השלל מוקדש לאלוהים

לפני קריאת הפסוקים נכתוב על הלוח את המילים הקשות ונסביר אותן:

• "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" (פסוק א) – אחת הדרכים לכניסה לכנען; או שם של מקום.
• "וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (פסוק א) – מלך ערד לקח שבויים מבני ישראל.
• "נֶדֶר" (פסוק ב) – הבטחה חגיגית (בשבועה) שאדם מבטיח או התחייבות חמורה שהוא מתחייב. את הנדר אין להפר.
• "חֵרֶם" – חרם הוא דבר המוקדש לה' ואסור לבני אדם ליהנות ממנו. במלחמה כל מה שנכבש בחרם הוא רכושו הבלעדי של האל.

נקרא את פסוקים א-ט יחד וניעזר בפירושים המוצגים באתר.
נסביר כי מקריאת הפסוקים עולה שעם ישראל ניסה להיכנס לארץ כנען דרך כניסה אחרת, נלחם, הפסיד, ביקש את עזרתו של אלוהים, נדר לו נדר ואז ניצח.
בהמשך הנדודים בני ישראל שוב מתלוננים ואז נענשים בנשיכת נחשים, ולאחר תחינתם למשה ולה' פסק העונש.

נעמיק בפסוקים א-ג: נחלק את התלמידים לזוגות ולכל זוג ניתן דף עבודה על פסוקים ב-ג (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נדון עם התלמידים:

• מה העם מבקש מאלוהים? (לתת לו לנצח את מלך ערד, אם תתמלא הבקשה העם לא ייקח שלל)
• האם אלוהים נענה לעם? כיצד? (נותן את הניצחון על הכנענים ומחרים את עריהם)

נאסוף תשובות במליאה ונרשום את התשובות הנכונות על הלוח.

נציג לתלמידים את שם העיר: חָרְמָה. מהו השורש של שם העיר?
נקרא מן הלוח את ההגדרה לחרם מתחילת השיעור (חרם – חרם הוא דבר המוקדש לה' ואסור לבני אדם ליהנות ממנו. במלחמה כל מה שנכבש בחרם הוא רכושו הבלעדי של האל. – מאמר על חרם במקרא)
נדגיש כי בשלל החרם אסור לבני ישראל לקחת שלל ולבוז ביזה מהמנוצחים, את השלל של המלחמה יקדישו לאלוהים.

• מה אנחנו יכולים ללמוד על מנהגי המלחמה באותם ימים?

אפשר ללמוד על המנהג הרווח באותה תקופה לחלק את השלל מסיפור אברהם ומלך סדום בספר בראשית.

נסביר לתלמידים מהו ההבדל בין חרם חברתי לחרם בעת מלחמה:

חרם חברתי – נידוי אדם מסוים מחוץ לחברה והימנעות מכל קשר עמו

• מה משותף לחרם החברתי ולחרם לה'?

נשמע את דברי התלמידים ונסכם כי בשני המקרים מדובר על הרחקה, איסור לבוא במגע עם אדם או עם רכוש (לא נרחיב בדיון בנושא חרם חברתי).

אנו דנים בפרק זה על חרם בעת מלחמה. מאז שבני האדם החלו ללחום זה בזה לקיחת השלל היא תופעה מוכרת. נסביר לפני הדיון מהי ביזה:
ביזה – רכוש שנגזל, שלל, רכוש שנלקח במלחמה.

כיום ישנם חוקים והוראות לחיילים על דרכי התנהגות בעת מלחמה:
בצה"ל אסורה הביזה בפקודות מטכ"ל על פי כללי המשפט הבינלאומי- סעיף 74 בחוק הצבאי קובע כי חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה דינו מאסר עשר שנים. ראו קישור זה לערך ביזה בוויקיפדיה.

נחלק את התלמידים לשלוש קבוצות וכל קבוצה תדון בשאלות אלה:

• מדוע איסור שלל וביזה כה חמור?
• מדוע העונש כה חמור?
• מדוע צה"ל חוקק חוק בנושא זה?
• נסו לתאר בכתיבה, בהמחזה או בציור (קומיקס) את חזרת האנשים אשר ביתם נהרס לביתם לאחר הביזה. מה הם רואים? מה הם מרגישים? מה הם אומרים?

נסכם במליאה ונשמע תשובותיהן של הקבוצות.

תוכן: קראנו על מקרה נוסף של מלחמה שהניצחון בה תלוי בעזרת האלוהים, ראינו שבני ישראל פונים ישירות אל האלוהים ונענים בחיוב.
מיומנויות: קישור בין טקסטים מקראיים לשם יצירת הכללה,
מתודות: שאלת שאלות והשערה לקראת קריאה, דיון בקבוצות ובמליאה, המחזה, ציור וכתיבה אישית.