בְּאוֹתוֹ הַיוֹם נִכְנַס אִישׁ אֶחָד לַחֲנוּת כְּדֵי לִקְנוֹת פֶּסֶל. אַבְרָם שָׁאַל אוֹתוֹ בֵּן כַּמָה הוּא, וְהָאִישׁ עָנָה שֶׁהוּא בֵּן שִׁישִׁים. אָמַר לוֹ אַבְרָם: אַתָה בֵּן שִׁישִׁים וְאַתָה מַאֲמִין בַּפֶּסֶל שֶׁעָשׂוּ הַיוֹם? הָאִישׁ יָצָא מֵהַחֲנוּת בְּלִי לִקְנוֹת כְּלוּם. אַחַר כָּךָ נִכְנְסָה לַחֲנוּת אִישָׁה וְהִגִישָׁה אוֹכֶל כְּמַתָנָה לַפֶּסֶל הֲכִי גָדוֹל. כְּשֶׁהָאִישָׁה הָלְכָה, אַבְרָם שָׁבַר אֶת כָּל הַפְּסָלִים בַּחֲנוּת. רַק אֶת הַפֶּסֶל הַגָדוֹל הוּא הִשְׁאִיר שָׁלֵם – וְשָׂם בְּיָד שֶׁלוֹ פַּטִישׁ. אַבָּא שֶׁל אַבְרָם חָזַר וְנִבְהַל. הוּא רָאָה שֶׁכָּל הַפְּסָלִים שְׁבוּרִים. מָה קָרָה?! מָה עָשִׂיתָ?! שֶׁאַל תֶרַח אֶת אַבְרָם. לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, עָנָה אַבְרָם. הַפֶּסֶל הַגָדוֹל שָׁבַר אֶת כָּל הַפְּסָלִים הַקְטַנִים… אָמַר תֶרַח: לֹא יִיתָכֵן! הֲרֵי הַפְּסָלִים לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הֵם לֹא יְכוֹלִים לֶאֱכוֹל, לֹא יְכוֹלִים לְדַבֵּר וְלֹא יְכוֹלִים לָזוּז! עָנָה אַבְרָם: אִם כֵּן, לָמָה אַתָה מַאֲמִין בַּפְּסָלִים…?

(לפי מדרש בראשית רבה) בראשית: חוברת עבודה, 2014. © מטח