דוד ממשיך לבטא בקינה את צערו ואת כעסו, ומקלל את ההרים שעליהם התרחש הקרב – הרי הגלבוע – שיהיו בצחיחות מוחלטת. לא יֵרְדוּ עליהם טל ומטר ולא יצמחו עליהם עוד שדות פוריים שאפשר להביא מהם תרומה.
אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם
"הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת..." (פסוק כא)
להמשך קריאה
הרי הגלבוע הם הנמוכים שבהרי השומרון. הם רחוקים מהים התיכון וקרובים לבקעת הירדן החמה והיבשה. התנאים הגאוגרפיים האלה משפיעים על האקלים של הגלבוע, ואכן הגלבוע צחיח למחצה, כמעט כמו בקללה שבקינת דוד.
על פי: "קינת דוד : למה לקלל את הגלבוע?", אתר מקראנט. © מטח
- התבוננו היטב בתמונה, קראו שוב את הפסוק וענו – מה מפתיע בצלע הר הגלבוע?
- למה זה קורה?