מגדל בבל – טוב או רע? הידרדרות או התפתחות?
פסוקים א-ט
בכמה מילים
האנושות השתנתה בסיפור הקצר שלפנינו. אך האם היה זה שינוי לטובה או לרעה? האם מתוארת בסיפור הידרדרות מצערת או אולי התפתחות רצויה? האם מהפסוקים עולה אמירה חד-משמעית על אודות המוטיבציה של מעשי בני האדם בפיתוח העיר והמגדל?
במהלך הוראה זה ננסה לענות על שאלה זו דרך עיון בשאלה האם היה חטא בסיפור מגדל בבל? ואם כן, מהו? מה תגובת אלוהים למעשה האדם? ומה אפשר ללמוד מתגובה זו על העולם לאחר מגדל בבל?
הזמנה ללימוד
בפתיחה ללימוד מגדל בבל נעסוק בשאלות של שפה וגלובליזציה, אחדות וריבוי. להלן כמה הצעות:
אפשרות ראשונה – שאלה קצרה:
נשאל את התלמידים:
- האם הייתם מעדיפים מצב שבו כל העולם דובר שפה אחת, או מצב שבו יש שפות רבות ומגוונות?
אפשרות שנייה – שיר ודיון:
שפה אחת ודברים אחדים או מגוון זהויות ושפות? נאזין לשירו של אהוד בנאי 'היברומאן'. לאור השיר נדון עם התלמידים:
- מהם הרווחים מהחזון המתואר בשיר ומהם המחירים שלו?
- האם אחדות השפה היא מציאות נכספת בעיניכם?
- אילו שפות אתם דוברים בבתיכם?
- מתי אנשים נעזרים בריבוי השפות?
- האם לדעתכם עדיפה מציאות שבה שפה אחת לכולם או דווקא מציאות מגוונת ובה שפות שונות?
חלק ממילות השיר 'היברומאן' של אהוד בנאי ושאלות בעקבות השיר:
"…והיה ביום ההוא אור חדש גדול יאיר
לאט נפתח הסדק לאט נופל הקיר
וכשתגיע השעה יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן…
והיה ביום ההוא יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת
לאט נבנה הבית קו לקו ואות לאות
אל נא תאמר לי ביי ביי, אמור רק להתראות
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן…"
היברו מאן, מתוך אהוד בנאי הערוץ הרשמי, 30 ביולי 2012.
אפשרות שלישית – סרטון ודיון:
כפר גלובלי אחד קטן? נצפה יחד בסרטון המתאר את התפתחות הגלובליזציה, ומאיר את שאלת יתרונותיה ומחיריה. בעקבות הסרטון נדון עם התלמידים:
- על פי הסרטון, האם כדאי לאנושות לשאוף ל"כפר גלובלי אחד קטן"?
- מה עמדותיכם בנוגע לשאלה זו?
הזמנה לקריאה
נקרא עם התלמידים שוב את פסוקים א-ט בפרק יא, ונסביר את עלילת הסיפור:
- מה אירע בפסוקים?
- מה רצו האנשים והאם רצונם התממש?
- ממה חשש אלוהים ומה דעתכם על חששו?
- מהו המסר הטמון בסיפור? ועוד…
ראוי לציין שפרשנים רבים, ישנים כחדשים, התלבטו בשאלה מה בדיוק קרה שם. לאחר הקריאה וההבנה הראשונית המשותפת נעיין בפסוקים לעומקם:
- מה היה המניע של האנשים במגדל בבל? או במילים אחרות: מה פירוש הפסוק "נַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (פסוק ד)?
לשם העמקה בשאלה זו נתחלק לקבוצות. כל קבוצה תקבל פרשן המתמודד עם השאלה מה היה המניע של האנשים במגדל בבל ואם מדובר במניע שלילי או חיובי, ותלמד דרך עיניו שוב את הפסוקים. לאחר הלימוד נתכנס לדיון משותף בשיטת הכיסא החם (או כל דרך אחרת המתאימה לכיתה) סביב השאלה: האם מדובר במעשה חיובי או שלילי? המורה יבחר אם לקחת פרשן או שניים המייצגים גישה, או להשתמש בכמה פרשנים לכל גישה.
לאחר הדיון המשותף נאסוף את לימוד הפרשנים לטבלה מסכמת על הלוח. נבקש מנציגי כל קבוצה לקרוא את הפרשן שלהם, להסביר אותו ולמלא את חלקו בטבלה.
שם הפרשן | מה המניע לבניית המגדל ועשיית השם? | חיובי או שלילי? |
חזקוני | שליטה על הבריות האחרות | שלילי – ביטוי שליטה קשה |
רשב"ם | חוסר רצון לפוץ על פני הארץ | שלילי – התנגדות לברכת אלוהים |
רד"ק | חשש להתפזר ולאבד את החברה | חיובי – דאגה לחברה |
רש"י | 1. עשיית מלחמה עם אלוהים 2. חשש שיהיה שוב מבול, רצון להחזיק את השמיים |
1. שלילי – נגד אלוהים 2. חשש בסיסי… אפשר להגדיר כחיובי. |
הפירושים השונים פורשים מרחב התייחסויות למניע סיפור בבל ממניע שלילי של מרידה באלוהים, עד למניע חיובי של אחדות. ננסה להבין איזה דעה ממנעד הדעות מתאימה יותר לאור תגובתו של אלוהים. נקרא שוב את פסוקים ו-ט.
- מה לדעתכם האווירה בפסוקים אלה?
- מה התגובה האלוהית למעשי האדם?
- האם התגובה קשה או רכה?
- מדוע לדעתכם?
בעוד לפי המניע השלילי פשוט להבין את התגובה האלוהית כתגובה מענישה. המניע החיובי, מניע האחדות מעלה שאלה: מה משמעות התגובה?
נעיין בפרשן נוסף בן דורנו שהתמודד עם שאלה זו. על פי צורכי הכיתה ויכולותיה ולשיקול דעת המורה אפשר לחלק בכיתה את הפרשנות לעבודה אישית, זוגית או קבוצתית, או לקרוא אותה ולדון בה יחד.
בעולם שהוא "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", האדם משועבד לחלוטין… שהרי אין עריצות גדולה מזו של האַחדוּת והאחִידות הכפויות על האדם, שאינן משאירות מקום לחילוקי דעות ולמאבקים על דעות שונות ואף מנוגדות… חסד עשה הקב"ה לבני האדם בכך שיש להם שפות שונות, כלומר, תרבויות, השקפות, דעות, אורחות חיים ומשטרים שונים.
(ישעיהו ליבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, עמ' 31)
הסבירו במילים שלכם את פרשנות ישעיהו ליבוביץ לסיפור 'מגדל בבל':
- האם הוא רואה באחדות במגדל בבל דבר חיובי או שלילי?
- האם ה"עונש" הוא טוב או רע בעיניו? הסבירו.
- מה דברי ליבוביץ מוסיפים לתובנות שלכם על אודות הסיפור?
- האם אתם מסכימים עם פרשנותו? הסבירו את עמדתכם.
ליבוביץ טוען שאלוהים ביקר את האחדות שהייתה במגדל בבל. לדעת ליבוביץ האחדות הפכה לאחידות. תגובת אלוהים בהפצת האנשים עשתה חסד עם האנושות במרחב שקיים בתוכה. לפי פירושו אין כאן חטא ועונש, אלא מחשבה של אלוהים שרצה עולם מגוון יותר ופחות אחדותי. לאור הלימוד בכיתה נדון:
- האם לפי המבנה הספרותי סיפור מגדל בבל מתאר בפנינו חטא ועונש – הידרדרות מצערת, או אולי תיאור של התפתחות אנושית ותגובה של אלוהים להתפתחות הרצויה?
- לאן לדעתכם מכוונים אותנו הפסוקים?
סיכום השיעור – כתיבה אישית:
- בחרו אחד מן המקורות שקראתם ושהזדהיתם עם המסר הנאמר בו. הסבירו מדוע בחרתם בו ובמה הוא שכנע אתכם.
- חשבו על טיעון שנאמר בכיתה שהיה חדש לכם או שעורר בכם מחשבה. מהו הטיעון שבחרתם?
- מה הוא הוסיף למחשבתכם?
- האם שיניתם את דעתכם על הסיפור או על החיים בעקבות הלימוד הכיתתי ובמה?
מבט לחיים
- האם לדעתכם התרבות שאנו חיים בה מצפה מאתנו ש'נעשה לנו שם'?
- האם ההתפתחויות הטכנולוגיות וחשיפת סודות החיים בעזרת המדע המודרני מזכירות קצת את 'נעשה לנו שם'?
- האם המגדלים העצומים הנבנים במטרופולינים נובעים מהצורך לעשות שם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ביארנו את עלילת מגדל בבל דרך עיון בפרשנים שונים.
מיומנויות: ביסוס פרשנות כפולת פנים בפסוקים.
מתודות: חיבור שאלות אקטואליות (שפה וגלובליזציה) לתפיסות הפסוקים; כתיבה ושיח עיוני, פרשני ואישי-תפיסתי.