודיקה. צילום משנת 2015 צילום: Matej Kastelic / Shutterstock.com

בשנת 1989 הוצב מול בניין הבורסה בניו יורק פסל ברונזה מוזהב במשקל 3,200 ק"ג. את הפסל, שכינויו "השור המסתער", יצר האומן ארתורו די מודיקה כמתנת חג המולד לתושבי ניו יורק, כדי לחזק את רוחם של האמריקנים בעקבות משבר הבורסה של שנת 1987. האומן בחר לפסל דווקא שור משום שהוא מסמל, החל מהמאה ה-18, עליות שערים בבורסה האמריקנית, בעוד הדוב מסמל ירידות שערים. די מודיקה רצה לבטא את עוצמת הכוח הקפיטליסטי ואת התקווה להתאוששות כלכלית. לכן הוא גם בחר להעמיד את הפסל בכניסה לוול סטריט.

להמשך קריאה

שור הזהב של הספקולנטים מניו יורק, המציג את כוחו ללא התנצלות, מרפרר גם אל עגל הזהב העברי. גם עגל הזהב מייצג סגידה לחומר אולם הוא עדיין רק עגל, הכוח השוֹרי עדיין לא התפתח בו למלוא עוצמתו. הוא בא לבטא רצון למוחשיות, בדת שנעדרת כל ביטוי מוחשי. העגל הוא רצון ליצור המשׂגה דתית. "השור המסתער" מייצג את עבודת האלילים המודרנית של התרבות האמריקנית, הבאה לידי ביטוי במאפייני התרבות הצרכנית ובסגידה להצלחה החומרית.
לקריאה נוספת ולהעמקה

אי אפשר שלא לחשוב על הדמיון בין שור הזהב של האומן ארתורו די מודיקה לבין סיפור עגל הזהב. מה הן נקודות הדמיון ביניהם? ומה הן נקודות השוני?

פנים וחוץ במחנה ישראל

בתחילה נתן ה' למשה על הר סיני הוראות להקמת אוהל מועד בתוך המחנה, כדי ששכינתו...

סיפורו של מקום פנים וחוץ במחנה ישראל

"וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה."
(לג, ז)

אוהל מועד בלב המחנה, סדר חניית השבטים במדבר. איור: מנחם הלברשטט

בתחילה נתן ה' למשה על הר סיני הוראות להקמת אוהל מועד בתוך המחנה, כדי ששכינתו תימצא בתוך עמו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כה, ח). אבל בגלל חטא העם, התרחק ה' ממנו, ובינתיים הושעתה הקמת אוהל מועד. לכן הקים משה את האוהל הרחק מן המחנה, כדי להדגיש כי אין שכינת ה' יכולה לשכון בתוכם – הם אינם ראויים לכך. אבל כדי למנוע נתק מוחלט ולאפשר את חידוש המגע, קבע משה את האוהל ל"אֹהֶל מוֹעֵד".

נוסח הקרדיט: מבוסס על שמריהו טלמון ויצחק אבישור (עורכים), עולם התנ"ך – שמות, 2002, עמ' 198, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי

על פי האיור, היכן נמצא אוהל מועד?
האם האיור מתאר את המצב שהיה לפני חטא העגל או אחריו?
מה מטרת היציאה של משה ממחנה ישראל?

נזמי זהב

נזם – תכשיט שעונדים על האוזניים או על האף. כתכשיט לאוזניים, ענדו אותו נשים...

ריאליה מקראית נזמי זהב

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן, פרקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, וְהָבִיאוּ אֵלָי."
(לב, ב)

עגילים דמויי סהר עשויים זהב, תל אל-עג'ול, ברונזה תיכונה ב - ברונזה מאוחרת. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

עגיל זהב בן יותר מ-2000 שנה. צילום: אליהו ינאי, באדיבות ארכיון עיר דוד

נזם – תכשיט שעונדים על האוזניים או על האף. כתכשיט לאוזניים, ענדו אותו נשים וגם גברים (בפסוק ב נתבקש העם להביא את נזמי הזהב שבאוזני הנשים, הבנים והבנות).

נזמי זהב נזכרים גם בזיקה לעבודת אלילים, וגם בתרומות להכנת המשכן הביאו את הנזמים יחד עם תכשיטים אחרים.

להמשך קריאה

עגילי זהב מתקופת הברונזה המאוחרת ב ומתקופות מאוחרות לה, שנמצאו בחפירות, משלימים לנו את התמונה על תכשיטים בתקופת המקרא. מהתיאור המקראי אנו למדים כי עגילים מסוימים שימשו כנראה גם כנזמים.
במטמון שנתגלה בתל אל עג'ול, שנחשב עד היום אחד המטמונים העשירים והיפים שנתגלו בארץ ישראל, נמצאו עגילים ותליונים לצד פיסות זהב לא מעובדות. התכשיטים עוצבו בידי בעלי מלאכה כנענים ויש בהם גם השפעות מעמי האזור האחרים.

חפשו באתר dicta את המילה "נזם".
לאחר קריאת התוצאות, ספרו מה אתם יודעים על הנזמים המוזכרים בתנ"ך.
כיצד התצלומים של הממצאים מהחפירות בארץ ישראל משלימים את התמונה ואת המידע על הנזמים?

העגל במזרח הקדום

בין סמלי המזרח היו בני הבקר בעלי מעמד מיוחד. עוצמתם הרבה הפכה להיות סמל לכוחות...

ריאליה מקראית העגל במזרח הקדום

"וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
(לב, ד)

צלמית פר, אזור שומרון, המאה ה-12 לפני הספירה. קמ"ט ארכאולוגיה – קצין מטה ארכאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

בין סמלי המזרח היו בני הבקר בעלי מעמד מיוחד. עוצמתם הרבה הפכה להיות סמל לכוחות אלוהיים מסוגים שונים. נוסף על העוצמה נודע תפקיד חשוב לכושרם המיני, וגם כוח זה נחשב במזרח לכוח אלוהי. במצרים נודעה חתחור, מהחשובות באלות מצרים, שהייתה בין השאר גם אלת פריון ולידה, בדמות פרה או כעומדת על גבי פרה.

להמשך קריאה

במסופוטמיה תואר לעיתים אל הירח, ננר-סין, בדמות שור מלכותי הצועד ברוב הוד, פר צעיר ועַז, עָב קרניים, הרחם המוליד את הכול (ערבוב הזכר והנקבה לא הפריע למשורר השומרי הקדום). בכנען היה אל בשם "שור אל", ראש הפנתאון הכנעני-אוגריתי, שהיה אבי האלים. לפריון נודע תפקיד מרכזי, והשם "פר" העיד עליו שזו תכונתו. צלמית הפר שנמצאה ב"אתר הפר" שבצפון השומרון, וצלמית עגל הברונזה שנמצאה במקדש באשקלון מן התקופה הכנענית, מעידים גם הם על כך שבאותם הימים עבדו את הבקר.

העם היוצא ממצרים שחיפש לו סמל לא נאחז באל מסוג האל המולך והשולט, כפי שהיה מקובל במצרים שממנה ברח, למרות אירועי יציאת מצרים. הוא שב אל הבסיס הקמאי ביותר, אל בקשת הברכה והשפע, אל הבטחת החיים, ואת זה נתן לו מן המוכן סמל העגל.

מבוסס על חגי משגב, "הביאו לנו אל מוּכּר", אתר מיזם 929

על פי קטע הקריאה, מדוע נבחר על ידי העם דווקא הדימוי של העגל?

"עשרת הדיברות" של דה מיל

הבמאי ססיל דה מיל, שהתחיל את עשייתו הקולנועית בעידן הסרט האילם והמשיך ביצירת סרטי הראווה...

סרטונים "עשרת הדיברות" של דה מיל

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר."
(לב, יט)

הבמאי ססיל דה מיל, שהתחיל את עשייתו הקולנועית בעידן הסרט האילם והמשיך ביצירת סרטי הראווה ההוליוודיים, ביים את הגרסה הראשונה של "עשרת הדיברות" ב-1923.
כבן לכומר ולאם יהודייה, האובססיה שלו למשה לא מיצתה את עצמה וב-1956, כשהוא בן 75, ביים גרסה נוספת של הסרט. הפעם התארך הסרט לשלוש שעות וארבעים דקות. עם יול ברינר בתפקיד פרעה, צ'לטון הסטון כמשה ועם החזון המופרע והמגלומני של דה מיל, הפך הסרט להצלחה ההוליוודית הגדולה ביותר דאז.

להמשך קריאה

עם יציאת הסרט בנובמבר 1956, הצהיר דה מיל כי מהות הדיברות היא שאין חופש בלי חוקים ושהוא מקווה שהצופים "לא רק ייהנו מהבידור ומהראוותנות אלא גם יתמלאו ברוחה של האמת" (תרגום חופשי).
למרות הצהרתו זו ולמרות שם סרטו (עשרת הדיברות), הסרט לא עסק בצַווי המוסר שהביאו הדיברות. כפי שהעיד דה מיל עצמו, הוא ראה בסיפור את "אחד מסיפורי ההרפתקאות הגדולים שאי פעם נכרכו בספר", וגם יחסי אלוהים ומשה היו חלק מהדרמה הגדולה.

מבוסס על אילאיל אלכסנדר, "עשרת הדיברות – הסרט", אתר מיזם 929

אילו הבדלים אתם מוצאים בין המתואר בפסוקים לבין הקטע מהסרט של דה מיל?

קרדיט: מתוך: עשרת הדיברות, ססיל ב', 1956 ארה"ב ,Motion Picture Associates

'סימנים' - שמות פרק לב

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על שמות פרק לב.

סרטונים 'סימנים' - שמות פרק לב

"וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן."
(לב, לה)